כך זה נשמע בשידור חי
(צילום: נתי אלבר, שיא לייב)

ל"ג בעומר. היום הקדוש כל כך שבו מציין עם ישראל את פטירת התנא האלוקי, רבי שמעון בר יוחאי. היום שבו חדלה המגפה שכילתה 24 אלף מתלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. היום שבו, על פי ההלכה, יוצא עם ישראל מהאבלות של ימי ספירת העומר - לשמחה הגדולה לקראת קבלת התורה, בחג השבועות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ואז פקד אותנו האסון הנורא, 45 עולות תמימות עלו לשמי-שמיים, והוא מסמן קו תאריך חדש. אירוע שייצרב לנצח בתולדות עמנו. עד היום ידענו שהקדושים פוסקים מלמות ביום הקדוש הזה, אך לא עוד. גם ביום הקדוש הזה הם המשיכו למות. עלו כעולות ציבור המכפרות על עם ישראל.

להדיר את יצר המחלוקת מבינינו

איננו יודעים חשבונות שמיים, עת לדבר ועת לשתוק. היום, עת לשתוק. במקום לנהל שיח של חיפוש אשמים שיגדיל את הכאב ויעמיק את הפירוד, יש לנו עכשיו משימה עליונה: לקיים – כל אחד ואחת מאיתנו – חשבון נפש פנימי: על מה עשה לנו ה' ככה?
2 צפייה בגלריה
הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף
הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף
הרב הראשי לישראל, הראשון לציון יצחק יוסף
(צילום: יעקב כהן)
אם ביום המסוגל לעצירת המוות לקינו בכזאת גזרה, אין ספק שהקב"ה דורש מאיתנו – מכל אחד בעם ישראל – לפשפש במעשיו ולתקנם. דומה כי הדבר החשוב ביותר להתחזק בו, בוודאי נוכח העיתוי של האסון הנורא, הוא אחדות עם ישראל. חובה עלינו לנהוג כבוד אחד בשני.
קיבלנו מסר משמיים לומר ליצר המחלוקת – די! לומר לו עכשיו, כשהדם חם, שהלב פתוח: צא ממחננו. אין לך מקום במחיצתנו.

כשל כוח הסבל

עשרות משפחות איבדו את יקיריהן, עשרות אלמנות נותרו ללא בעל נעוריהן, אין-ספור יתומים – ובהם תינוקת בת שבועיים - יגדלו ללא אב, הורים איבדו את ילדיהם הצעירים ובחלק מהמשפחות היכה המשחית פעמיים. עשרות משפחות מלוות את יקיריהן הפצועים בבתי החולים.
2 צפייה בגלריה
ההרוגים באסון
ההרוגים באסון
ההרוגים באסון
בידינו לדאוג כי קורבנם של כל אלה לא יהיה לשווא, עולות ציבור תמימות שעלו לכפר על עם ישראל. הם כבר הקריבו את חלקם, הם הקריבו את היקר להם ביותר - וכעת נקריב כולנו את החלק שלנו: נאמר די לפילוג, די למחלוקת, די לשנאה. אנשים אחים אנחנו, בני איש אחד. צו האחדות יהיה נר לרגלינו.
אותם קדושים אשר יצאה נשמתם בטהרה במקום הקדוש, נמצאים היום בהיכלות הגבוהים בשמיים במחיצת התנאים והאמוראים, אנחנו, אלה שנותרו כאן בעולם החומרי, חייבים לנסות לתקן ולוודא שנהיה ראויים לקורבן הזה.
אנחנו מתפללים לבורא העולם ומבקשים שלא יוודע עוד שוד ושבר בגבולנו. שרדנו שנת מגפה קשה שהכתה בנו חללים, קברנו מידי יום את מתינו, אבל אקורד הסיום הזה הוא אקורד אחד יותר מדי עבורנו.
כשל כוח הסבל. אבינו מלכנו, זכרנו לחיים. מנע מגפה מנחלתך ושלח רפואה שלמה לכל חולי עמך.