בפעם הראשונה והחל מאוגוסט 2023, האיחוד האירופי יטיל קנסות על אתרי אינטרנט שלא יסירו תכנים אנטישמים ודברי שטנה. כך קובע חוק השירותים הדיגיטליים החדש של האיחוד האירופי, שייכנס לתוקפו ב-25 באוגוסט.
החוק דורש מחברות האינטרנט באירופה שקיפות רבה יותר, ומחייב אותן להגיש דוח הערכת סיכונים ולפרט איך הם פועלים כדי לנטרל אותם. האירופאים מדברים על 19 שחקנים במרחב הדיגיטלי שאמורים לעמוד בסטנדרטים שנקבעו, כולל פייסבוק, טוויטר ועוד. אתרי אינטרנט שלא יעמדו בסטנדרטים שנקבעו ולא יסירו תכנים אנטישמיים יסתכנו בקנסות ובהעמדה לדין. במסגרת החוק, כל מדינות האיחוד יצטרכו עד פברואר 2024 למנות מתאמים דיגיטליים כדי לוודא שכל האתרים עונים על העקרונות שנקבעו.
3 צפייה בגלריה
"להבטיח שיהודים יוכלו לנהל את חייהם ללא דאגות ביטחוניות". המפגש בין נציגי ישראל והאיחוד האירופי
(צילום: רפי בן חקון, לע"מ)
חברות האינטרנט באירופה יצטרכו עד תחילת ספטמבר הקרוב להגיש דוחות הערכת סיכונים ולהציג איך הן מתמודדות עם אנטישמיות ודברי שטנה. החוק גם מחייב את המדינות לבצע הכשרות לגורמי אכיפת החוק כדי לדעת לעומק מהם פשעי שנאה, איך חוקרים אותם, כיצד תומכים בקורבנות וכדומה. החוק לא מבטל את זכות היסוד של חופש הביטוי, אלא עוסק בקו הדק שבין חופש הביטוי לפשע שנאה ולשיח שנאה ברשת – והוא חידוש גדול מאוד בהשוואה לארצות הברית שבה אין חקיקה נגד הפצת שטנה ושנאה אנטישמית ברשתות החברתיות.
"המאבק בראש סדר העדיפויות שלנו"
החוק החדש שמהווה בשורה חשובה במלחמה באנטישמיות נדון בהרחבה במפגש של נציגי ישראל והאיחוד האירופי בנושא מאבק בגזענות, שנאת זרים ואנטישמיות שהתקיים במשרד החוץ בירושלים. זהו המפגש ה-14 שמתקיים בין שני הצדדים מאז שנת 2007. זאת גם הפעם הראשונה שהמפגש מתקיים בהשתתפות שרים – שר החוץ אלי כהן מהצד הישראלי וסגן נשיא הנציבות האירופית לקידום אורח חיים אירופי, מרגריטיס שינאס.
האיחוד האירופי וישראל הסכימו במפגש להגביר את שיתוף הפעולה בטיפול באנטישמיות וכן בהכחשת השואה ועיוותה ברשת, ואישרו מחדש את הגדרת העבודה של IHRA (כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה) לאנטישמיות.
עוד השתתפה במפגש השרה קרוליין אדשטדלר, השרה הפדרלית של אוסטריה לענייני האיחוד האירופי והממונה על התוכנית הלאומית הראשונה של אוסטריה נגד אנטישמיות. אוסטריה רשמה בשנת 2022 ירידה של 30% במספר התקריות האנטישמיות לעומת שנת 2021.
ערב כינוס המפגש הודיע האיחוד האירופי על תרומה גדולה של 10 מיליון אירו למוסד "יד ושם" בירושלים, לטובת הקמת מיצג בקעת הקהילות שיספר את סיפורן של הקהילות היהודיות באירופה ובצפון אפריקה לפני השואה. התרומה המשמעותית היא חלק מהאסטרטגיה האירופית למאבק באנטישמיות, לטיפוח זכר השואה ולקיום חיים יהודיים ביבשת.
שינאס ציין כי המפגש בירושלים הוא ביטוי לנחישות המשותפת לטפל באנטישמיות ובעיוות והכחשת שואה בתחום הדיגיטלי עם כל הכלים שיש לרשותם, כולל חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי שיגביר את היכולת של הרשויות הרלוונטיות להגיש תביעות על דברי שטנה באינטרנט.
3 צפייה בגלריה
"מחויבות משותפת של כולנו". שר החוץ אלי כהן עם מרגריטיס שינאס
(צילום: רפי בן חקון, לע"מ)
רות כהן-דאר, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה במשרד החוץ, אמרה שבמפגש סוכם כי ישראל תשתף פעולה עם האיחוד האירופי בנושאים של ניטור אנטישמיות ברשת. סוכם לחבר בין ארגוני חברה אזרחית בצד הישראלי ובצד האירופי שעוסקים באיתור וניטור אנטישמיות. "ככל שבסיס הידע יהיה רחב יותר, תהיה יכולת טובה יותר להתמודד עם זה", ציינה.
שר החוץ אלי כהן אמר: "המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה הם מחויבות משותפת של כולנו. הגדרת האנטישמיות של IHRA נועדה להגן חיי יהודים. תקיפת יהודים וקהילות יהודיות במסווה של 'ביקורת' נגד ישראל היא תופעה מסוכנת שחייבים להיאבק נגדה. השיחות המתקיימות היום בינינו ובין האיחוד האירופי מעידות על החשיבות שכולנו מקנים לנושא והחשיבות לשתף פעולה במאבק החשוב הזה. האסטרטגיה של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות היא צעד חשוב בהעלאת הנושא לראש סדר העדיפויות באירופה, ויש חשיבות רבה שהמדינות החברות באיחוד יאמצו ויישמו גם אסטרטגיה לאומית".
סגן נשיא הנציבות האירופית, מרגריטיס שינאס, ציין בדברי הפתיחה שלו: "המאבק באנטישמיות הוא בראש סדר העדיפויות של האיחוד האירופי וישראל היא שותפת מפתח במאמץ הזה. המטרה הסופית של האסטרטגיה הייעודית הראשונה אי פעם של האיחוד האירופי היא להבטיח שיהודים יוכלו לנהל את חייהם בהתאם למסורות התרבותיות והדתיות שלהם, ללא דאגות ביטחוניות".
