שאלה:
בשכונה שלנו התחילו בפרויקט של פחי אשפה אישיים, הנמצאים ברחוב ליד הבית של כל משפחה. הפח מרוקן פעמיים בשבוע והוא בדרך כלל סגור. מה הדין של תפילה ליד פח כזה? כמה צריך להרחיק ממנו? שמעתי שאומרים שצריך שלא יראו את הפח כל התפילה, ואחרים אומרים שצריך להתרחק מהם רק אם יש להם ריח. מה הדין?
תשובה:
התורה מצווה את היוצאים למחנה לשמור על הניקיון ועל הטהרה: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דברים כ"ג, ט"ו). מציווי זה נלמדות הלכות רבות בקשר לניקיון וטהרה בזמן התפילה ואמירת קריאת שמע.
בגמרא לומדים חכמים מציווי זה כי במקום שיש ריח רע שמקורו מצואה, או מגורם אחר, אין להתפלל שם וצריך להתרחק: "לא יקרא אדם קריאת שמע, לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים, ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת תרנגולים, ולא כנגד צואת אשפה שריחה רע; ואם היה מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים - יושב בצדו וקורא קריאת שמע, ואם לאו - מרחיק מלא עיניו; וכן לתפילה" (ברכות דף כה עמוד א).
כלומר, אסור להתפלל ולקרוא קריאת שמע במקום שיש בו לכלוך או ריח רע וצריך להתרחק. כך גם צריך להתרחק מריח רע: "ריח רע שיש לו עיקר - מרחיק ארבע אמות ממקום הריח, וקורא קריאת שמע".
נחלקו שם חכמים האם צריך להרחיק ארבע אמות (כשני מטר) ממקור הריח, או רק מהמקום שהריח פסק. ולהלכה נפסק: "הייתה צואת אדם מאחריו, צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח. אפילו אם יש לו חולי שאינו מריח, צריך להרחיק ד' אמות ממקום שיכלה הריח למי שמריח" (שולחן ערוך אורח חיים, סימן עט סעיף א).
אמנם, בהמשך ההלכה נאמר שם, שאם מקור הריח הוא מלפניו, "צריך להרחיק מלא עיניו, אפילו בלילה... צריך להרחיק עד מקום שאינו יכול לראות ביום". לפי זה, לכאורה, התשובה לשאלה אודות אשפה בתוך הפח, היא שאסור להתפלל שם, מכיוון שהמרחק קטן ממקור הלכלוך.
אולם באמת אין הדבר כן
בהלכה אחרת נאמר: "צואה בעששית (בתוך כלי זכוכית), מותר לקרות כנגדה, אף על פי שרואה אותה דרך דפנותיה, משום דבכיסוי תלה רחמנא, דכתיב: וכסית את צאתך (דברים כ"ג, י"ד) והא מתכסיא" (שם, סימן עו סעיף א),
כלומר, מכיוון שהצואה נמצאת בתוך כלי, אף על פי שרואים אותה – אין איסור להתפלל שם, משום שהתורה ציוותה לכסות את הצואה, ובתוך הכלי, גם אם שקוף, הצואה מכוסה. וכל זה בתנאי שאין ריח רע במקום (שם, משנה ברורה ס"ק ג).
אם כן, במקום שהלכלוך נמצא בתוך פח סגור ואין ריח רע נודף ממנו – מותר להתפלל שם. לפי עיקרון זה התירו האחרונים להתפלל בתוך בתי חולים (בעיקר לחולים) כאשר מחוברים לקטטר.
סיכום:
צריך להתפלל במקום נקי. אולם במקום שיש לכלוך מכוסה בתוך פח אשפה, ואין ריח רע נודף ממנו – מותר להתפלל (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
