באסון הנורא שפקד את העיר אנטקיה שבטורקיה, הסמוכה לגבול הסורי, נעדרים עדיין רבים – ובהם ראש הקהילה היהודית העתיקה שבמקום, שאול ג'נודי, ורעייתו פורטונה. בקהילה היהודית מדווחים כי קיים חשש כבד לחייהם.
עזרא ג'נודי (69), אחיו של הנעדר, תיאר את רגעי האימה: "בארבע ורבע לפנות בוקר, שעון טורקיה, הבית רעד. אשתי התעוררה לפניי והעירה אותי, ובזכותה ניצלנו. יצאנו מהבית בלי כלום, עם כפכפים ופיג'מה. לא יכולנו לקחת כלום, הכול נקבר תחת ההריסות, כולל התפילין והטליתות. נשארנו ממש חסרי כול".
גנודי מודאג מאוד ממצבם של אחיו וגיסתו, ומתכוון לחזור למקום: "יש שמועות סותרות בנוגע לגורלם. דיברתי עם הבן שלו וגם הוא לא יודע מה עלה בגורל אביו. אני חוזר לשם כדי לחפש אותו. יש לי חששות שלא אמצא אותו בחיים. כולי תקווה ותפילה שנמצא אותו בחיים".
לדבריו, מיד לאחר האסון, מכר מהאזור הסיע אותו לעיר מרסין, שנמצאת במרחק של כחמש שעות מאזור האסון. "אני ממש חסר כול ואני מבקש עזרה. אני צריך כסף כדי לשרוד, להעביר את היום", אמר תוך שהוא ממרר בבכי.
יוסי ג'נודי, בן הדוד של שאול ג'נודי שמתגורר בישראל, אמר ל-ynet כי הבשורות לא מעודדות: "אין חדשות טובות. דיברתי עם מרדכי, הבן שלו, שנמצא בדרכו לטורקיה ומשם לאנטקיה. הוא אמר שהוריו נמצאים מתחת להריסות, ואלה אנשים לא צעירים. ככל שהזמן עובר, הסיכוי למצוא אותם בחיים קלוש. אבל אסור לאבד תקווה. צריך להתפלל לבורא עולם".
"כששמעתי את הבשורה נחנקתי מבכי, כי זה קשה מאוד", הוסיף. "זו עיר שגדלתי בה, ואומרים לי שהרחוב הראשי נראה כמו חורבה. אי אפשר ללכת בו בכלל, זה יותר גרוע ממלחמה. זה הרס גדול מאוד. עצוב מאוד לשמוע על זה ויש דאגה גדולה למשפחה שלי. אבא שלו ואבא שלי אחים, גדלנו זה לצד זה. זו עיר קטנה וכל הקהילה גרה ביחד. מקומות העבודה היו קרובים אחד לשני והיינו נתקלים זה בזה הרבה פעמים ביום. הוא ביקר בארץ לפני הקורונה ובא אליי".
בית הכנסת המקומי ניזוק בסדרת רעידות האדמה העזות שפקדה את מרכז המדינה, וספרי התורה הוצאו ממנו היום (ג'). באנטקיה, היא אנטיוכיה – העיר ההלניסטית העתיקה – התגוררו יהודים במשך יותר מ-2,300 שנים, מאז הקמתה למעשה בשנת 300 לפני הספירה. כיום נותרו בה 20-12 יהודים, כולם מבוגרים.
בריאיון ל-ynet radio אמרה אירית ליליאן, שגרירת ישראל בטורקיה, כי "ההרס הוא גדול, ואני לא יודעת מה יתברר בימים הקרובים. כמו כולם אני מתפללת ומייחלת שאין ישראלים בין ההריסות, ושכמה שיותר ישראלים יינצלו".
היא הדגישה כי "אנחנו כרגע לא יודעים בוודאות על ישראלים מנותקי קשר". השגרירה אמנם דיווחה על מותו של נשיא הקהילה היהודית באנטקיה ורעייתו באסון, אך בקהילה היהודית טוענים כי לפי שעה הוא מנותק קשר, וקיים חשש כבד לחייו.
"ברגע שאירעה רעידת האדמה", הוסיפה השגרירה, "שר הפנים הטורקי פנה בקריאה חריגה מאוד לקהילה הבינלאומית לבוא לסייע. בדרך כלל, הטורקים מוכנים לרעידות אדמה ומסוגלים לטפל בהן בכוחות עצמם. זו מדינה למודת רעידות. אבל כאן פשוט קראו מיד על ההתחלה – בואו ותסייעו לנו, כי הבינו את ממדי האסון".
על האפשרות שישראל תשלח סיוע לסוריה, אמרה: "בעת חירום שמים הכול בצד. אם אנחנו מדברים על אפשרות של סיוע ישראלי לסוריה, הצלת חיי אדם עומדת לפני כל דבר אחר".
הרב מנדי חיטריק, רב הקהילה האשכנזית של טורקיה המכהן גם כראש איחוד הרבנים במדינות האסלאם, אומר כי למעט ראש הקהילה היהודית ורעייתו, "היהודים בעיר בסדר. בית הכנסת לא במצב טוב, אך לא נהרס כליל. יש פה סדקים ונזקים דרסטיים".
נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, אמר כי "על פי הדיווחים, כרגע לא ניתן לדעת בוודאות מה מצבם של כלל היהודים מהקהילה בטורקיה, והקהילות היהודיות באירופה שולחות את תפילותיהן".
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, שוחח אמש עם רבני הקהילות בטורקיה. "הקדוש ברוך-הוא מזכיר לנו ש'המביט לארץ ותרעד' היא מציאות הבריאה שלו", אמר, "אך הקב"ה ברחמיו גם שומר עלינו מכל צרה וצוקה".
הפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה השיקו קרן סיוע חירום לרעידות אדמה כדי לספק סיוע הומניטרי ולתמוך במאמצי ההתאוששות. "אנו נשארים בקשר הדוק עם שותפינו לסיוע באסון בשטח, ומגייסים את הקהילות שלנו כדי לתמוך בעבודתם החיונית", אמרה יו"ר מועצת המנהלים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ג'ולי פלאט. "ערכינו היהודיים של תיקון עולם מנחים אותנו מדי יום ביומו להושיט את ידינו לנזקקים, והפדרציות היהודיות מתחייבות לבצע את התפקיד הזה בכבוד".
בארגון היהודי-בריטי JNF UK הקימו מערך חירום מיוחד שכולל עשרות עגלות ניידות המאובזרות בציוד חיוני בסיוע מתנדבים שעברו הכשרה, כדי לסייע לאזרחים במצוקה במצבי חירום. העגלות כוללות גנרטורים, מטהרי מים, חפ"ק נייד הכולל טלפונים לוויניים, מכשירי קשר, מטענים לסלולרי, משחקי הפעלה לילדים ועוד. במערך החירום לוקחים חלק פעיל מאות מתנדבים בוגרי תיכון שנפרסו ב-11 מוקדים ברחבי הארץ, מצפון לדרום, שישמשו כוח עזר לכוחות הפינוי והסיוע, בתיאום עם הרשויות המקומיות.