מה שהתחיל בהיעלמות מסתורית לכמה שעות של מזוזה מדלת חדר במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד הפך במהרה לתנועה, וסיירת המזוזות של האוניברסיטה נולדה. ביום שלישי האחרון נעלמה מזוזה מדלת חדרה של סטודנטית יהודייה, הלומדת בשנת הלימודים הראשונה. בתום חיפושים נמצאה המזוזה מספר שעות לאחר מכן זרוקה על הרצפה. הסטודנטית סיפרה בחקירתה שהמזוזה נעלמה כשהיא יצאה מהחדר, והיא מאמינה שההסרה שלה הייתה מהלך זדוני שתוכנן בקפידה.
אף על פי שטרם נמצאו לכך ראיות, סטודנטים יהודים רבים בקמפוס הרגישו מאוימים בעקבות האירוע, ופחדו בעקבותיו לישון במעונות. רב חב"ד בהרווארד, הירשי זרחי, לא הסתיר את זעמו. "עלינו להכיר באירוע הזה במה שהוא באמת: פשע שנאה. זאת לא רק פגיעה ברכוש, אלא מתקפה על זהותה של הקהילה היהודית בהרווארד", הוא אמר. הרב קרא לאוניברסיטה ולרשויות החוק "לחקור מיד את פשע השנאה הזה. יש להעמיד את העבריין במלוא מידת הדין".
באוניברסיטה הודיעו כי המקרה נמצא תחת חקירת משטרת הקמפוס, אך לא סיפקו פרטים נוספים האם מדובר בפעולה מכוונת או שמא המזוזה נפלה בטעות. מטעם האוניברסיטה נמסר בתגובה כי "כל סטודנט צריך להרגיש רצוי בקהילה שלנו בהרווארד והאוניברסיטה לא תסבול פעולות שמפירות מחויבות זו".
בזמן שהחקירה מתנהלת, התגובה בקהילה היהודית לא איחרה לבוא. סטודנטים בקמפוס יזמו מבצע תגובה שבמסגרתו הותקנו עשרות מזוזות חדשות על דלתות חדריהם במעונות, כחלק מהבעת סולידריות והתנגדות לאירועים מסוג זה נגד יהודים.
"המעשה הזה פגע לא רק בסטודנטית שהותקפה, אלא בכולנו", אמרה רות', אחת הסטודנטיות שהצטרפה למבצע קביעת המזוזות במעונות. "אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים כשהזהות הדתית שלנו מאוימת".
במקביל לאירוע הזה, חמישה פרופסורים מאוניברסיטת הרווארד נתפסו על ידי שוטרי הקמפוס כשהם מציירים מסרים בגיר בחצר הקמפוס, במחאה על התקנות החדשות שהאוניברסיטה הוציאה לאחר המחאה הפרו-פלסטינית שהתקיימה במקום. בין ההגבלות החדשות: איסור על כתיבת מסרים בגיר והצבת שלטים ללא אישור מראש.
הפרופסורים, שחלקם השתתפו באופן פעיל במחאות הפרו-פלסטיניות הקודמות בקמפוס, ציירו מסרים באותיות ורדרדות, כגון: "למה לילדי גן יש יותר חופש אקדמי מאשר לסטודנטים בהרווארד?", "גיר ארוך לחופש", "זהירות: גיר הוא מסוכן" ומסרים נוספים המביעים התנגדות להגבלות החדשות.
אחרי כשעה המסרים נמחקו על ידי צוות התחזוקה של האוניברסיטה, לא לפני שהפרופסורים תועדו על ידי שוטרי הקמפוס. האוניברסיטה מצידה מסרה בתגובה כי "האירוע טופל בהתאם לנהלים הרגילים", וסירבה להתייחס לשאלה האם ננקטו צעדים משמעתיים נגד המעורבים.
אחד הפרופסורים המאיירים, פרופ' סטיבן לויצקי, אמר כי האיום בעונש על מעשיהם "מנוגד לחלוטין לסוג החברה הדמוקרטית שאני רוצה לחיות בה". לדברי הפרופסור היהודי לממשל, הוא מקווה שהמחאה היצירתית תעורר מודעות בקרב הסטודנטים לתקנות ותראה שלסטודנטים המפגינים יש תמיכה מצד הסגל. "אנחנו לא בהכרח תמיד תומכים במטרתם, אבל אנחנו תומכים בתוקף בזכות להתבטא, בזכותם להביע דעות שעלולות להיות לא פופולריות ובזכותם למחות", הוא אמר.
בעוד האוניברסיטה מנסה לשמור על עמימות באשר להתפתחויות האחרונות, שני האירועים הללו מהווים את קצה הקרחון על רקע המתיחות שמסרבת להישכח מאז 7 באוקטובר סביב סוגיות של זהות, דת וחופש הביטוי. רק לאחרונה דווח על של שורה של מעשי שטנה אנונימיים שהתרחשו בסמסטר שעבר, כולל תליית פוסטרים אנטישמיים ואנטי-פלסטיניים ברחבי הקמפוס, וכן פוסטים אנטישמיים אנונימיים במדיה החברתית.
נשיא הרווארד, אלן גרבר, שהחליף את הנשיאה הפורשת קלודין גיי, התייחס מספר פעמים לפילוגים שנותרו בקמפוס בעקבות מתקפת חמאס. בחודשים שחלפו מאז, סטודנטים יהודים ומוסלמים כאחד מתחו ביקורת על האופן שבו האוניברסיטה טיפלה במקרים של אנטישמיות ואסלאמופוביה בקמפוס.
ביוני, צוותי המשימה למאבק באנטישמיות ובאפליה אנטי-מוסלמית בקמפוס פרסמו את המלצותיהם הראשוניות, ובהן המוסד הכיר למעשה בכך שסטודנטים נתקלו באפליה בקמפוס בשל זהותם האישית ודעותיהם הפוליטיות, בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
הדוח קבע כי סטודנטים ישראלים בהרווארד עומדים בפני "הדרה קשה" וסטודנטים אחרים סובלים בגללה מ"מבחני לקמוס פוליטיים" כדי להשתתף בפעילויות ומועדוני סטודנטים. "מצבם של הסטודנטים הישראלים בהרווארד חמור, לעיתים קרובות הם נתונים ללעג ולהדרה חברתית", נכתב בדוח. "אפליה, בריונות או הטרדה המבוססת על אזרחותו הישראלית של אדם היא הפרה בוטה של מדיניות האוניברסיטה, ויש לגנותה מיד בפומבי ולהכפיף אותה לדין משמעתי מהותי".
הצוות גם גינה את מה שהוא תיאר כ"דיווחים מטרידים" על חברי סגל ועמיתים להוראה בהרווארד המטרידים או מפלים סטודנטים "מפני שהם ישראלים או בעלי דעות פרו-ישראליות".