ברוך דיין האמת: בבית החולים "שערי צדק" בירושלים הלך הבוקר (ו') לעולמו הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). הרב בן ה-83, חתן פרס ישראל למדעי היהדות, שהתפרסם כאחד ממפרשי ומבארי התלמוד הבולטים בדורנו, אושפז בשבוע שעבר לאחר שחלה בדלקת ריאות קשה. הלוויה תצא היום, בשעה 14.00, מבית ההלוויות שמגר להר הזיתים. כמנהג ירושלים לא יהיו הספדים. עקב הקורונה המשפחה מבקשת שלא להגיע פיסית למקום, וההלוויה תועבר בשידור חי.
- הרב עדין שטיינזלץ נפטר: "רש"י בן זמננו" | הנשיא, ראש הממשלה ואישים מספרים על חתן פרס ישראל ומבאר התלמוד
אבן ישראל (עברות של שם משפחתו המקורי, שטיינזלץ), הקים ב-1965 את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים", בשיתוף עם הממשלה, במטרה להוציא לאור את סדרת התלמוד המבואר, ומאז במשך עשרות שנים כתב מאות ספרי הגות יהודית ומדריכים. גולת הכותרת של פעילותו הייתה פירושו לכל ה"קאנון" היהודי – התנ"ך, המשנה (שהושלם ויתפרסם בשבועות הקרובים), הגמרא (תרגום וביאור הנחשבים למפעל חייו) והרמב"ם.
בנוסף עומד הרב אבן ישראל בראש "מכון שטיינזלץ" בירושלים, המקיים שיעורים והרצאות בנושאים תורניים לציבור הרחב, ומשמש כנשיאם של כמה מוסדות חינוך שייסד. הוא מזוהה עם תנועת חב"ד והיה מקורב במיוחד לרבי מלובביץ', מי שהציע לו לעברת את שמו - ושעליו אף כתב את הספר "My Rebbe". אך עיקר פועלו היה בציבור הדתי והחילוני, והוא נחשב לאחד מחלוצי ומנהיגי החסידות הארץ-ישראלית.
מפעל חייו: 45 שנים של תרגום התלמוד
הרב שטיינזלץ הרבה לעסוק גם בפילוסופיה, והספרים שכתב התפרסמו בשפות שונות. פועלו הרב זכה גם להכרה בינלאומית, ובן היתר הוגדר בעבר על ידי המגזין "טיים" כ"אינטלקטואל של פעם במילניום". לפני כמה חודשים הגיע להישג נוסף בקריירה המפוארת, כאשר הספרייה הלאומית של ארצות הברית הכריזה על אישור קבלתו של התלמוד המבואר אל שורותיה, לאחר מלאכת תרגום מעברית לאנגלית שארכה כשמונה שנים.
הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ נולד בירושלים, בשנת 1937, למשפחה חילונית. בנעוריו החליט לחזור בתשובה והצטרף לחב"ד, ולאחר שלמד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עבד כמנהל בית ספר.
בהמשך החליט להתמקד בכתיבה של ספרי יהדות רבים ומגוונים, שגולת הכותרת שבהם היא "גמרא שטיינזלץ" - תרגום מארמית וביאור של כל 2,711 דפי התלמוד הבבלי. בזכות היצירה התורנית המקיפה, שארכה 45 שנות עבודה - זכה הרב אבן ישראל-שטיינזלץ בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, וכן בעיטור הנשיא לשנת 2012.
בסוף 2016 לקה הרב אבן ישראל בשבץ מוחי, שממנו התאושש חלקית, ופגיעותיו ניכרות בו עד היום. הוא חדל מלדבר, אך המשיך כל העת לעבוד בעריכה והגהה של ספרים רבים שכתב ושטרם יצאו לאור.
כדי שהחברה היהודית לא תתנוון
בראיון מיוחד ל-ynet, לקראת השלמת פרויקט חייו, אחרי 45 שנים של עבודה מאומצת, סיפר הרב שטיינזלץ על ההחלטה לפנות למסלול בגיל 28: "אף על פי שהתלמוד איננו אבן היסוד של היהדות, הרי הוא עמוד התווך שלה. כל בניינה של התרבות היהודית קשור וכרוך בתלמוד, ובכל מקום שהתלמוד איננו קיים, אין זה רק מחסור בידע, אלא היעדר של מרכיב מרכזי וחיוני".
"בדרך כלל אפשר לומר שכל חברה יהודית, שמסיבות שונות איבדה את לימוד התלמוד, התנוונה מבחינה יהודית והתבוללה מבחינה חברתית", איבחן, "משום כך, להביא את התלמוד חזרה לעם ישראל בכללו היה בעצם ניסיון לפתור במידה מסוימת בעיה זו".
במהלך חייו זכה הרב בשורה ארוכה של פרסים ותארים ביניהם: חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת 1988, פרס הנשיא וראש הממשלה, עיטור הנשיא לשנת 2012, יקיר העיר ירושלים, ד"ר של כבוד מהאוניברסיטאות בר-אילן, בן גוריון וישיבה יוניברסיטי בניו-יורק.
ביאור שנותן מקום להתעמקות
פירוש התלמוד של הרב שטיינזלץ זכה לאורך השנים לביקורת חריפה מצד רבנים חרדים בכירים. טענתם העיקרית הייתה כי הוא סוטה משיטת הלימוד המסורתית של עולם הישיבות וכי המחבר שינה גם את מבנה דף הגמרא במכונה "ש"ס וילנא" שהתקבל בעולם היהודי.
בראיון שנתן ל-ynet, סיפר כי הדבר פגע בו והכאיב לו בעבר: "הביאור שלי לא רק שאינו מנמיך את הגמרא, אלא במידה מסוימת נותן אפשרות גם להתעמקות ולהתקדמות גדולה יותר. בסופו של דבר, הביאור שלי מנסה לפתור בעיקר את הבעיות הטכניות: בעיות השפה, בעיות ההקשר, בעיות הנובעות מן העובדה שהתלמוד איננו ספר מסודר הבנוי בהדרגתיות – כל הבעיות הללו הן בעצם בעיות של כניסה אל התלמוד עצמו, ולצער הלב הרבה פעמים הלימוד בדרך המסורתית מקדיש זמן כל כך רב להתגברות על הבעיות הטכניות, עד שבפועל לא נשאר הרבה זמן להתעמקותו ולחידוש".
על הרתיעה מחיבורו בעולם הישיבות העיר: "השתדלתי להשאיר את מירב אפשרויות הפירוש הקלאסיות בתוך הביאור ובתוך מנגנון שלם של הוספות והערות, אבל כמובן נוח יותר לעסוק בלימוד שמירבו הוא עבודה טכנית, ואיננו פותח את האפשרות להקדיש יותר זמן למחשבה יוצרת".
אף שמפעל חייו היא ביאור התלמוד, באופן מפתיע הרב שטיינזלץ לא אהב את הנוהג של עולם הישיבות ללמוד כמעט כל היום גמרא. בראיון נוסף ל-ynet, חודש ימים בלבד לפני האירוע המוחי הקשה ששינה את חייו, טען: "רק אחוז קטן של הלומדים מסוגלים ללמוד גמרא ברמה גבוהה. מנסים לעשות משהו שמעולם לא היה - להפוך את כולם ל'בעלי גמרא'. היכולת ללמוד גמרא היא כישרון, ואיננה דבר של מה בכך. יש אנשים שיש להם ראש שעשוי לגמרא, ויש כאלה שיאבדו את הראש".
