כבר בגיל צעיר קיבלה חנה סנש מצלמה מסוג Agfa Box-Spezial שאותה היא לקחה לכל מקום שאליו הלכה. היא צילמה בביתה בבודפשט, בחופשות המשפחתיות, וגם כשעלתה לארץ ישראל. כעת, חושפת הספרייה הלאומית כמה צילומים לא מוכרים של סנש – מהונגריה ומישראל – השמורים בארכיונה העשיר. הצילומים נחשפים לציון 80 שנה להוצאתה להורג בבודפשט.
9 צפייה בגלריה
חנה סנש עם עגלה ובובה אצל הדודה אירמה
(צילום: ארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, באדיבות אורי ומירית אייזן)
בארבע השנים האחרונות, מאז הופקד ארכיונה בספרייה, נסרקו כתבי היד, היומנים, המכתבים ולאחרונה גם מאות רבות של תצלומים, שמרביתם לא פורסמו עד כה וכעת יהיו נגישים לציבור הרחב באתר הספרייה הלאומית.
על אף שחנה סנש הייתה רק בת 23 בעת הוצאתה להורג, היא השאירה אחריה עיזבון עשיר מאין כמותו. סנש הייתה משוררת וכותבת מוכשרת. היא ניהלה יומן אישי עד היום שבו עזבה את ארץ ישראל בדרכה לאירופה, וכתבה מכתבים רבים לאימה ולאחיה מאירופה.
9 צפייה בגלריה
חנה סנש מול ארון הספרים בביתה בבודפשט
(צילום: ארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, באדיבות אורי ומירית אייזן)
9 צפייה בגלריה
חנה סנש עם אימה קטרינה בבודפשט
(צילום: ארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, באדיבות אורי ומירית אייזן)
בשנת 1945, חזר חייל הבריגדה היהודית משה ברסלבסקי לארץ ומצא מתחת למיטתה בקיבוץ שדות ים מזוודה ובה מכתבים, יומנים ואלבומי תמונות, ובהמשך נמצאה בידי חברתה גם מחברת השירים שהפקידה בידה לפני צאתה לשליחות. כך למעשה נוצר "ארכיון חנה סנש", המכיל את כלל כתביה של המשוררת-לוחמת הציונית.
"סנש הייתה גם צלמת מוכשרת והקפידה לצלם ולתעד אירועים קטנים וגדולים שבהם השתתפה, וגם אהבה להצטלם בעצמה באתרים ובמקומות שבהם ביקרה וטיילה", סיפר מנהל הארכיונים בספרייה הלאומית, מתן ברזלי. "במכתב שכתבה לאימה מעמק יזרעאל היא מתבדחת, 'עכשיו כולם רוצים שאצלם אותם, כאילו מינו אותי לצלמת החצר'. ובפעם אחרת היא כתבה ביומנה – 'עכשיו אלך לסדר את הצילומים והרפרודוקציות שלי, עיסוק זה גורם לי הנאה רבה'".
בחלק מהתצלומים כתבה חנה סנש משפטים קצרים על גב התמונה, חלקם צורפו למכתבים ששלחה למשפחתה בהונגריה, וחלקם נשמרו באלבומים המסודרים בקפידה עם כותרות שאותן הקלידה במכונת הכתיבה שלה.
9 צפייה בגלריה
חנה סנש וחברתה מרים פרגמנט על סירה בנהר הירדן
(צילום: ארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, באדיבות אורי ומירית אייזן)
9 צפייה בגלריה
חנה סנש משחקת טניס שולחן
(צילום: ארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, באדיבות אורי ומירית אייזן)
סיפורה של הצנחנית הגיבורה
חנה סנש נכללה בקרב קבוצת צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה, ובמהלך המבצע נתפסה והוצאה להורג. סיפור חייה ומותה הפך לסמל לגבורה בהיסטוריה של התנועה הציונית.
סנש נולדה וגדלה בבודפשט, הונגריה. אביה, בלה סנש, היה סופר ידוע ונפטר בילדותה. סנש עלתה לארץ ישראל בשנת 1939, ולמדה בכפר הנוער בנהלל. לאחר מכן הצטרפה לקבוצת מקימי קיבוץ שדות ים. במלחמת העולם השנייה התנדבה ליחידת צנחנים משותפת ל"הגנה" ולצבא הבריטי שנועדה לפעול באירופה הכבושה.
9 צפייה בגלריה
חנה סנש במאפייה בנהלל עם לאה ורבקה זיף
(צילום: ארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית, באדיבות אורי ומירית אייזן)
לפי התכנון, סנש ושני לוחמים נוספים – יואל פלגי ופרץ גולדשטיין – אמורים היו לצנוח על אדמת יוגוסלביה, להבריח את הגבול להונגריה, ושם לפעול כסוכני מודיעין עבור הצבא הבריטי ובה-בעת לסייע בהצלת יהודי הונגריה מידי הנאצים.
במרץ 1944 יצאה סנש למבצע, וצנחה ביוגוסלביה בסמוך לגבול הונגריה. פלגי וגולדשטיין צנחו חודש לאחר מכן. שלושת הלוחמים המתינו ביוגוסלביה בניסיון לחבור לכוחות פרטיזנים מקומיים ובעזרתם להגיע להונגריה. משבוששה העזרה מלבוא, החליטה סנש ביוני 1944 לחצות את הגבול בכוחות עצמה.
בלילה בין 9 ל-10 ביוני 1944 חצתה סנש, בלוויית שלושה מלווים, את הגבול. מיד לאחר מכן נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית ונאסרה בכלא בבודפשט, עיר הולדתה. שם היא הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת.
9 צפייה בגלריה
חנה סנש בתמונה שפורסמה בעבר
(צילום: הספרייה הלאומית, אוסף הפורטרטים על שם אברהם שבדרון)
על פי עדויות רבות עמדה סנש בעינויים קשים של אנשי המשטרה הצבאית בהונגריה, וסירבה למסור מידע נוסף על אודות מבצע הצניחה. כמו כן סירבה לבקש חנינה משופטיה למרות שאפשרות זו הוצעה לה. בזמן שהותה בכלא נפגשה עם אימה קתרינה סנש (שנשארה בהונגריה), שניסתה בדרכים שונות להביא לשחרורה.
ב-7 בנובמבר 1944, לאחר שנמצאה אשמה ובהיותה בת 23, הוצאה חנה סנש להורג על ידי כיתת יורים, בחצר בית הכלא. ביולי 1993, בעקבות בקשה רשמית של מדינת ישראל, התכנס בית הדין העליון של צבא הונגריה, והוציא פסק דין שבו זוכתה סנש מכל אשמה.
