רומן גולדמן ומארק נביאז'סקי מדליקים נר שני של חנוכה בקראמטורסק
(צילום: זיו קורן)
רומן גולדמן ומארק נביאז'סקי, שני המייסדים של עמותת "פרידה – חילוץ והצלה", עמדו אמש (יום ב') מול קבוצת המתנדבים שהם מפעילים, לצידו של כומר הכנסייה הגדולה של קראמטורסק ומשפחתו, והסבירו להם מהו חג החנוכה.
קשה לתאר תמונה יותר סוריאליסטית: במקום הזה עמד בעבר היכל התרבות המרכזי של העיר, שנקרא על שם לנין, ותמונות ופסלים שלהם עיטרו את הקירות והרצפה עד לתום התקופה הקומוניסטית. ואז הפכו את המקום לכנסייה, והכומר שלה ובני משפחתו עומדים ומצטרפים ל"א-א-מן" בסוף כל חלק של ברכת הדלקת הנרות, שהמתנדבים מישראל לימדו אותם לשיר.
והם, עם דמעות בעיניים, מבינים את הסמליות ומכירים תודה למתנדבים, לרופאים ולצוותים הפרה-רפואיים מישראל ומכל העולם שהגיעו לסייע.
מייחלים לנס חנוכה מודרני
"בחנוכה אנחנו חוגגים את הנס הגדול שקרה ליהודים", הסביר גולדמן. "כובש אכזר, קלגס מתעמר, ניסה לכבוש את הארץ ולהשליט את הדת והמשטר שלו על היהודים, אבל אלה, למרות שהיו מעטים מול רבים, עם פיקוד צבאי משוכלל, ובעיקר – עם אמונה גדולה ונחישות לא לכרוע ברך, לא לתת לאחרים לשלוט בהם, להיות חופשיים בארצם – נלחמו בגבורה גדולה, וניצחו".
"וככה גם המצב כיום באוקראינה", קישר נביאז'סקי את הדברים להווה. "מעטים מול רבים, נחותים בכוח, במספר ובציוד, אבל עם רוח לחימה ונחישות, נלחמים על החופש שלהם, החופש שלכם. ונדליק את נרות חנוכה האלה למען ניצחון בני האור על הכובש האכזר".
התכנסנו לטקס קצר מיד אחרי שהמתנדבים התכבדו בארוחת ערב שהציגה את מבחר מטעמי המטבח האוקראיני שאישה אחת בישלה עבורם כהכרת תודה. כולם היו רעבים מאוד, אחרי יומיים של עבודה קשה בלב אזורי הקרבות של באחמוט, העיר שהיא כיום מרכז המאמץ של הצבא הרוסי המבקש לכתר ולכבוש אותה, כדי להשיג הישג צבאי כלשהו.
המתנדבים של פרידה, עמותה ישראלית-אוקראינית לחילוץ והצלה, יצאו לחזית המלחמה הקשה ביותר במחוז דונבאס. ביניהם רופאים ואנשי צוות פרה-רפואיים, שהם הראשונים להגיע לאזורי קרבות מבודדים ומנותקים, ולעיתים מושיטים את העזרה הרפואית הראשונה שקיבלו התושבים מאז תחילת המצור על העיר. פרידה פועלת, בין השאר, בכספים שנתרמו בתערוכה המשותפת למרכז פרס לשלום ולחדשות, ל"ידיעות אחרונות", ל-ynet ול-IsraAid, שדרכם הועברו תרופות וציוד במאות-אלפי דולרים.
