במשך שנים היא נחשבה למרוחקת, לא נגישה ובעיקר רק יעד לתרמילאים הרפתקנים. הטלטלות שעוברת אירופה וחוסר היציבות של ארה"ב, גרמו למהגרים ישראלים לשקול לשים גם אותה על מפת היעדים, והתוצאה – כעשרת-אלפים ישראלים מתגוררים באוסטרליה ומהווים את אחת הקהילות הישראליות הצומחות מעבר לים.
מחקר מיוחד שערך ד"ר רן פורת מאוניברסיטת מונאש במלבורן (הקרויה על שם ג'ון מונאש, תעשיין יהודי-אוסטרלי, מנהיג ציוני חשוב ואחד המצביאים הצבאיים הגדולים בתולדותיה), חושף את התהליך שעברה הקהילה הישראלית, ובעיקר מאיר זרקור על עתידה והקשר עם ישראל.
עוד קהילות בערוץ היהדות:
מכפר נידח ל"עיירה הקדושה": תחיית המתים של לובביץ'
בלי בית כנסת, לבד במרחב: להיות יהודי דתי באלסקה
הקהילה היהודית בבחריין: מחכים לפגוש ישראלים יוצאי בחריין
הקהילה היהודית בקוסובו נרגשת: "סוף-סוף לא נצטרך לספק הסברים"
לדברי פורת, "עד שנת 2000 הגיעו ישראלים לאוסטרליה בטפטופים, ומ-2005 ואילך רואים יותר אנשים שמגיעים במכוון לאוסטרליה ולא רק מתגלגלים אליה במקרה. הנגישות הפכה ליותר קלה, טיסות יותר סדירות ובמחירים סבירים יותר, ואם יש לך מקצוע מסודר האופציה להגר היא יחסית קלה מבחינת השלטונות.
"הנכסים האינטלקטואלים של הישראלים מוכרים כאן - רופאים, אחיות, עורכי דין ויש הכרה בתארים ממוסדות לימוד ישראליים. באופן כללי, אפשר לומר שאם יש לך מקצוע טוב והשכלה טובה, אתה יכול להיכנס ואתה מקבל זכויות סוציאליות כמעט מהרגע הראשון".
מה המוטיבציות של הישראלים שמגיעים לאוסטרליה?
"המוטיבציה העיקרית היא רצון לשפר את איכות החיים. שנית, אנחנו רואים שיש גם הגירת שרשרת - הראשונים שהגיעו מניחים את התשתית לבאים בתור. יותר קל להגר למקום שבו יש כבר ישראלים שמכירים את המקום, ויכולים לעזור לך להיקלט.
"אם בעבר הגיעו בעיקר גברים בודדים שחיפשו את מזלם, אז עכשיו רואים יותר משפחות, לפעמים כבר עם ילדים, אנשים משכילים ועם מקצועות מוכרים. בעבר היו קצת תרמילאים שהתאהבו במקום ונשארו, אבל היום ההרכב שונה, ולכן הישראלים מתיישבים בעיקר בערים המרכזיות - מלבורן וסידני. אלה מרכזי המסחר והשירותים ויש בהן קהילה ישראלית ויהודית. יש בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ויש אוכל ישראלי, ובאופן טבעי אנשים מגיעים למקום שבו כבר נמצאים אחרים מהתפוצה שלהם".
אמנם המוטיבציה היא שיפור איכות החיים, אבל גם באוסטרליה יוקר המחייה הוא גבוה.
"זה נכון שלפני 20 שנה עם 100 דולר הייתי קונה פה חצי סופר, והיום עם אותו סכום אני אקבל רק כמה מוצרים. מצד שני, אני מרוויח את ה-100 דולר האלה הרבה יותר מהר. יוקר המחיה שהוא אמנם גבוה, מותאם לרמת ההכנסה שגם היא גבוהה, ורבים מהישראלים נמצאים ברמות הכנסה שמאפשרות להם לחיות בנוח. יש גם תמיכה ממשלתית גדולה מאוד, ויש השלמות הכנסה לרבים".
לא תמיד הרומן מצליח
הקהילה היהודית באוסטרליה עתיקה כמו ההיסטוריה של המדינה עצמה, והיו סיפורים רבים על יהודים שהגיעו כבר למושבות העונשין הבריטיות של פעם. כיום מונה הקהילה היהודית כ-120 אלף איש (מתוך כ-25 מיליון תושבים), והיא מורכבת מיהודים ילידי אוסטרליה, כאלה עם שורשים דרום-אפריקאים, יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, אחרים עם שורשים מבריטניה וארה"ב וכל השאר.
איך היחסים בין הקהילה הישראלית הגדלה לבין הקהילה היהודית האוסטרלית?
"המפגש הזה השתנה עם השנים. עד שנת 2000 הייתה עוינות דו-צדדית. הקולות העיקריים בקהילה השמרנית היהודית לא רצו 'לטלטל את הספינה', ולא רצו כל כך לקלוט את הישראלים פנימה. עד סוף המאה ה-20 הישראלים היו שוליים כאן. לא היו מאורגנים, פחות בהרכב של משפחות ופחות בקשר עם הקהילה היהודית. ב-20 השנים האחרונות יש הבנות משני הצדדים שצריך לעבוד ביחד".
פורת נותן כדוגמה את חילוקי הדעות בין הצדדים כאשר לפני מספר שנים הופיע באוסטרליה דיוויד ברוזה, ושר את השיר המפורסם "יהיה טוב". כשהגיע לשורה "רק תצאו מהשטחים" - צעקו לו מספר יהודים בעלי עמדות ימיניות מהקהל בוז. הישראלים שהיו בקהל אמרו 'למה אתם צועקים בוז, אנחנו רוצים שלום!' והיהודים אמרו להם בתגובה - 'מה אתם עושים פה בכלל? תחזרו לישראל'. זאת הייתה רמת השיח", מסביר פורת.
"עד סוף המאה ה-20 הישראלים היו שוליים כאן. לא היו מאורגנים, פחות בהרכב של משפחות ופחות בקשר עם הקהילה היהודית. ב-20 השנים האחרונות יש הבנות משני הצדדים שצריך לעבוד ביחד"
לדבריו, "עם השנים חל שינוי ויש הבנה בקהילה היהודית שהישראלים הם משאב חשוב וטוב, ושצריך לקלוט אותם פנימה. חשוב לזכור שהאוכלוסייה היהודית מזדקנת. הם מולידים פחות ילדים יחסית לאוכלוסייה האוסטרלית, ולישראלים שחיים כאן יש 3-2 ילדים בממוצע. הישראלים בעצם מצעירים את הקהילה ויוצרים דור המשך. הם גם עובדים כמורים וכמורות בבתי הספר, ומהווים שגרירי הסברה של ישראל. הם מחיים את הקהילה מבחינה דמוגרפית, תרבותית וגם עסקית, עם המון יוזמות ופעילות בשוק האוסטרלי.
"הדור של ניצולי השואה יורד לאט-לאט מהבמה, וההנהגה עברה לדור השני של יהודי אוסטרליה שהוא קצת פחות שמרני ומנהל את הקהילה בצורה יותר שיווקית-עסקית. מהבחינה הזאת, הקהילה הישראלית היא משאב עבור הצמיחה של הקהילה היהודית".
עד כמה נושא ההתבוללות מעסיק את הקהילה היהודית?
"לפי נתונים מ-2017, שליש מהנישואים בקהילה היהודית באוסטרליה הם נישואי תערובת. בהתאם, רבים בקהילה, בעיקר הדתיים יותר, חוששים מהתופעה. אישית, אני עדיין חושב שאין סכנה ממשית כמו בארה"ב, כי הקהילה מתנהלת בבועה גיאוגרפית ואתנית די חזקה. ייתכן שהסיפור ישתנה בדור הבא.
"אצל הישראלים המצב שונה קצת, בעיקר כי רבים מהם חילוניים. לפי המחקר שלי, 70% רואים חשיבות שהבן או הבת יתחתנו עם יהודים, אבל זה 10% פחות משאר הקהילה היהודית. ובהתאם, כמעט 3 מ-10 מהישראלים חושבים שאין בעיה בנישואי תערובת, לעומת רק כ-18% בשאר הקהילה היהודית".
בית ספר יהודי? לא בהכרח
פורת מציין כי אמנם יש עלייה ברישום של ילדי הישראלים לבתי הספר היהודיים, אך יש גם רבים שמעדיפים את בתי הספר הציבוריים. הבנות שלו, למשל, לומדות בבתי ספר ציבוריים, שלדבריו הם ברמה גבוהה מאוד.
כמה ילדים יהודים יש בכיתה של הבנות שלך?
"בבתי הספר באזורים שבהם גרים יהודים וישראלים מספר היהודים הוא עצום. היום אני גר באזור אחר ויש רק 2-3 יהודים אחרים בכיתה של הבת שלי. בית הספר פועל תחת הערך שהחברה האוסטרלית מקדשת – רב-תרבותיות. ההורים יכולים לחגוג את החגים והמנהגים שלהם בבית, אבל הילדים נכנסים לכור היתוך אוסטרלי והם עוברים היטמעות".
אתה לא חושש מאנטישמיות או מכך שיתנכלו לה, כי היא מיעוט בכיתה?
"ההפרדה בין דת למדינה באוסטרליה היא די מוצלחת. אין את התופעות של האנטישמיות שרואים בצרפת או בבריטניה. אפשר ללכת עם כיפה ברחוב, ואמנם יש אבטחה בבתי הכנסת שמקציבה הממשלה - אבל מספר התקריות הוא שולי לגמרי ומטופל מיד. הסיבה שזה מצליח היא כי יש משאבים לכולם, יש פה עושר. אם יהיה מחסור אז אולי השדים ייצאו, אבל כרגע זה לא נראה".
בעבר היו תקריות אנטי-ישראליות בניו-זילנד השכנה. למשל הפגינו נגד הטניסאית הישראלית שחר פאר, בעת ששיחקה בטורניר באוקלנד. אלו תופעות שרואים גם באוסטרליה?
"ניו-זילנד היא חיה אחרת מאוסטרליה. ההנהגה והציבור שם הם מרכז-שמאל ובאוסטרליה ההנהגה והציבור הם יותר ימינה. זה משפיע על הלך הרוח. יש פה קהילה פלסטינית קטנה שמנסה קצת לעשות רעש, אבל הנושא הישראלי-פלסטיני הוא בערך ה-7,000 ברשימה של האוסטרלי הממוצע.
"יש פה רגשות אנטי-ישראליים במידה פחותה מאוד. הם ממש אדישים לנושא הזה. ה-BDS פה הוא כלום. ומנגד, יש פעילות יהודית-ישראלית שמיד מגיבה לתקריות.
"לפי נתונים מ-2017, שליש מהנישואים בקהילה היהודית באוסטרליה הם נישואי תערובת. בהתאם, רבים בקהילה, בעיקר הדתיים יותר, חוששים מהתופעה. אישית, אני עדיין חושב שאין סכנה ממשית כמו בארה"ב"
"באופן יחסי, אוסטרליה נהנית מהעריצות של המרחק - זה אי מרוחק שלא מטריד אף אחד ולא מגיעים לכאן. יש חופש להיות בתוך מקום מוגן, אין איומים. זאת קהילה יהודית יחסית חזקה, שתקבל יהודים שירצו לעזוב את אירופה או את ארה"ב שנחלשת, וראינו עכשיו למשל יהודים מארה"ב שמגיעים".
לצאת להרפתקה ליבשת הרחוקה
הסיפור האישי של פורת הוא הרפתקה שכנראה לא מתאימה לכל אחד: "בשנת 2008, לקחנו את שתי הילדות, שלחנו עשרים ארגזים דרך הדואר, ארזנו מזוודות ונסענו לאוסטרליה בלי שהייתה לנו עבודה או תוכנית ברורה, אבל זה הצליח לנו. זאת חוויה מדהימה, והצלחתי כאן בזכות זה שהצלחתי למכור את הישראליות שלי - משאב שלא היה לו ביקוש בישראל (צוחק)".
מה גרם לך ולאשתך לעזוב את ישראל?
"ראינו בחיים שלנו בישראל מסלול שהולך לכיוון ברור - חובות, לחץ, משכנתא ל-30 שנה, וחשבנו שבאוסטרליה יש הזדמנות לעשות דברים אחרת. כשהגענו היה לי מזל וקיבלתי מלגה לכתיבת דוקטורט על הישראלים באוסטרליה, ונכנסתי לעולם האקדמיה המקומי.
"באופן כללי, אפשר לומר שראיתי את החיים הבנאליים שיהיו לי בישראל וחיפשתי הרפתקה אחרת. רצינו חיים אחרים, יותר מרגשים, יותר מעניינים. הילדות שלי היום הן אזרחיות העולם הגדול, יודעות אנגלית, ואיכות החיים שלנו גבוהה יותר. המוטיבציה שלי הייתה לחפש איכות חיים וכל מה שנלווה לזה. חיים פעם אחת, והשאלה איך אתה רוצה לחיות אותם".
"אלה שילכו לבתי ספר יהודיים ייצאו עם זיקה ליהדות ולישראל. אלה שלא, זה תלוי בהורים שלהם והם ייצאו עם זיקה חלשה יותר, או אולי בלי שום זיקה. לדעתי, לא מגדלים ילד ישראלי מחוץ לישראל"
היית בורגני ברעננה, ועכשיו אתה בורגני במלבורן. מה ההבדל?
"זה נכון, אבל ברעננה לא הייתי גומר את החודש והרגשתי שיש לי חיים עם הרבה יותר לחץ ומתח. כאן החיים יותר קלים כלכלית ויש את הקטע של המרחב האישי. בישראל 80% מהאוכלוסייה חיים בדירות. כאן אנשים גרים בבתים פרטיים, אז לכל אחד יש מרחב ואיכות חיים. זה משהו שמאפיין את התרבות האנגלוסכסית, וזה מאוד שונה מהדבוקה שנהוגה בישראל. יש מצד אחד חברות שיכולה להיות קרובה ומפרה, אבל גם כבוד הדדי".
איך היו התגובות במשפחה כשעזבתם את ישראל?
"במשפחה הקרובה הייתה בעיקר עצבות על הניתוק הצפוי, אבל לא כעס. אחרי שעברנו הייתה המון תמיכה ועזרה, ובאו לבקר כמה פעמים, וכמובן שגם אנחנו מבקרים בישראל ככל האפשר. היחיד שפלט לעברנו שאנחנו 'יורדים' היה קרוב משפחה מבוגר של אשתי, אבל זה היה חריג. שמעתי מחברים ומשפחה בעיקר תגובות חיוביות ולפעמים קנאה".
האם ילדי הישראלים ישמרו על זיקה לישראל או ליהדות?
"אלה שילכו לבתי ספר יהודיים ייצאו עם זיקה ליהדות ולישראל. אלה שלא, זה תלוי בהורים שלהם והם ייצאו עם זיקה חלשה יותר, או אולי בלי שום זיקה. לדעתי, לא מגדלים ילד ישראלי מחוץ לישראל. נותנים לו במבה ומלמדים אותו דברים על ישראל, אבל הוא גר באוסטרליה. הדור הראשון הופך להיות אוסראלי – חצי-חצי. הילדים יהיו יותר אוסטרלים מאשר כל דבר אחר – יהודי או ישראלי".
פורסם לראשונה: 01:27, 04.12.20