בשיתוף אוניברסיטת חיפה וקרן משפחת רודרמן
(צילום: לירון ברנר)
בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 לא צפוי שינוי בדפוס ההצבעה היהודי. הסקר המקיף האחרון שנערך בפברואר השנה בקרב יהדות אמריקה – על-ידי ה-JEI (מכון הבחירות היהודי), הראה שבקרב היהודים מוביל ביידן על טראמפ בפער גדול, 67% לעומת 31%. מה באמת משפיע על הבוחר היהודי האמריקני, איך זה שלמרות יחסו של טראמפ לישראל, אשר לפחות כאן נתפס כחיבוק חם, לא ניכרת ההשפעה על הבוחרים היהודים באמריקה, ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על הקהילה היהודית בארצות הברית והמחויבות שלהם למדינת ישראל?
כדי לענות על שאלות אלו ועוד הגיעו לאולפן ynet פרופ' מת'יו סילבר - מרצה בתכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה; ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי – חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS); וג'י רודרמן – נשיא קרן משפחת רודרמן שהצטרף בזום מארה"ב. צפו בדיון המרתק.
"ישראל לא נמצאת בראש הרשימה"
דו"ח חדש שפורסם על ידי קרן משפחת רודרמן יכול להסביר את הנתונים. הדו"ח מצא שרק 4 אחוזים של יהודי אמריקה רואה את המדיניות הפרו-ישראלית כנושא החשוב ביותר בבחירות לנשיאות.
"קהילת יהודי אמריקה מאוחדת בתמיכתה לישראל אולם בכל מה שקשור להצבעה שלהם לנשיאות בבחירות האלה, כמו ברוב הבחירות, ישראל לא נמצאת בראש הרשימה", אומר רודרמן.
2 צפייה בגלריה
"התקופה הכי מפלגת שאני יכול לזכור בחיי", אומר ג'ו רודרמן. בתמונה: עצרת של דונלד טראמפ בפלורידה
(צילום: AP)
"אנחנו חלק אינטגרלי מהקהילה ואנחנו משפיעים על מה שקורה בארצות הברית בראש ובראשונה כי אנחנו אמריקאים. התנהלות הממשלה עם משבר וירוס הקורונה, גזענות ואי צדק, מצב הכלכלה, הפילוג בחברה שלנו, מצב מערכת הבריאות, אלו דברים שמשפיעים על ההחלטה של בני הקהילה היהודית, למי יצביעו, יותר מאשר על יחסו של טראמפ לישראל".
עד כמה יהודי ארצות הברית באמת משפיעים על התוצאות?
יהדות ארה"ב מהווה כ-2% בלבד מציבור הבוחרים האמריקני. גם אם כל הקהילה היהודית תצביע כאיש אחד (וזה לא יקרה), אין כל אפשרות שהיא תוכל להטות באופן כלשהו את הבחירות לטובת מועמד זה או אחר. ובכל זאת, "הקול היהודי" הוא מונח שמלווה את מערכות הבחירות בארה"ב לאורך שנים, וכנראה שמעולם לא נעשו כל כך הרבה מאמצים לזכות בתמיכה של קהילה כה קטנה. בין הסיבות המרכזיות היא העובדה שהיהודים האמריקאים נחשבים לנדבנים גדולים ומחויבים מאוד פוליטית. כך שלמרות גודלם המזערי תרומותיהם מגיעות לחלק ניכר מכספי התרומות שמקבלים המועמדים לנשיאות.
בסקירה היסטורית ניתן להצביע על הנשיא פרנק רוזוולט – אייקון ליברלי גדול – שהפך למושא הערצתם של יהודי ארצות הברית, ושייך אותם למפלגה הדמוקרטית. ואף על פי שהמפלגה הרפובליקנית יותר פרו-ישראלית מבעבר, ואף נתפסת כיותר פרו-ישראלית מהמפלגה הדמוקרטית, ממשיכים היהודים האמריקאים להצביע עבור האגף הליברלי שמייצג עבורם מנטליות, אידאולוגיה וזהות תרבותית.
לכן בפועל נוטים היהודים להצביע עבור ערכים ליברליים, יותר מאשר בעד עמדות פרו-ישראליות. אך הדבר אינו מעיד על פי רודרמן שיהודים אמריקאים אינם פרו-ישראלים. להיפך, הם תופסים מבחינתם את המפלגה הדמוקרטית כנוקטת עמדה פרו-ישראלית איתנה.
עם זאת רודרמן מציין לטובה את יחסו של טראמפ לישראל: "אני יודע שטראמפ עשה הרבה דברים שהם חיוביים לישראל - יצירת הסכמים עם מדינות מוסלמיות, העברת השגרירות לירושלים ומהלכים נוספים. כל אלו ועוד מובילים את הישראלים להעריך את הנשיא טראמפ. אבל אני פגשתי את ג'ו ביידן לא מעט, ואני חושב שאהבתו ליהודים ולישראל מאוד איתנה. אני מצפה שכל מועמד שייבחר ימשיך לשמור על הקשר החזק עם ישראל".
2 צפייה בגלריה
ישראלים תוקעים בשופר על רקע מערת המכפלה כדי להראות את תמיכתם בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב.
(Photo: Reuters)
פרופ' מת'יו סילבר: "מהזווית הישראלית מאוד קל להבין למה הנשיא טראמפ מאוד פופולארי בישראל. גם בעקבות העתקת השגרירות לירושלים, ההכרה ברמת הגולן וגם הסכמי שלום מול מדינות ערב. אבל אני לא חושב שתהיה תוצאה רעה אם ביידן ייבחר. לשני המועמדים יש עבר מאוד מרשים של פעילות פרו ישראלית".
"אבל אם אני חוזר למדד של הפוליטיקה היהודית הקלאסית האם המועמד טוב ליהודים? זו אולי פעם ראשונה בהיסטוריה בארצות הברית שאין באמת תשובה וודאית. כי מה שטוב ליהודים בארצות הברית זה לאו דווקא מה שטוב ליהודים במדינת ישראל".
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי: בסקר של HAC רואים ש-75% מהקהילה היהודית בארצות הברית תומכת בביידן לעומת 22% לטראמפ. זה מתאים לאחוזים המסורתיים של הצבעה יהודית למועמד הדמוקרטי. אבל אני רוצה להרגיע. לדעתי ג'ו ביידן וגם סגניתו קמלה האריס רואים בישראל נכס אסטרטגי במזרח התיכון. הם לא יעשו התניה עם הסיוע הביטחוני לישראל במדיניות כזו או אחרת כלפי הפלסטינים".
הם ימשיכו את מדיניות השלום במזרח התיכון החדש?
"ביידן דיבר בפומבי ובירך את היוזמה ולכן להערכתי הוא ירצה להמשיך את המהלך", אומרת רדושיצקי. "אני חושבת שמה שאנחנו צריכים, זה לדבר על איך להפוך את "ישראל" לנושא שנתמך ומחוזק על ידי שתי המפלגות - ולא רק על ידי המפלגה הרפובליקנית".
בשיתוף אוניברסיטת חיפה וקרן משפחת רודרמן
