השופר, כלי הנגינה העתיק ביותר המשמש למטרות דתיות ומזוהה בעיקר עם בית הכנסת, ראש השנה ויום כיפור, מגיע כעת גם לאולמות קונצרטים מפוארים. עמית סופר, נגן חצוצרה, לקח את השופר צעד אחד קדימה, מעבר לשגרה של תקיעה, שברים ותרועה – והפך אותו לכלי נגינה של ממש. סופר הוא כנראה היחיד בעולם שניגן בשופר, יחד עם תזמורת של 80 נגנים, את התפילה הקלאסית – "אבינו מלכנו".
נוסף על כל אלה, סופר, שמנגן עם סימפונט רעננה, טוען שהוא הבעלים של השופר הארוך בעולם – 1.74 מטר – וכיום הוא נמצא בתהליך רישומו בספר השיאים של גינס.
עד כה ניגן סופר בטקסים לאומיים, בפני נשיאים, שגרירים וקונסולים, והוא גם פופולרי מאוד בקרב הקהילה האוונגליסטית הענקית – "כי השופר, מבחינתם, הוא הרבה יותר מסתם סמל", מסביר סופר. לסופר יש רפרטואר קבוע, והוא מנגן בשופר במגוון רחב של מנגינות וסגנונות, החל משירים מלודיים יהודיים כמו "אבינו מלכנו" ו"אדון הסליחות", דרך שירים ישראליים כמו "ירושלים של זהב" ו"הבה נגילה", וכלה, באופן מפתיע, יצירות בינלאומיות ידועות כמו יצירתו הקלאסית של אראם חצ'טוריאן "מחול החרבות" ואפילו "הללויה" של לאונרד כהן. "הקטע של הללויה הרגיש כמו קסם", אומר סופר. "העיבוד עם הפסנתר, הכינור והשופר היה ממש נוגע ללב, מיוחד ויוצא דופן".
"כל שופר מייצר סולם מוזיקלי אחר"
מכיוון שהשופר מוגבל בצלילו, ויכול להפיק רק כמה תווים של יצירה מוזיקלית, במידת הצורך הוא גם משתף פעולה עם נגנים אחרים כשהוא על הבמה. "עם הכלים שלהם הם מנגנים את התווים שהשופר לא יכול להפיק", הוא מסביר. הוא משתמש בהופעותיו בשלושה שופרות: "כל שופר מייצר סולם מוזיקלי אחר, ומשמש לשיר אחר". ישנם גם מקרים שבהם השופר יכול לנגן שיר שלם סולו.
סופר כבר ניגן בפריז, באנגליה, בקנדה, בניו יורק ועכשיו הוא מתכונן לקונצרט בברזיל. "הדבר הכי יפה ומרגש עבורי הוא שהקהל שלי מגוון", אומר סופר. "זה שילוב של חסידים, אורתודוקסים, דתיים לאומיים, חילונים וגם לא יהודים. זהו קהל מעורב שמאוחד במוזיקה וחולק את אותה התרגשות לצלילי השופר. אני לוקח שירים מוכרים ומנגיש אותם לכולם. זה עושה את האחדות שבלב. כשאני יורד מהבמה בסוף הופעה ומקבל חיבוק ענק מהקהל, אני יודע שכולנו מנצחים, זה שווה את זה. כשאנשים מספרים לי כמה הם התלהבו במהלך ההופעה, זה מה שחשוב באמת".
האם כל נגן כלי נשיפה יכול להיות מסוגל לנגן בשופר?
"באופן עקרוני, מוזיקאים המנגנים בחצוצרה, טרומבון וקרן יער, עשויים למצוא את זה קל יותר לנגן בשופר. זה עניין של טכניקה; חוץ מזה, נגינה בשופר דורשת ריכוז גבוה, כי בדומה לכינור, זה נחווה כמו 'שוטטות בחושך'; אתה לא יודע בדיוק איפה להכות כדי להגיע לתו הנכון".