מחוץ לישיבת "פורת יוסף", שבראשה עמד הרב שלום כהן, התקבצו המונים עוד לפני תחילת מסע ההלוויה שהחלה בשעה 14:00, וקראו בבכי פרקי תהילים ופיוטי "סליחות". הרב שנודע כ"חכם שלום כהן", הלך לעולמו הלילה (אור ליום ב') בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, בגיל 91. הוא עמד בראש הישיבה החרדית-מזרחית היוקרתית "פורת יוסף" – ספינת הדגל של הישיבות הספרדיות – וזה שמונה שנים, מאז פטירת הרב עובדיה יוסף, הנהיג את מפלגת ש"ס שאיתה היה מזוהה עוד קודם לכן, ושימש נשיא מועצת החכמים שלה.
עם תחילת מסע ההלוויה היו באזור כבר עשרות-אלפים שהגיעו בחום הכבד, ובשל תנאי מזג האוויר הקשים הוחלט לקצר את ההספדים. רמקולים רבים נפרסו בשטח, בין השאר כדי לפזר את הקהל הרב שהגיע ככל האפשר. רק לקראת השעה שש הסתיים טקס ההלוויה, וההמונים המשיכו לנהור כדי לשאת תפילה על הקבר הטרי ולהיפרד.
"הדברים התגלגלו בצורה לא טבעית"
חכם שלום אושפז לאחרונה עקב זיהום ברגלו, אך עד מהרה הידרדר מצבו. בנו, הרב יעקב כהן, ראש ישיבת "נזר התלמוד", סיפר בהלוויה כי "זה לא היה צפוי ולא היה ברור. חשבנו שהולכים כמה ימים לבית החולים וחוזרים. אבל הדברים התגלגלו בצורה לא טבעית".
הוא התייחס לאסונות המרובים שאירעו לאחרונה, ואמר כי "הקדוש ברוך-הוא מצא את הדרך לעורר את הציבור להתפלל... כולם ביקשו עליו רחמים. התפילות לא התקבלו, אבל התפילות לא שבות ריקם. כל חייו היה אכפת לו מכלל ישראל... אף פעם לא שמענו ממנו את המילה 'אני'". עוד אמר: "כולנו שבורים ורצוצים. מי ינהיג אותנו היום, ובפרט את המשפחה?"
הרב משה צדקה, ראש ישיבת "פורת יוסף" שכיהן לצידו של חכם שלום כהן, ספד לו וסיפר כי מאז שנודע על מצבו הקשה במוצאי השבת, "הרב עליו השלום זכה לזה שבאמת באותה שעה כל ישראל עמדו על רגליהם, כל ישראל התפללו, מי זכה לדבר כזה?" עוד אמר, כי הרב היה "שמש שמאיר לעולם". "גם ביומו האחרון זכה להרעיד את כל העולם", הוסיף.
הרב שמואל בצלאל, מרבני ישיבת "פורת יוסף", ספד בבכי למי שכינה "ידיד נפש של יובל שנים". הוא אמר כי הרב "האיר את החושך בכל צעד ושעל, והתגשמו בו כוחות אדירים של תורה, של ענווה ויראת שמיים טהורה. עם כל הרגש, חכם שלום כהן היה עניו אמיתי. דרכו הייתה אמת, אבל כשמדובר ביראת שמיים – הוא היה עמוד פלדה, וכך הייתה דרכו בדקדוק והלכה".
"הראשון לציון", הרב הראשי יצחק יוסף, קרא לכלל תלמידי הישיבות ומוקירי זכרו להגיע להלוויה הנערכת בעיצומם של ימי "בין הזמנים" – חופשת הקיץ של התלמידים החרדים. "למען כבוד התורה, חובה על כל אחד ואחד לבוא ולהשתתף בהלווייתו של מרן זצ"ל שלימד תורה לרבים, גידל דורות של תלמידי חכמים, החזיר עטרה ליושנה והקים את יהדות ספרד מעפרה", קבע.
גם המנהיג הליטאי הבכיר, הרב גרשון אדלשטיין, קרא לכל תלמידי הישיבות להשתתף בהלוויה, כדי "לחלוק כבוד לתורה". הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, הרב דוד לאו, פרסם אף הוא הודעת הספד: "יחד עם כל בני ישראל בארץ ובגולה אנו דומעים, כואבים והמומים", אמר. "עם ישראל איבד אדם גדול, שתורתו, תפילותיו וברכותיו עמדו לימין כלל ישראל עשרות שנים".
"הדור כולו הפסיד"
"אדם גדול הלך – ואדם הפסיד את המנהיג שלו, אין עם מי להתייעץ ולקבל דבר תורה", אמר הרב יוסף, בהתייחסו לפטירת משה רבנו ואבלו של תלמידו, יהושע בן-נון: "אין לו עכשיו ממי לקבל תורה, אין עם מי להתייעץ, והוא היה הולך ובוכה ימים רבים... זה הצער של השכינה... אנחנו הפסדנו את הרב, הדור כולו הפסיד, וגם השכינה מצטערת שאדם כזה גדול הלך, הסתלק מאיתנו".
הוא הזכיר את מאבקו של חכם כהן סביב הגיור. "כאשר התעוררה בעיית גיורי צה"ל, הוא הלך מגדול לגדול, לא רצה לאכול ולשתות, היה בתענית... הוא השכים שלום בין כל המחנה החרדי, ספרדים ואשכנזים". הוא סיפר עוד כי הרב המנוח היה זה שלחץ על אביו, הרב עובדיה, להקים את תנועת ש"ס. "הוא היה אצלנו בישיבה בקטמון, ישב ודיבר עם אבא ארוכות עד ששכנע אותו להקים את התנועה הקדושה הזאת .. כל זה נזקף לזכותו".
הרב כהן, בעצמו בנו של מקובל וגדול בתורה, היה חברותא של הרב עובדיה, ובנו, הרב הראשי סיפר בהספד כי "בגיל 12 הוא בעצמו סיפר לי שהיו יושבים, לומדים מסכת שבת דף אחרי דף... בין חכם שלום לרב עובדיה הייתה אהבה גדולה, אהבת אמת".
הרב יצחק יוסף הגיע בגלימה שחורה, לאות אבל, ולא בגלימה הזהובה הרגילה. הוא וגם הרב שלמה עמאר, רבה של ירושלים ולשעבר הראשון לציון, התייחסו להתנגדותו בשנה האחרונה לרפורמות הדת והמדינה, ורמזו לסגנונו הנחרץ בעניינים ציבוריים ופוליטיים שאליהם התנגד: "הוא היה מנהיג אמיתי, בלי אינטרסים, שלא פחד מאיש", ספד לו הרב יוסף. והרב עמאר הוסיף: "הוא היה שריד לדור אחר, הוא הביא את התורה והמורשה של דורות קדומים... היה איש אמת. לא ידע לא דיפלומטיה ולא פוליטיקה - רק תורה".
אריה דרעי, יו"ר תנועת ש"ס, ספד בבכי: "בתקופה הכי קשה שלנו – עם מי נתייעץ? מי יורה לנו את הדרך? מי ינחה אותנו?" הוא אמר כי "הרב שך אמר עליו לפני עשרות שנים: הלוואי עלינו, האשכנזים, כאלה תלמידי חכמים". הוא ביקש סליחה על כך שלפעמים לא נהגו בו מספיק בכבוד: "לפעמים התווכחנו, בפרט בתקופה האחרונה של הטיפולים הרפואיים, לחצנו עליך – אבל עשינו הכול לכבודך".
הרב בן ציון מוצפי, רב ופוסק בכיר, אמר כי "בשנה האחרונה איבדנו כמה וכמה גדולי תורה, חודש אחרי חודש", בהתייחסו לפטירתם של הרב חיים קניבסקי בחודש מרץ, וגאב"ד העדה החרדית, הרב יצחק טוביה וייס, בחודש שעבר. "נתפלל לקדוש ברוך הוא שיאמר הרף למלאך המוות".
הסדרי התנועה
סנ"צ אליהו לוי, קצין התנועה של מחוז ירושלים, אמר בריאיון לאולפן ynet כי המשטרה צופה אלפים רבים ואף עשרות-אלפים שישתתפו בהלוויה. לקראת אחר הצהריים, יצא מסע ההלוויה מישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה ועד לבית העלמין סנהדריה בבירה.
סנ"צ לוי אמר כי המשטרה מבקשת שלא להגיע עם כלי רכב לכיוון הרחובות ירמיהו, בר אילן, מלכי ישראל, וצומת סנהדריה בר אילן החל מהשעה 12. "אנחנו מעריכים שזה יהיה עד השעה שש בערב. הצירים הסגורים יהיו מפורסמים בווייז וגם יעודכנו בתחבורה הציבורית. ונעשה הכול כדי לשמור על שגרה בשאר חלקי העיר", אמר.
החל משעות הצהריים המוקדמות, לקראת השעה 13:00, נחסמו לתנועת כלי רכב הצירים הבאים: רחוב יוסף בן מתתיהו, רחוב מלכי ישראל, רחוב ברנדס, רחוב ירמיהו, רחוב בר אילן, רחוב שמואל הנביא מכיוון רחוב יחזקאל לכיוון בר אילן, רחוב לוי אשכול בקטע שבין צומת בר אילן ועד צומת רחוב משמר הגבול. הרחובות נפתחו לתנועה בהתאם להתקדמות מסע ההלוויה.
מאות שוטרי מחוז ירושלים וכוחות תגבור משטרתיים השתתפו במשימות האבטחה, שמירת הסדר הציבורי והכוונת התנועה. המשטרה קראה לציבור לנהוג בסבלנות ולהימנע מדחיפות וממצבי דוחק. לפי הודעת המשטרה, חל איסור לטפס על גדרות, מרפסות, עצים, מבנים וגגות, או להיתלות על כלי רכב הנמצא בתנועה, במהלך מסע ההלוויה.
"הייתה לו אהבת ישראל אמיתית"
ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) מספר באולפן ynet על ענק תורני, "משרידי דור דעה", כדבריו. "הוא מהדורות הקודמים שהולכים ונעלמים לנו. אדם בעל דעה נקייה, ש-90 שנות תורה לא היה לו בעולמו שום דבר, למרות שהוא היה כביכול מנהיגה הרוחני של התנועה". לדברי בוסו, כבר בשנות ה-80, כשקמה התנועה בירושלים, "הוא הראשון שקם והחליט לתמוך בה. הוא הכיר את ש"ס מהתחלה בכל הצמתים, והיה בשר מבשרה".
אף שהיה נחשב למנהיג ש"ס והיה כרוך בתנועה, כאמור, מראשית הקמתה, טוען ח"כ בוסו כי "הרב היה א-פוליטי. היו מביאים לפניו את הנושאים הפוליטיים, אבל הוא היה מביט בהיבטים ההלכתיים ובהשלכות ההלכתיות שעשויות לגרום בעקבות השאלות שעלו – בין אם בחקיקה או בנושא הקמת הממשלה, ובכל נושא היה מסתכל בסוף על התוצאות הרוחניות של הדבר".
לדברי בוסו, "ללא ספק, כשהוא עמד לימינו של מרן הרב עובדיה עשרות בשנים, הוא ראה את הדרך, את ההנהגה. מילוי מקומו כנשיא מועצת חכמי התורה, היה המשך חשוב וטוב. וטבעי שאנחנו היום מרגישים יתמות, יתמות אמיתית".
ח"כ בוסו מספר כי "ממש עד הימים האחרונים, אפילו כשהיה לו קשה, בביתו, הוא מסר שיעור בזום. הוא לימד למעלה מיובל שנים בישיבת 'פורת יוסף' שעמד בראשה, בעיר העתיקה. היה הולך וחוזר ומכתת רגליו. הייתה לו אהבת ישראל אמיתית, כשהיו מדברים איתו ומספרים לו על נדכאים או על אנשים חלשים היה בוכה בדמעות שליש וכואב את כאבו של עם ישראל. זו אבדה לעם היהודי כולו".