סקר חדש, שתוצאותיו מתפרסמות כאן ב-ynet לקראת תחילת שנת הלימודים, חושף את עומק הפערים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ביחס ללימודי יהדות, ביחס לתלונות על הדתה במערכת החינוך הממלכתית וביחס לשילוב לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים.
"מדד צהר ליהדות ולמסורת" מבוסס על מחקר מתמשך בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, הנערך מדי רבעון באמצעות אתר "משב" של ארגון רבני צֹהר. לקראת 1 בספטמבר, המשאל התמקד הפעם בלימודי ליבה ובתלונות על הדתה במערכת החינוך, ונערך בשיתוף ynet יהדות. 95% מכלל הנשאלים במדגם מסכימים עם הקביעה ש"כל ילד בישראל צריך ללמוד מתמטיקה ואנגלית", כולל רוב המשיבים החרדים, ורק 79% (60% מהחילונים) מסכימים עם הקביעה ש"כל ילד בישראל צריך ללמוד מושגי יסוד ביהדות".
המשיבים התבקשו לדרג ארבעה קריטריונים לבחינת בתי ספר, ולציין את מידת חשיבותם בעיניהם. בעוד קיימת הסכמה רחבה בנוגע לתפקיד בית הספר בהקניית מיומנויות חברתיות (97%) והישגים לימודיים (95%), קיימים פערים לגבי הקניית ערכים דמוקרטיים וערכים יהודיים לתלמידים: 80% מכלל המדגם (87% מהחילונים, 59% מהדתיים ורק 32% מהחרדים) סבורים שהקניית ערכים דמוקרטיים היא קריטריון חשוב שבית ספר צריך להיבחן לפיו, ו-60% בסך הכול חושבים שהקניית ערכים יהודיים היא קריטריון חשוב לבחינת בית ספר. בזמן שרוב המסורתיים וכמעט כל הדתיים והחרדים השיבו שהם רואים בהקניית הערכים היהודיים קריטריון חשוב, רק 26% מהחילונים השיבו שמדובר בקריטריון חשוב בעיניהם.
22% בלבד מהחילונים שהשתתפו בסקר חושבים שצריך להרחיב את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי בישראל (לעומת 90% מהדתיים ומהחרדים). במקרה שיורחבו לימודי היהדות בחינוך הממלכתי, 72% מהחילונים (ו-53% מכלל המדגם) חושבים שיש לאפשר פתיחת זרם ממלכתי-חילוני-ליברלי חדש, שלא יהיה מחויב להרחיב את שעות לימודי היהדות.
רוב גדול של 77% מכלל המשיבים סבור שמערכת החינוך צריכה להפגיש בין ילדים דתיים וחילונים. גם כאן נרשמו הבדלים בין משיבים ממגזרים שונים – 87% מהמסורתיים סבורים כך, 85% מהדתיים ו-75% מהחילונים, אבל רק 44% מהמשיבים החרדים חושבים שיש להפגיש במערכת החינוך בין ילדים דתיים וחילונים.
האם יש הדתה או אין?
הסקר נערך בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון ובפיקוח סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים שלם. הוא בוצע במהלך חודש אוגוסט 2024, בקרב 1,236 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.79% בהסתברות של 95%.
3 צפייה בגלריה
הנחת תפילין. רוב המשיבים בסקר רואים בדוכנים בכניסה לבתי ספר הדתה
(צילום: Shutterstock)
בשנים האחרונות דובר לא מעט על תופעה של "הדתה" במערכת החינוך הממלכתית. המשתתפים במדגם נשאלו מהי עמדתם לגבי קיומה של תופעה זו. 27% השיבו שתופעת ההדתה קיימת באופן משמעותי, 26% סבורים שההדתה קיימת בבתי ספר או בשיעורים מסוימים אך אינה תופעה נרחבת, ואילו 47% מכלל המשיבים חושבים שלא קיימת תופעה משמעותית של הדתה. מרבית הדתיים, החרדים והמסורתיים סבורים שלא קיימת תופעה משמעותית של הדתה, אבל אצל חילונים – אלה שילדיהם לומדים בדרך כלל במערכת החינוך הממלכתית – התוצאות שונות: כמחצית מהמשיבים החילונים השיבו שתופעת ההדתה קיימת באופן משמעותי, ו-35% סבורים שהיא קיימת בבתי ספר או בשיעורים מסוימים.
פילוח אידיאולוגי מגלה שבשאלת ההדתה, וכן בשאלות נוספות, רוב המשיבים שהגדירו את עצמם בשמאל הפוליטי מיישרים קו עם העמדה של רוב החילונים. מנגד, רוב המשיבים מהימין סבורים שלא קיימת תופעה משמעותית של הדתה במערכת החינוך הממלכתית.
מה נחשב "הדתה" בעיני החילונים שהשתתפו בסקר? 85% מהחילונים (ו-54% מכלל המדגם) השיבו שהצבת דוכן תפילין בכניסה לבית הספר היא הדתה, 72% השיבו שאמירה משותפת של פרקי תהילים למען החטופים היא הדתה, 54% רואים מסע סליחות לירושלים וביקור בכותל כהדתה ו-49% סבורים שסדנת הכנה לבר מצווה ולבת מצווה במסורת היהודית היא הדתה. רוב המשיבים המסורתיים, הדתיים והחרדים לא חשבו שאף אחת מהפעולות הללו נחשבת הדתה.
ומה לא נחשב הדתה בעיני רוב המשיבים החילונים? טיולים בית-ספריים בעקבות סיפורי התנ"ך, סדרת שיעורים על חגי ישראל, טקס קבלת שבת בגני ילדים, פעילות לאפיית מצות לפני פסח ושיעורים בימי שישי על פרשת השבוע. הדעות בקרב המשיבים החילונים חלוקות יותר לגבי רב שמגיע לתקוע בשופר לפני ראש השנה (50% לא רואים בזה הדתה, 46% חושבים שזו הדתה והשאר לא יודעים) ולגבי סיור בבית כנסת מקומי (46% לא הדתה, 40% הדתה).
הנתונים מצביעים על חשדנות הדדית
רבים בציבור הלא-חרדי מדברים על החשיבות של לימודי ליבה בחינוך החרדי. המשתתפים בסקר נשאלו: מהי, לדעתכם, הסיבה העיקרית שאותם אנשים רואים בכך חשיבות? בקרב כלל המדגם, רוב גדול של 64% סבור שהסיבה היא רצון לאפשר לילדים חרדים להשתלב בצבא ובתעסוקה – אלא שהתמונה משתנה כשבוחנים מה ענו משיבים ממגזרים שונים.
בעוד 73% מהחילונים חושבים שהסיבה היא לאפשר לילדים חרדים להשתלב בצבא ובתעסוקה ורק 5% חושבים שהסיבה היא הרצון לשנות את אורח החיים של החברה החרדית, בקרב הנשאלים החרדים ניכרת חשדנות: 45% מהם חושבים שבציבור הלא-חרדי מדברים על חשיבות לימודי הליבה כדי לשנות את אורח החיים של החברה החרדית.
חשדנות קיימת גם בצד החילוני. כשנשאלו מהי הסיבה העיקרית לכך שרבים בציבור הדתי והחרדי מדברים על החשיבות של לימודי יהדות בחינוך הממלכתי-חילוני, 39% מהמשיבים החילונים ענו שהסיבה היא רצון לשנות את אורח החיים של החברה החילונית, ו-23% ענו שהסיבה היא הרצון להפוך את החברה הישראלית לשמרנית יותר. 19% השיבו שהסיבה העיקרית היא השאיפה לאפשר לילדים חילונים להתחבר למורשת שלהם, ושיעור דומה ענו שהסיבה היא הרצון לחשוף ילדים לערכים יהודיים ולאומיים.
בקרב דתיים, חרדים ומסורתיים, רוב גדול השיבו שהסיבה העיקרית להדגשת חשיבות לימודי היהדות בחינוך הממלכתי היא לאפשר לילדים חילונים להתחבר למורשת שלהם או לחשוף אותם לערכים יהודיים ולאומיים. רק 3% מהמשיבים הדתיים ו-2% מהחרדים חושבים שהסיבה היא הרצון לשנות את אורח החיים של החברה החילונית, ועוד פחות מכך חושבים שהמטרה היא להפוך את החברה הישראלית לשמרנית יותר.
מהם המקצועות החשובים ביותר?
למשיבים בסקר ניתנו 11 מקצועות לימוד, ומתוכם הם התבקשו לדרג את חמשת החשובים ביותר בעיניהם. 93% הציבו את מקצוע האנגלית בין חמשת החשובים בעיניהם, ואחר כך בדירוג: מתמטיקה (87%), היסטוריה של עם ישראל (62%), מדעים (58%), תנ"ך (46%), אזרחות ודמוקרטיה (45%), השכלה פיננסית (41%), המסורת היהודית וחגי ישראל (38%), ספרות עברית וכללית (15%), הגות יהודית (10%) ופילוסופיה כללית (7%).
3 צפייה בגלריה
מורה מעבירה שיעור. פערים גדולים בין מגזרים שונים ביחס ללימודי היהדות
(צילום: Shutterstock)
בקרב החילונים, תנ"ך יורד למקום השביעי עם 20% בלבד שדירגו אותו בחמישייה; המסורת היהודית וחגי ישראל במקום העשירי עם 9%. לימודי אזרחות ודמוקרטיה מזנקים למקום הרביעי בקרב החילונים, עם 73% שדירגו אותם בין המקצועות החשובים (רק מאחורי אנגלית, מתמטיקה ומדעים). גם השכלה פיננסית דורגה גבוה יותר מתנ"ך בקרב המשיבים החילונים (48%).
בקרב הדתיים, תנ"ך מדורג שלישי (71%) אחרי אנגלית ומתמטיקה, וגם המסורת היהודית וחגי ישראל (63%) בין חמשת המקצועות החשובים בעיניהם, מעל מדעים (40%). אזרחות ודמוקרטיה נמצא במקום השמיני בקרב המשיבים הדתיים, עם 18%. בקרב החרדים, המסורת היהודית וחגי ישראל מעל כולם עם 83%, ואחר כך תנ"ך (79%); אזרחות ודמוקרטיה הרחק מאחור עם 9%.
"החילונים הולכים ומתחרדים"
פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, המלווה אקדמית את המחקר, מזהה תופעה של קצוות הולכים ומתחדדים: "הנתונים מצביעים על מאבק בין 'חילונים' ל'חרדים', כאשר אלו הראשונים הולכים ו'מתחרדים', כלומר מתגדרים סביב ערכים דמוקרטיים".
שקמה ברסלר מתווכחת עם מפעיל דוכן תפילין במכון ויצמן
(מתוך העמוד של דניאל עמרם)
עוד טוען פרופ' ליאון כי הממצאים משרטטים את היחס ל"הדתה", לא כפרקטיקה, אלא כהחשדת הדת, החשדה שיש לה בסיס: "ההחשדה נוגעת למה שמכונה בלשון החילונית 'מיסיונריות' דתית. זה מטריד מאוד חילונים, ואחרי 40 שנים של אקטיביזם דתי בדמות תנועות תשובה עם יחסי ציבור פנימיים שמדברים בקול על 'מהפכה', אפשר להבין זאת".
"תוצאות המדד מגלות שתי תופעות מדאיגות בחברה הישראלית", אומר הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר. "ראשית, את קיומה של חשדנות נוראה, הן מצד החילונים והן מצד חרדים, שלפיה כל אחד מהמצדדים פועל במכוון לאיבוד הזהות של הצד השני. שנית, נראה כי הציבור החילוני, בנסיבות שונות שאת חלקן בהחלט אפשר להבין, מתקשה כיום להבחין בין מסורת וזהות יהודית לבין הדתה, ובכך טמונה סכנה חמורה לאובדן השורשים המשותפים והזהות המשותפת דווקא במדינת ישראל".
"הרי ישראלים בצפון אמריקה ששולחים את ילדיהם לבית ספר יהודי חילוני יודעים שפעולות כמו ביקור בבית הכנסת הן חלק מזהות יהודית, ולא רואים בכך הדתה; רק כאן בישראל הדבר נתפס כהדתה", מציין הרב סתיו. את האחריות לשינוי המצב הוא תולה לא רק בציבור החילוני, אלא גם בציבור הדתי והחרדי שחייב להכיר בכאביו של הציבור החילוני ובחששותיו לאובדן זהותו הליברלית.
