איך הייתה מתפתחת זהותה היהודית של מדינת ישראל, אלמלא כפת אותה הקשר הלא-קדוש בין דת למדינה? כשאני מדמיין ישראל כזו, שבה המילה "יהדות" לא נכרכת בתודעתם של רבים בכפייה דתית, אני חושב על דמותו של הרב אברהם יהושע השל (1972-1907), ועל מה שחולל ביהדות צפון אמריקה בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה.
היו אלו שנים סוערות בתולדות אמריקה. שנות ה-50, שהתאפיינו בקונפורמיזם חברתי ובחיי פרוורים מהוגנים, התחלפו בתקופה של זעזועים – מהמאבק לשוויון זכויות לשחורים ועד למלחמת וייטנאם והמחאה סביבה. ההתנקשות בנשיא קנדי ב-1963 זעזעה את אמריקה. רצח מלקולם אקס (1965) ורצח מרטין לותר קינג (1968) לימדו שדמוקרטיה מהותית היא יותר מאשר זכות בסיסית להצביע בבחירות.
על רקע השיח החברתי הער בלט איש אחד, יהודי לא-צעיר, עם זקן לבן ורעמת שיער, שדיבר באנגלית במבטא יידישיסטי כבד. הוא היה רב ופרופסור לאתיקה ולמיסטיקה יהודית, וכאשר התחיל לדבר על אתגרי השעה, אנשים השתתקו. הוא מילא אולמות.
אט-אט הפך לאישיות מוכרת שאליה פונים עורכי תוכניות רדיו וטלוויזיה בצוק העיתים, כשהמצב מחייב שיחה עם איש רוח, מישהו שיעניק עומק, אמירה עקרונית – לא רק על הכאן והעכשיו אלא על האדם באשר הוא, על עולם ומלואו ועל אלוהים. כי באמריקה כפייה דתית לא מעוגנת בחוק, ולכן דת יכולה להיות בה מקור השראה, ומותר לדבר על אלוהים בלי לחשוש שמישהו מנסה להחזיר אותך בתשובה.
צעדה למען שחורים כמצוות עשה
אברהם יהושע השל נולד בוורשה, בנו הצעיר של האדמו"ר ממז'יבוז'. הוא היה תלמיד מחונן שהוסמך לרבנות בגיל 15 ונועד לגדולות – אך מרד במסלול שיועד לו ורצה ללמוד פילוסופיה. הוא עקר לברלין, שם גם הגיש את עבודת הדוקטורט שלו (על התודעה הנבואית) בעיצומם של הימים שבהם עלה היטלר לשלטון. לאחר שהרב השל נעצר בידי הגסטפו וגורש לפולין, הצליח ההיברו יוניון קולג' (HUC) להכניס אותו לרשימת מקבלי הוויזה מטעם מחלקת המדינה האמריקנית.
3 צפייה בגלריה
השל (מימין) צועד לצד מרטין לותר קינג (במרכז). השתתף במאבק למען שוויון זכויות לשחורים
(צילום: getty images)
הרב השל לימד חמש שנים במוסד המרכזי להכשרת רבנים רפורמים בסינסינטי, אבל אורח חייו היה הלכתי והוא לא מצא שם את מקומו. הוא עבר לניו-יורק, התמנה לפרופ' בסמינר היהודי-תיאולוגי (JTS), מוסד מוביל במדעי היהדות שהוא גם בית המדרש המרכזי להכשרת רבנים קונסרבטיבים – וכיהן שם למעלה מ-25 שנים. הסטודנטים העריצו אותו, אנשי הסגל פחות. הם היו פוזיטיביסטים מאסכולה גרמנית (קצת בדומה לאוניברסיטה העברית של השנים ההן), והוא חסיד מזרח-אירופי, בעל נפש סוערת, איש אקדמיה שמתעקש לדבר על מוסר ערכים, ולא רק על מושא מחקרו או הלכה.
3 צפייה בגלריה
השל (שני מימין בשורה הראשונה) סמוך למרטין לותר קינג (במרכז) בצעדה מסלמה למונטגומרי ב-21 במרץ 1965
(צילום: AP)
הוא האמין באלוהים שמאמין באדם. הוא זכר שחייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וצעד לצד מרטין לותר קינג בצעדה המפורסמת מסלמה למונטגומרי, במרץ 1965. לשחורים הייתה זכות בחירה באלבמה, אבל חקיקת משנה הפכה זכות זו לכמעט לא בת-מימוש. כששב הרב השל לביתו הוא כתב ביומנו: "רגליי היו מתפללות". מבחינתו, הצעדה הזו הייתה אקט דתי. מצוות עשה. שוויון זכויות לכל אדם שנברא בצלם היה בעיניו, כיהודי מאמין, לציווי.
הכה בתדהמה את השכלתנות האקדמית הצוננת
כיהודי מבוגר עם כיפה וזקן הוא קנה לו מעמד של מעצב דעת קהל. נאבק לשוויון זכויות לשחורים; כתב על טבע ושמירת הסביבה; היה פעיל מרכזי בתנועה לשחרור יהודי ברית המועצות ("שלח את עמי!") והפך את הנושא למדובר – והיה מראשוני האינטלקטואלים שיצאו נגד המלחמה בווייטנאם.
הרב השל האמין באלוהים, אבל באלוהים שזקוק לאדם. תפיסת האלוהוּת שלו, החסידית כל כך, דיברה על קשר בין אדם לאלוהים באופן שהכה בתדהמה את השכלתנות האקדמית הצוננת שסבבה אותו, אך שבתה ליבם של רבים.
אברהם יהושע השלבעידן המודרני להטיל ספק זה קל, גרס. דווקא להאמין קשה יותר. לעמוד מלא פליאה מול המציאות – תהיה זו תופעת טבע או התפתחות היסטורית או מעשה אמנות – ולהתפעם, ולהודות שהיא ממלאת אותך בהשתאות דווקא משום שאינך יכול להסבירה במילים או בכלל: שם נמצא אלוהים. מורכב? ברור. ולכן גם מסעיר ומעורר מחשבה.
הציונות חששה ממנו
השל היה גם תומך נלהב של הציונות. זלמן שז"ר היה חברו הקרוב. בן-גוריון שיחר לפתחו ונהנה מהדיאלוגים עימו. כמה חודשים לפני שנפטר, הוזמן השל לירושלים לשאת נאום מרכזי בקונגרס הציוני העולמי שהתכנס ב"בנייני האומה". תמונתו נושא דברים מהפנטת. תמונה מושכת לב לא פחות היא של בן-גוריון מגיע למקום מושבו של השל בירכתי האולם. על מה התווכחו – לא נדע.
יזהר הסהרב השל היה מחשובי התיאולוגים וההוגים היהודים שקמו לעם היהודי במאה ה-20, אלא שהציונות, כמעט מראשיתה וגם מספר עשורים אחרי הקמת המדינה, הייתה זקוקה ל"שלילת הגלות" כאחד מדגליה, ולא היה פנאי או רצון להכיר גדולי עולם יהודים שאינם חלק מהאתוס הציוני במובנו הצר. לא בבל וירושלים, אלא רק ירושלים.
השנה מציינים 50 שנים למותו של הרב השל, ובעוד ימים אחדים תחגוג ההסתדרות הציונית העולמית את דמותו ב"כנס העַמִיוּת" במוזיאון "אנו" בתל אביב. היום, מתוך ביטחון ציוני, החלפנו בטבעיות את המילה "גולה" ב"תפוצות", והחברה הישראלית פתוחה יותר להכיר ולהוקיר גם דמויות מופת יהודיות מהגדולה בתפוצות ישראל.
- ד"ר יזהר הס הוא סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
