"התורה נדרשת בכל דור ודור לפי מה שצריך הדור". המשפט הזה מיוחס לאחד מגדולי החסידות במאה ה-18, רבי משה חיים אפרים מסדילקוב, ומי שמצטטת אותו היום היא יעל גולן, מקימת "בית המדרש הגאה" בתל אביב. "יש לנו תפקיד להשלים את התורה", היא אומרת – והתפקיד, מתברר, אינו פוסח על הקהילה הלהט"בית שיעל היא חלק ממנה.
בריאיון ל-ynet מסבירה גולן למה חשוב להתחבר ליהדות ומדוע לימוד היהדות דווקא במסגרת להט"בית זו לא פחות ממשימה תורנית ממדרגה ראשונה. בית המדרש, לדבריה, מביא פסיפס שלם המשלב הגות חסידית, סוגיות בתלמוד ובפרשת השבוע, ואפילו שירה וספרות עברית. כל אלה נשזרים עם חיי היומיום ואירועים אישיים ואקטואליים שחווים יושביו.
גולן (44) היא אשת תקשורת לשעבר ו"עוסקת ביהדות", כהגדרתה, בהווה. לפני כשלוש שנים היא פתחה את "בית המדרש הגאה". במסגרת בית המדרש נלמדים מדי שבוע שיעורי תורה במרכז הגאה בתל אביב.
מהצד נדמה שהחיבור בין יהדות לקהילת הלהט"ב מעולם לא היה סבוך יותר. התקפות מצד רבנים ונציגיהם בכנסת נגד הקהילה הגאה מחד, ומאידך ציפייה מצד להט"בים חילונים שיחד עם אימוץ הזהות הלהט"בית ישילו מעצמם המצטרפים לקהילה גם את הזהות הדתית או המסורתית שבה הם אוחזים.
גולן אינה מתכחשת למורכבות. "כשהקמתי את בית המדרש הגאה חשבתי הרבה זמן איך להזמין אנשים אליו", היא משתפת בכנות ומקריאה את המילים שכתבה אז: "אני באה מאהבה ומענווה אל האפשרות לפגוש ולהפגיש טקסטים יהודיים עם חיי היומיום, עם תיקון החברתי ועם עבודת הנפש, ועם לומדות ולומדים כמוני שמתמודדים ורוצים להשתייך, ביחד עם הצורך לחדש ולהתחדש".
"אחד הדברים הכי מרגשים הוא מה שקרה למשתתפים תוך כדי הלימוד. מרגש אותי לראות איך התורה הפכה לחלק מהיומיום שלהם, מהשפה שלהם. אחת המשתתפות אמרה לי: 'החזרת לי משהו שלקחו ממני'"
גולן מספרת שההזמנה נפלה על אוזניים קשובות ומצפות: "אנשים הגיעו. אנשים צעירים, מבוגרים, גברים, נשים וכל הרצף הלהט"בי, והתחלנו ממש ללמוד תורה ביחד. הכנתי כל שבוע לימוד, אבל הלמידה בפועל היא משותפת. הרעיון הוא שזה יהיה בית מדרש קיומי, עם סוגיות שמעסיקות אותנו וחיבור למילים ולפרשנות. להיות בדיאלוג עם המסורת, לאפשר לנו להיות פרשנים שלה ובעיקר שייכים. אחד הדברים הכי מרגשים הוא מה שקרה למשתתפים תוך כדי הלימוד. מרגש אותי לראות איך התורה הפכה לחלק מהיומיום שלהם, מהשפה שלהם. אחת המשתתפות אמרה לי: 'החזרת לי משהו שלקחו ממני'".
איך כל זה התחיל?
"כתבתי לפני כן טור קבוע על פרשת השבוע עם חיבור לחיים ומקורות מכל השכבות. זה נולד משם, התפיסה הזאת של החיבורים. אני חושבת שזה אפשר לאנשים נוספים להתחבר. אפשר היה פתאום להקשיב, כי הנה העולמות השונים מתחברים, וזה מסקרן".
חיה את ה"גם וגם"
גולן היא אם לשלושה, וחיה עם בת זוגה ברמת אפעל שברמת גן. המעבר מתל אביב התבצע לדבריה בתקופת הקורונה. היא בוגרת גלי צה"ל, אשר בהמשך דרכה תפקדה כראש מחלקת החדשות ב-ynet. היא הספיקה גם להיות עורכת המשנה של התוכנית "עובדה", לפני שהתרחש המפנה בחייה. "אלה היו שני דברים שהתלכדו יחד – גם נולדה בתנו הבכורה, וגם התקבלתי למכון מנדל למנהיגות חינוכית. באותו זמן יצאתי למסע", היא אומרת.
המסע הוביל את גולן בסופו של דבר לעולם העשייה החברתית. תחילה כסמנכ"לית בארגון "שחרית" ומשם חזרה הביתה, אל היהדות. גולן היא בוגרת בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן ומלמדת בתוכניות שונות של יהדות פלורליסטית ישראלית, כשבמרכזן "בית המדרש הגאה" שאותו ייסדה.
"אני יכולה להבין את מי שירים גבה. כנערה צעירה הרגשתי במשך הרבה שנים שמייצגי היהדות מגלים אותי מחוץ למחנה. כאילו מציבים בפניי צומת של בחירה בין שני החלקים שבתוכי, שכביכול לא יכולים לחיות ביחד"
"גדלתי בבית מסורתי בירושלים, ואני מגדירה את עצמי כמסורתית. אני חיה את ה'גם וגם' ביומיום שלי", היא מספרת. "בבית שהקמתי עם בת זוגי יש אלוהים ויש תפילה ויש חגים ותורה. זה חלק ממי שאנחנו. מצד שני, אני יכולה להבין את מי שירים גבה. כנערה צעירה הרגשתי במשך המון שנים שמייצגי היהדות מגלים אותי מחוץ למחנה. כאילו מציבים בפני צומת של בחירה בין שני החלקים שבתוכי שכאילו לא יכולים לחיות ביחד".
יעל גולן בטקס "ההסמכה לרבנות ישראלית"
(באדיבות מכון הרטמן)
"כן היו שנים של הסתרה והיו שנים של קושי גדול מול מעגלים שונים", היא מודה. החיבור המחודש לעולם התוכן היהודי, לדבריה, מאפשר לדברים נוספים להתרחש. "גם בבית המדרש אנשים משתפים בהתמודדות ובקושי. וכן, גם מול טקסטים. יש ערך באפשרות להביא את זה לשולחן ולמעגל, יש לזה הרבה כוח. בבית המדרש לומדים ביחד על כל השכבות של המסורת שלנו, ובעיקר הרבה חסידות".
מה למשל?
"הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), 'הדגל מחנה אפרים' (רבי משה חיים אפרים מסדילקוב), 'קדושת לוי' (רבי לוי יצחק מברדיצ'ב). יש הרבה אוצרות. כמו המשפט של רבי נחמן מברסלב, 'שובו אל האוצרות שלכם'. זו הזכות הכי גדולה, לשוב אל האוצרות. אפשר למצוא אותם בכל מיני שכבות של העם היהודי, בהווה ובעבר, במזרח ובמערב".
דור שמתחבר מחדש למסורת
בעיני גולן, "הדבר החשוב ביותר הוא שכל אחת ואחד ירגישו שייכים למסורת שלהם. שזה גם שלהם וגם באחריותם, והם יכולים לעשות עם זה כל מיני דברים". היא מתארת את הקבוצה שהתכנסה בבית המדרש: "זו קבוצה צעירה, אקטיביסטית מאוד, שבכל זירה שהם באים אליה מביאה גם את התורה ואת היהדות, וזה מאוד-מאוד מרגש".
"אנחנו מחזיקים בדבר הזה לא רק מול עצמנו, אלא מול הציבור שנפגשים איתו בעבודה, או חניכים שמלמדים אותם", היא מוסיפה, "כך הם מחזיקים בדבר הזה גם כן, ואנשים משרשרים הלאה את התכנים האלה. את רואה מישהי שכותבת טור על הייטק ופותחת בבנות צלופחד. מזריקים יהדות למרחב הציבורי".
3 צפייה בגלריה
יעל גולן. "חשוב שכולם ירגישו שהמסורת היא גם שלהם"
(צילום: שיר אלדד, באדיבות מכון הרטמן)
בית המדרש היה שותף לכמה מיזמי יהדות בקהילה הגאה, כמו הדלקת נרות ציבורית במרכז בגאה, סדר ראש השנה משותף בזום בתקופת הקורונה וגם כתיבת הגדת פסח קהילתית.
"ביהוד היו מתוכננים אירועים לחודש הגאווה, ובשלט הכניסה לעיר שקושט בצבעי הגאווה ריסס משהו 'מוות להומואים'. אחת ממשתתפות בית המדרש שלנו, שבאה משם, דיברה איתי כשזה קרה. העברנו את השיעור לשם, ובאותו ערב באנו כולנו ללמוד שם תורה, ממש במקום הזה. זו התשובה שלי"
איך מתקבל החיבור בתוך הקהילה הגאה? לא עלו טענות להדתה?
"אני מודה שאני פחות פוגשת את השיח של ההדתה. גם לחילונים יש זיקה למסורת. לציבור באופן כללי יש זיקה ליהדות, לתרבות עברית. כולנו נולדים למעגלי השייכות שלנו ולעולמות המשמעות שגדלנו איתם, והיהדות היא חלק מהזהות של הרבה מאוד אנשים".
היא מוסיפה כי התהליך שהיא מנסה להוביל כולל לא רק לימוד בבית המדרש, אלא גם מחובר לתיקון חברתי: "רק כדוגמה, לפני כמה חודשים, היו מתוכננים בעיר יהוד אירועים לחודש הגאווה, ובשלט הכניסה לעיר שקושט בצבעי הגאווה ריסס משהו 'מוות להומואים'. אחת ממשתתפות בית המדרש שלנו, שבאה משם, דיברה איתי כשזה קרה. הייתה טלטלה כשהם ראו את זה. באותו ערב היה אמור להיות השיעור, אז אמרתי לה: 'בואי ניפגש שם ונעשה את השיעור שלנו שם על הדשא'. באנו כולנו ללמוד שם תורה, ממש במקום הזה. זו התשובה שלי".
את מציעה אנטיתזה לשנאה?
"אני יותר מעוניינת להאיר ולעשות טוב, ולפלס דרך עבור מי שלא רוצים לבחור 'או או', שלא רוצים להתנכר", היא מסבירה את גישתה. "אנחנו דור שמתחבר מחדש. פרופסור חביבה פדיה אומרת שהחברה הישראלית כולה נמצאת במסע שורשים גדול, ואני חושבת שההזדמנות לפתוח את הפתחים האלה לאחרים היא זכות גדולה מאוד".
