קשה הדרך לפטור מהצבא על רקע דתי: לידי ynet הגיע תיעוד מריאיון שערך צה"ל למועמדת לשירות ביטחון, לאחר שהצהירה על אורח חיים והווי משפחתי דתיים, וביקשה לשרת את המדינה במסלול אזרחי - כפי שמאפשר לה החוק. הקלטת השיחה מספקת הצצה נדירה לחקירות השנויות במחלוקת, המתבצעות במסגרת הליכי הקליטה והמיון של יחידת מיטב ושקוממו בשנים האחרונות רבנים בכירים נגד הצבא.
לפי חוק שירות הביטחון, מועמדת זכאית לפטור משירות בצה"ל אם היא מצהירה בפני שופט או דיין עד 90 יום לפני הגיוס כי היא שומרת כשרות, לא נוסעת בשבת - וכי "טעמים שבהכרה דתית" מונעים ממנה לשרת בצבא. בפועל, בצה"ל לא תמיד מסתפקים בכך, ובמקרים רבים עוקבים ברשתות החברתיות ובאמצעים אחרים אחר הבנות בחיפוש אחר הצהרות כוזבות, ובמידת הצורך מזמנים אותן לראיונות, בניסיון לערער על אמינותן.
מנגד, נשמעות טענות כי הצבא פועל שלא בסמכות על מנת להקשות על המצהירות ולגייסן לשורותיו בניגוד להשקפת עולמן. הפעילים נגד גיוס בנות דתיות מאשימים כי המניע איננו רצון לאתר מתחזות, אלא שאיפה להשליט תפיסת עולם ליברלית ולמנוע פטור גורף לבנות מטעמי דת.
"אלוהים נותן איסורים, לא הרבי"
בריאיון המדובר, שניכר כי נערך באווירה לא נעימה, הקשתה שוב ושוב סגנית מפקדת יחידת מיטב, סא"ל אביטל סייג, על המבקשת ל', כיצד ייתכן שהיא מצהירה על שמירת כשרות ושבת - בעוד בנושאים אחרים אין היא מקפידה תמיד על כללי ההלכה.
הסתירה העיקרית שהוצגה היא באשר ללימודיה במוסדות לא דתיים, שבהם יש פעילות משותפת לבנים ולבנות. טענה נוספת שנשמעה כמה פעמים בשיחה היא כי ל' הגישה את ההצהרה בשלב מאוחר יחסית וסמוך לגיוס (אף שהדבר נעשה בתוך פרק הזמן שנקבע בחוק).
המרואיינת סיפרה כי אחותה "מאוד-מאוד התרחקה מהדת" בעקבות השירות, וכי כיום כמעט אין קשר בינה לבין ההורים. "יש במשפחה שלי את הפחד הזה שגם אני אלך באותה דרך", אמרה. סא"ל סייג הסבירה לה כי יש אפשרות להתגייס למסלולים מותאמים ולקבל ליווי של עמותות אזרחיות התומכות בחיילות הדתיות.
בהמשך נשאלה ל' סדרה של שאלות מפורטות על אורח החיים הדתי שלה ושל בני משפחתה, בדגש על היחסים בין בנים לבנות. כך, למשל, נשאלה המרואיינת האם בקייטנה שבה עבדה כמדריכה היו גם גברים. היא השיבה בשלילה, אך הדגישה: "אין לי בעיה עם בנים בכללי. זו בעיה בגיוס עצמו. זה האיסור".
"איסור של מי?" הקשתה המפקדת, ול' ענתה: "של הרבנים שאנחנו הולכים לפיהם, זה הרב עובדיה יוסף". על כך הגיבה המראיינת: "הוא אלוהים? אלוהים נותן איסורים, לא הרבי". בהמשך העירה: "אני לא מכירה איסור של גיוס. הרב עובדיה יוסף מדבר על זה שבנות ישראל לא צריכות להתבולל ולהיכנס לצבא כדי שלא ייפתחו להן העיניים והן יראו גברים".
שאלות על אמא
המועמדת ניסתה שוב ושוב לחדד את העניין והסבירה כי יש איסור בשירות הבנות עצמו – בלי קשר לשאלה האם הן ייתקלו במהלכו בבעיות הלכתיות "רגילות". עוד אמרה: "אני לא אכנס למסגרת שאני יודעת שאני הולכת נגד המשפחה שלי ונגד הדת שלי ושאני עוברת על עבירה".
סא"ל סייג הוסיפה וחקרה אותה מדוע כתלמידה בתיכון הלכה עם מכנסיים (תשובתה: "כל עוד המכנסיים הם מכנסי בנות והם צנועים - אז אין לנו בעיה"), האם היא נוהגת להתפלל ("אני הולכת לבתי כנסת ובקורונה מתפללת בבית"), האם כל בני משפחתה שומרים שבת ("כן"), והאם אמה מקפידה ללבוש חצאיות בלבד ולחבוש כיסוי ראש ("לא תמיד").
בסיום נשאלה ל' כמה שאלות ביהדות ובהלכה - חלקן בסיסיות, אך חלקן לא בהכרח ידועות לבוגרת ממוצעת של החינוך הדתי - מהם שני התלמודים בגמרא, מה מברכים על פסטה ועל בננה, מי חיבר את מגילת שיר השירים, כמה ברכות יש בברכת המזון, מתי סופרים את ספירת העומר, מה מבדיל גבר לאישה בברכת השחר, איזו מגילה קוראים בחג סוכות ומה מסופר בפרשת השבוע האחרונה. לבסוף התבשרה כי הוחלט לגייסה.
"אווירה תוקפנית"
מארגון "חותם" המלווה את ל', נמסר: "ההצצה הנדירה לחקירות הבנות הדתיות בלשכות הגיוס אמורה להדיר שינה מצה"ל ומהורים לנערות שמגיעות לחדר החקירות. נערות צעירות באות ללשכות הגיוס, ובלא שום הכנה מוקדמת נגררות לחקירה מלחיצה ועוינת, תוך יצירת אווירה תוקפנית ומשפילה וכל זה רק בגלל העדפה לשרת את המדינה במסגרת השירות לאומי".
"החוק במדינת ישראל קובע קריטריונים ברורים של שמירת כשרות ושבת ככאלו הקובעים מיהי בת דתית", הזכירו בחותם, "ובשום אופן לא הסמיך אף אחד לחטט ולבדוק האם הנערה מברכת בסיום עשיית צרכים או מה אורך כיסוי הראש של אמא שלה".
בארגון התחייבו: "נמשיך לפעול למען אותן בנות המעוניינות לשרת את המדינה בשירות הלאומי התואם את הערכים שעליהן חונכו, ונפעל עבור כל אחת שתפנה אלינו על מנת לסייע לה לשרת במסגרת השירות הלאומי".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל פועל לאכוף את חובת השירות הצבאי הקבועה בחוק שירות ביטחון באופן שוויוני וענייני. כאשר בקשת פטור מטעמי הכרה דתית מוגשת באיחור, כפי שקרה במקרה זה, או שעולה צורך בבירור נוסף ביחס לבקשת פטור שהוגשה מסיבה אחרת, נערך ריאיון בלתי אמצעי לבירור הבקשה ולהתרשמות מהמיועדת לשירות ונימוקיה".
בצה"ל עדכנו עוד כי "בעניין ההחלטה לדחות את בקשתה של המלש"בית לפטור הוגשה עתירה לבג"ץ, ותגובת המדינה לעתירה תימסר לבית המשפט כמקובל".
