לאחי החרדי שלא מוצא את מקומו בישיבה,
גם אני כמוך לא חלמתי שיום אחד אשרת בצה"ל. את הצבא הכרתי דרך עמותת "נצח יהודה", שנתנה לי סיוע והכוונה לקראת הגיוס, וליוותה אותי לאורך כל הדרך, מה שהפך את הגיוס לנגיש יותר עבורי כבחור מרקע חרדי.
לפני מספר חודשים התגייסתי לגדוד החרדי "נצח יהודה" בחטיבת כפיר, ואני חייב להודות שאם לפני הגיוס התלבטתי כחצי שנה האם להתגייס, כשאני נקרע מבפנים אם ללכת נגד הזרם או בשביל מה אני צריך את זה ולקחת סיכון, היום אני יכול להגיד בגאווה גדולה שזאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי.
אני בחור חרדי, מבית חסידי, ובשבת אני הולך עם חליפה ארוכה (בקיטשע) כשאני מרגיש את החיבור המלא של הצבא לחרדיות שלי, בניגוד גמור לכל הסטריאוטיפים שהיו לי לפני הגיוס. בגדוד החרדי אני מקבל את כל המעטפת הרוחנית, כולל שלוש תפילות ביום, שיעורי תורה וליווי אישי של רבנים.
את השבתות אנחנו עוברים בהתעלות רוחנית עם סעודות שבת באווירה מרוממת שאפילו בישיבה לא הרגשתי כמוה. לאורך השירות הצבאי שלי אני מרגיש שדווקא התחברתי יותר ליהדות, מתוך רצון ואהבה. בצבא הבנתי שאני אדם בוגר וחייב למלא את ההוראות הצבאיות, כאשר מנגד אני מטעין בכל פעם מחדש את הרוחניות שלי. למשל, לפני כל מסע אנחנו מתפללים ושרים בדבקות שירי נשמה, מה שנותן לי עוצמות שלא הכרתי בעבר.
התגייסתי לצה"ל עם עקרונות חרדיים שעליהם גדלתי וחששתי שלא אוכל לשמור עליהם בשירות הצבאי. כיום כשאני כבר חייל, אני לא מרגיש סתירה בין הגיוס לצבא לחרדיות שלי. אין קשר לאידאולוגיה כזאת או אחרת של מי שמנהל את המדינה. אני מרגיש שאני שומר על המשפחה שלי, על החברים שלי ועל כל עם ישראל בשירות משמעותי על הגנת הארץ, כדי שיהודים יוכלו לחיות בבטחה בארצם.
כשתתגייס, אתה תחווה קשיים שאף אחד לא הכין אותך להתמודד איתם, אבל אתה תגלה שאתה חזק ויודע לשלב בין יראת שמיים לחובת ההגנה על עם ישראל. אל תחשוש, אל תתלבט, זה הזמן להצטרף
הטור שאני כותב לא נועד לבחורי ישיבה שיושבים ולומדים תורה. אין לי ספק שהם עושים שירות חשוב עבור עם ישראל, הן בהמשך המסורת היהודית והן בהגנה רוחנית השומרת על חיילי צה"ל. אבל אני כן קורא לאחיי שלא באמת יושבים ולומדים. תצטרפו אליי, זאת מצווה לא פחות חשובה.
יש משפט נכון בצבא שאומר "כשאתה לוחם בצבא אז אתה לוחם לכל החיים". בצבא למדתי כמה אני לוחם באתגרים האישיים. אם בעברי לא הקפדתי לקום בבוקר ולהתפלל במניין, כיום אני נלחם כמו לוחם לקום ולהתפלל תפילת שחרית, ואפילו כשחזרנו מאוחר מעוד פעילות. פתאום אני מגלה בעצמי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי. בזכות הצבא אני יודע להתמודד גם עם קושי רוחני, כי מחנכים אותי לא להתייאש, להתגבר ולעבור כל מכשול.
אם בפלוגות אחרות בצה"ל בונים את הלו"ז הצבאי ובזמן שנותר חייל חרדי יכול לקבל מעטפת רוחנית, בגדוד החרדי קודם כול מקבלים את המעטפת הרוחנית הכוללת, למשל זמני תפילות ולימוד תורה, ולאחר מכן משלבים את כל השאר והפנאי.
בסופו של דבר הפכתי לבן-אדם טוב יותר ובהמשך החיים אני כבר אדע איך לא להתרגש מהקשיים הרוחניים והגשמיים, בין אם זה במקום העבודה שלי, בחיי הזוגיות ועוד. הקושי לא קיים רק במסעות ובשטח אלא גם בהחלטה שאני יושב ללמוד דף גמרא.
אני קורא לך, הבחור החרדי שיושב עכשיו בבית ולא באמת פוקד את ספסלי הישיבה ומתלבט. אני מציע לך לחשוב על הגיוס לצה"ל, שיעזור לך להשתלב בהמשך החיים באזרחות, כשאתה אזרח שתרם לביטחון המדינה וגם נשאר דבק באמונתו.
טיפ קטן לי אליך: כשתתגייס, אתה תחווה קשיים שאף אחד לא הכין אותך להתמודד איתם, אבל אתה תגלה שאתה חזק ויודע לשלב בין יראת שמיים לחובת ההגנה על עם ישראל. אל תחשוש, אל תתלבט, זה הזמן להצטרף.
אתה תודה לי אחר כך. זאת הבחירה הנכונה.
- אלימלך ריסס, בן 19 מירושלים, הוא חייל בגדוד החרדי "נצח יהודה"
