1. חנוכה הוא לא ממש "חג"
בניגוד לחגים "אמיתיים" כמו ראש השנה, פסח, שבועות או סוכות, בחנוכה מותר ללכת לעבודה, לנסוע ולהשתמש במכשירים חשמליים. כידוע, בראש השנה יש תפילות ארוכות ותקיעת שופר, בסוכות צריך להשקיע בסוכה וארבעת המינים, ובפסח צריך לנקות את הבית ואסור לאכול חמץ.
בחנוכה, לעומת זאת, אין תפילות ארוכות - למעט אמירה של "ועל הנסים", תפילת "הלל" וקריאת קצרה בתורה. בחנוכה יש מנהג לאכול מאכלים מטוגנים (ראו בהמשך), אבל אין איסורים מיוחדים. זו כנראה הסיבה שחנוכה, כמאמר השיר, הוא "חג יפה כל כך", ובפי הרמב"ם - "חביב".
למעשה, החיסרון היחיד של חנוכה הוא שאין לילדים בית ספר וגן, גם בלי קשר למגבלות הקורונה, אבל כנראה שאין חג מושלם באמת.
2. לחנוכה כמעט ואין אזכור במקורות
"ספר מקבים" המתאר את מלחמות החשמונאים, הושאר מחוץ לתנ"ך. אלא שאפילו בתלמוד, שמזכיר בלי סוף חגים כמו פסח או סוכות, התעלמו מניצחון המכבים בחנוכה. התשובה לשאלה: מהו (מאי) חנוכה? ניתנת על ידי הגמרא במסכת שבת, באיזכור נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. באופן מדהים, אין שם אף מילה בנוגע לניצחון של המכבים על היוונים.
לא מדובר במקרה לגמרי חריג, מאחר וגם בפסח לא חוגגים את הריגת הבכורות אלא את החירות שעם ישראל הביא לעולם. מבחינת חז"ל, על הניצחון בקרבות אנחנו מודים בתפילה בחלק הנקרא "ועל הנסים". אבל מבחינת המסורת היהודית, הנס הגדול של חנוכה הוא פך השמן שהספיק לשמונה ימים.
ואגב זה המקום לתקן את הטעות הנפוצה במסגרתה כותבים "פח השמן". בעברית מודרנית פח זבל הוא כלי ריק שמכיל אשפה, אבל בלשון חז"ל, "פך שמן", הוא כלי קיבול לשמן והמילה "פח" פירושה מלכודת. לכן שרים ב"מעוז צור": "ונהייתה לו לפח ולמוקש".
3. המכבים לא תמיד ניצחו את היוונים
כל ילד בגן יודע שהמכבים ניצחו את היוונים. אלא שמי ששלטה אז בארץ ישראל היא מדינה הלניסטית שבה דיברו ניב של יוונית, אבל זו לא היתה יוון אלא האימפריה הסלאוקית, שהמרכז שלה היה בסוריה. אבל זה החלק הפחות חשוב.
מה שכדאי לדעת הוא שנצחון המכבים וטיהור בית המקדש, הוא רק חצי מהסיפור. קרבות החשמונאים החלו בשנת 166 לפני הספירה בקרב מעלה לבונה, ואחריו באו קרב שני בבית חורון, שלישי באמאוס ורביעי בבית צור שהסתיים בשחרור ירושלים (164 לפנה"ס). בגן הילדים שכחו לספר ששנתיים אחרי זה נערך קרב חמישי בבית זכריה שבו המכבים הפסידו, ולאחר מכן הסלאוקים השתלטו על ירושלים ומינו כהן גדול מתייוון.
בקרב השישי שנערך בבית שלמא (162 לפנה"ס) המכבים שוב ניצחו. בסיבוב השביעי, בקרב חרשה (161 לפנה"ס) המכבים ניצחו בגדול, ולכן תקופה מסוימת היהודים אפילו חגגו מדי שנה את "יום ניקנור", על שמו של המצביא השנוא שהושמד עם צבאו.
אבל בשנת 160 לפני הספירה נערך ליד רמאללה "קרב אלעשה", שבו רוב החיילים יהודים ברחו, הנותרים נטבחו, וגם יהודה מת בקרב. בשורה התחתונה - המכבים ניצחו ב-6 מתוך 8 קרבות, אולם היה בכך נס עצום שהביא בחזרה את "מלכות ישראל" כלשון הרמב"ם, שאמנם לא היתה מושלמת, אבל היוותה תקומה משמעותית וחשובה לעם ישראל.
4. לא חייבים לאכול סופגנייה בחנוכה
כבר במאה ה-12 כתב רבי מיימון, אביו של הרמב"ם, כי אכילת מאכלים מטוגנים לזכר נס פך השמן, הוא מנהג שאין לזלזל בו. אבל קודם כל, בניגוד לאכילת מצה בפסח, אין המדובר במצווה או בחובה. בנוסף, אם אכלתם ביס קטן של ספוגנייה או לביבה, או טיגנתם חביתה בשמן זית, יצאתם ידי המנהג.
אגב, במאה ה-14 תיעד רבי נסים בן רבי ראובן גִירוֹנְדִי ("הר"ן") מנהג אכילת גבינה בחנוכה, כזכר לגיבורה בשם יהודית שכרתה את ראשו של אחד משונאי היהודים, לאחר שפיתתה אותו בעזרת גבינה (ולא, אין קשר ליהודית והולפרנוס). משום מה, המנהג של אכילת סופגניות וספינג' בחנוכה נשאר, ואילו מנהג אכילת מאכלי חלב - נעלם.
5. השיר הכי פופולרי של החג, לא קשור לחנוכה
מיד אחרי הדלקת נרות חנוכה, שרים בכל תפוצות ישראל - אשכנזים וגם ספרדים (למעט תימנים וחב"דניקים) - "מעוז צור". ברשת יש אפילו תיעוד של ג'ו ביידן, עוד כשהיה סגן נשיא ארה"ב, נהנה מהשיר הזה.
מדובר במזמור עתיק שנוצר כנראה באמצע המאה ה-13, והוא כולל, בבית החמישי שלו, התייחסות לחנוכה ("יוונים נקבצו עליי, אזי בימי חשמנים"). אבל ביצירה הזו מוזכרים גם יציאת מצרים והמן הרשע, ולמרות זאת אנחנו לא שרים "מעוז צור" בפסח או בפורים.
לכן, למרות הסברים שונים, לא לגמרי ברור מדוע הפך דווקא השיר הזה למזוהה כל כך עם חג האורים. אגב, בשנת 1523 חיבר מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית, שיר בגרמנית ששמו: Nun freut euch, liebe Christen gmein, ("נוצרים אהובים, שימחו כולכם"). גם סגנון השיר וגם הלחן מזכירים מאוד את "מעוז צור", השיר "שלנו".
6. לא צריך חנוכייה
המצווה בחנוכה היא להדליק נר. האמת היא שאפשר להדליק נר אחד בלבד, והמנהג להוסיף כל יום נר, הוא מנהג שהפך פופולרי. הסבר זה, ומידע רב בנושא, ניתן למצוא בספר חדש על חנוכה שחיבר הרב הרב יוסף צבי רימון, מארגון "סולמות" ("חנוכה: ההלכה ממקורה - מן המקורות ועד להלכה למעשה", הוצאת "סולמות" ו"מגיד"). בין השאר, הוא מסביר כי אין שום חובה לקנות חנוכייה ואפשר פשוט להניח נרות אחד ליד השני, רצוי במרחק של כשני ס"מ האחד מהשני. יחד עם זאת, הן כדי שהנרות יודלקו בצורה בטוחה ומכובדת, והן כדי שהמצווה תתבצע בהידור - נהוג לקנות חנוכייה מהודרת.
7. רווקה ואשכנזייה? את צריכה להדליק חנוכייה
על פי ההלכה, חובת ההדלקה של חנוכייה היא על הגברים, אולם מכיוון שגם נשים היו בסכנה בתקופת החשמונאים, הן חייבות בהדלקת נרות חנוכה. לדברי הרב רימון, רווקות אשכנזיות צריכות להדליק נרות חנוכה בברכה.
בנוסף, למרות שמקובל שנשים נשואות לא מדליקות נר, אלא יוצאות ידי חובה בהדלקה של הבעל, הרי שאישה נשואה שרוצה בכך, יכולה לקיים את המצווה (אלא שעליה לזכור להתכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקה של הבעל). יחד עם זאת, אצל הספרדים לא מקובל שנשים מדליקות חנוכייה.
8. למרות האיסור, אפשר להדליק נרות בבניין גבוה
בתלמוד נקבע כי אסור להדליק נר חנוכה במבנה שגבוה מ-20 אמה (כ-10 מטר). ההסבר הוא שבעבר אנשים לא נהגו לשאת עיניים לגובה כה רב, והרי כל מטרתה של הדלקת החנוכייה היא פרסום הנס של החג. אלא שכיום גם מי שגרים ברבי קומות, יכולים להציב את החנוכייה בחלון הבית. המדידה צריכה להתבצע מקרקע הדירה ועד לחלון, ומאחר ומדובר במרחק של פחות מ-10 מטרים וגם בגלל השכנים שגרים בחלון ממול, ההדלקה כשרה.
9. הומלס לא צריך להדליק חנוכייה
הדלקת נר חנוכה מוזכרת בתלמוד כמצוות "נר איש וביתו", כלומר את המצווה צריך לקיים בבית. הרב רימון מציין כי על פי ההלכה, מי ששט בספינה "פתוחה" שאיננה מקורה, לא מדליק חנוכייה. לכן, לכאורה, הומלס לא יכול לזכות במצווה הזו, והרב רימון גם פוסק שחיילים שישנים באוהל סיירים קטן, יכולים להדליק חנוכייה בפתח האוהל, אולם ללא ברכה.
10. האם בבידוד אפשר להדליק נרות?
הרב רימון מוכיח בספרו שניתן להדליק נרות אפילו אם אף אחד לא יראה. לטענתו, גם פרסום הנס עבור עצמך הוא דבר חשוב. עם זאת, במקרה של אדם הנמצא בבידוד, צריך להקפיד על הדלקה באזור השעה 5 בערב, אחרי שקיעת השמש וסמוך לצאת הכוכבים. בנוסף, מומלץ מאוד להציב את החנוכייה בחלון או במקום שבו אנשים ייראו אותה, כדי לקיים את מצוות פרסום נס החנוכה בצורה מיטבית.
