בשיתוף המרכז להנצחת השואה באבי יאר
ב-29 בספטמבר 1941 נקראו יהודי קייב, שבאוקראינה היום, להתרכז בכיכר העיר. הקריאה הגיעה לאחר שהנאצים כבשו את העיר ולאחר סדרת פיצוצי התנקשות שהתרחשו עם הגעתם, שהעלתה את חמתם של הגרמנים.
עשרות אלפי יהודים הגיעו, אותם הוליכו לעבר בית-הקברות היהודי ולכיוון באבי יאר, גיא בפאתי העיר. האנשים הצטוו להשאיר את חפציהם האישיים ובכל פעם קודמו כמה מהם קדימה וקולות ירי נשמעו. מי שרצה לחזור וזוהה כיהודי לא יכול היה לשוב על עקבותיו. כך, נורו בין ה-29-30.9.1941 33,771 יהודים והושלכו אל מותם לתוך בור במקום. זה היה, כנראה, מבצע ההשמדה הגדול ביותר בשואה שבוצע תוך תקופה כה קצרה. בשנה שלאחר מכן הומתו באותה דרך 15 אלף יהודים נוספים וגם חולים, צוענים, שבויי מלחמה סובייטים ומפרי סדר. גיא באבי יאר הוא, במידה רבה, סמן של טבח הנאצים בכמיליון וחצי יהודי מזרח אירופה בשנות המלחמה.
עד היום קיים באבי יאר בפאתי קייב ובשנים האחרונות פועלים להקמה של מוזיאון, מרכז הסברה וחינוך יוצא דופן - המרכז להנצחת השואה באבי יאר – באתר הטבח. המוזיאון יושלם עד שנת 2026.
מ-2016 מלווה נתן שרנסקי את הקמת המרכז כיו"ר הוועדה המייעצת. שרנסקי הוא יליד אוקראינה, אסיר ציון לשעבר, סופר, ח"כ ושר בראש משרדים שונים בממשלת ישראל, חתן פרס ישראל ויו"ר הסוכנות היהודית. אין מתאים ממנו לתפקיד.
מרכז ההנצחה יוקם בזכות תרומות פילנטרופיות נדיבות של יהודים יוצאי אוקראינה ובשיתוף פעולה עם עיריית קייב ובתמיכת נשיא אוקראינה שאמר כי הפרויקט חשוב לארצו. עלותו מוערכת בכ-100 מיליון דולר. הוא צפוי להיות מרכז הנצחה לקורבנות יהדות מזרח אירופה במלחמת העולם השניה ולעמוד לצד המוזיאונים הגדולים בעולם כמו יד ושם ומוזיאון השואה בוושינגטון. כבר היום נאספות עדויות חדשות, נכתבות תוכניות חינוך ומפותחים אמצעי הנגשה חדשניים המכוונים לדור הצעיר.
"עבורי הנושא של באבי יאר הוא סמל של השואה", אומר שרנסקי. "זו הרי לא התחילה במחנות ההשמדה. בכל עיר ועיר אליה היו נכנסים הנאצים ועוזריהם ויורים ביהודים. באבי יאר היה הגדול מכולם ותוך יומיים רצחו בו ביריות קרוב ל-34 אלף יהודים. במזרח אירופה נרצחו 1.5 מיליון יהודים בצורה הזו".
"אני גדלתי באוקראינה של אחרי המלחמה, אבל אנחנו לא ידענו על זה כלום. בברה"מ עסקו באותם ימים באופן מסיבי בהשתקת העניין ובניסיונות למחוק זכר למעורבות המקומית במקום ובמלחמה שנערכה שם".
שרנסקי נולד בסטאלינו שנקראת היום דונצק. "בסטאלינו נהרגו ונזרקו לבורות כ-75 אלף איש. הסיפור שם נמחק לחלוטין מהזיכרון והונצח רק נצחונו של הצבא האדום על הנאצים. כך היה מהולדתי ב-1948 ועד נפילת הקומוניזם. לא היה זכר לשואת היהודים".
"בשנות ה-70 הקימו האוקראינים אנדרטה בבאבי יאר, אבל לא היה בה זכר ליהודים ולשואה. בהמשך הפך המקום לאתר הטמנת אשפה, שקלו להקים שם אצטדיון ובכלל, המקום הפך עם הזמן לביצה טובענית".
מתי כל זה השתנה?
"ב-1975 הייתי בדרכי ממוסקבה לבאבי יאר ביום ציון הטבח ועצרו אותי בדרך. לא רצו שיהיה שום זכר לרצח היהודים. ב-1991, כשהוקמה אוקראינה העצמאית, נפסקה ההכחשה של מחיקת המציאות, לא היה להם שום עניין עוד להסתיר דברים. עד אז לא היו שום סממנים יהודים מוחצנים, חוץ מהאנטישמיות, כמובן", אומר שרנסקי.
עם נפילת ברית המועצות והקמת אוקראינה העצמאית, ניתנה ליהודים בה האפשרות לעלות לישראל, הוקמו בתי כנסת וכמה אנדרטות "אבל מסיבות שונות, לא היה מאמץ משמעותי לעשות שום דבר מעבר לזה", אומר שרנסקי.
"ראש עיריית קייב, שבאבי יאר בתחומה, פנה אליי בזמן ביקור שלו בישראל והעלה בפניי רעיון להקים מוזיאון ומרכז היסטורי ומחקר ללימוד השואה. אליו התלוו היהודים ויקטור פיאנצ'וק, תורם גדול ומיכאל פרידמן, שהקים את קרן ג'נסיס לזהות יהודית בעולם. הם הזמינו אותי להצטרף אליהם ליוזמה. מבחינתי זו היתה סגירת מעגל בעלת משמעות עצומה", הוא אומר.
כעת, בשלבי ההקמה, עומדים מאחורי הקמת מיזם הענק הזה אישי ציבור ומנהיגים מרחבי העולם, כמו שר החוץ הגרמני לשעבר יושקה פישר, ראש יונסקו לשעבר, רון לאודר ותורמים גדולים נוספים, יהודים ממוסקבה ומקייב, שמוצא כולם מאוקראינה ולכולם היו קרובי משפחה שנהרגו באתרי הריגה באוקראינה.
מה העבודה שלכם ב-2020 על מוזיאון שיוקם ב-2026?
"המטרה שלנו היא לספר מה קרה בבאבי יאר, להיצמד לעובדות ולנרטיב ההיסטורי שבמשך עשרות שנים הושתק. לשם כך עבדנו עם שורה של היסטוריונים מכל העולם, עד שגובש הנרטיב שמצוי כיום באתר המוזיאון ונגיש לכל.
"מוטלת עלינו החובה לספר את האמת כפי שהיא ואנחנו נצמדים לנראטיב ההיסטורי כפי שנכתב על ידי היסטוריונים, אבל עובדות כמו תיאורי מעשה, מסמכים, תמונות הן רק מימד אחד שדרכו ניתן לספר את הסיפור. לנו חשוב שמבקרים במוזיאון יעברו במקביל חוויה אמוציונאלית ולא רק רציונאלית. זה מה שיאפשר את האימפקט של הלקח ההיסטורי. " מסביר אליה חרז'נובסקי המנהל האומנותי של מרכז ההנצחה.
"אנחנו בונים את המוזיאון כך שידבר לבני כל הדורות, שיהיה רלוונטי עשרות שנים קדימה ויהיה מוקד משיכה לדור הצעיר באוקראינה, במזרח אירופה ולעולם כולו. לכן חיפשנו דרכים אומנותיות וטכנולוגיות עדכניות להעברת המסר. אנחנו נעביר את המסר ברגישות והכבוד הראוי לניצולי השואה, ונעזר בטכנולוגיה כדי לספר את הסיפור בצורה מעניינת", הוא מדגיש.
על אף שהמוזיאון אמור לפתוח את שעריו בשנת 2026, כבר היום מפעיל המרכז להנצחת השואה באבי יאר 12 תוכניות מחקר, חינוך והנצחה. יוזמות ההנצחה והמחקר הניבו תגליות חדשות על הטבח. כך, למשל, פרויקט השמות שאותו המרכז מוביל הביא לזיהוי של קורבנות מגיא ההריגה שלא היו ידועים בעבר. מחקר נוסף של המרכז המשלב טכנולוגיות טופוגרפיות הצליח להגיע למיקומם המדויק של אזורי הירי של הטבח באמצעות מודל תלת ממדי. עוד הוקמו בשטח בשבועות האחרונים מיצגי זיכרון המאפשרים לשמוע את קולות החיים היהודים לפני השואה באוקראינה, להקשיב לתפילות ולשמות הנרצחים, וכן ניתן לראות תמונות של קייב לפני ובמהלך המלחמה
שרנסקי מוסיף ומסכם את החשוב: "ב-29 בספטמבר השנה, יום זיכרון הטבח, נציין 79 שנים לטבח בטקס אינטרנטי בו יישאו נאומים נשיא אוקראינה זלינסקי, נשיא מדינת ישראל ראובן (רובי) ריבלין, יו"ר יד ושם ואני".
ביום שלישי הקרוב (29.9) יציינו בעולם 79 שנים לטבח באבי יאר. לרגל יום זה תשודר תוכנית הנצחה מיוחדת בהשתתפות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, אישי ציבור מהארץ ומהעולם, היסטוריונים וחוקרי שואה. המרכז ישתף את סיפורו הלא-מסופר של באבי יאר כחלק ממאמציהם לשמר ולטפח את זכרם של 33,771 יהודים: נשים, ילדים וגברים, שנרצחו באכזריות על ידי הנאצים ב-29 וב-30 בספטמבר 1941. התוכנית תועבר בשידור מיוחד ב-ynet בשלישי
בשיתוף המרכז להנצחת השואה באבי יאר