בעוד מספר חודשים, עם חנוכת הבניין החדש של הספרייה הלאומית, יוצגו לראשונה מסמכים היסטוריים בני כאלף שנה מהקהילה היהודית באפגניסטן. את המסמכים הנדירים, שיהיו חלק מתערוכת הקבע החדשה, הצליחה הספרייה הלאומית לרכוש בזכות הכאוס ששרר באפגניסטן לאחר שלטון הטליבאן הראשון.
"מה שמייחד את המסמכים שהגיעו מאפגניסטן הוא בחשיפה לקהילה יהודית שפשוט לא היה ידוע עליה כלום למעט העובדה שהיא הייתה קיימת", אומר ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית שבירושלים.
4 צפייה בגלריה
קידוש לשבת עם סיום שונה מהמקובל כיום, הלקוח מספר נחמיה. מתוך הגניזה האפגנית
(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
קצת היסטוריה: בשנת 586 לפני הספירה הוחרב בית המקדש הראשון בידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל, אשר כבש את ירושלים והגלה יהודים למזרח, במה שמכונה "גלות בבל". ככל הנראה, באותה תקופה יהודים מארץ ישראל הגיעו לאזור שבו קיימת היום אפגניסטן. מאחר שמדובר היה בשטח שבו עברה "דרך המשי", יהודים רבים הפכו לסוחרים וחלקם אף היו אמידים.
תור הזהב של יהודי האזור נגמר במאה ה-13 לספירה, כאשר האימפריה המונגולית בראשות ג'ינגיס חאן הגיעה לשם, כבשה כל חלקה טובה והשמידה בשיטתיות בני אדם, רכוש וגם תיעוד היסטורי.
עם זאת, מתברר שליד העיר במיאן שבאפגניסטן נשמרו לאורך קרוב לאלף שנה שני ארכיונים, שאחד מהם היה שייך לסוחר יהודי מצליח בשם אבו נאסר בן דניאל. "הוא כנראה היה סוג של פטריארך משפחתי", אומר ד"ר פינקלמן, "הוא תיעד מי היה חייב לו כסף, את דמי השכירות שהוא היה צריך לקבל על קרקעות, ושמר גם טקסטים יהודיים. האוסף המכונה אצלנו 'הגניזה האפגנית' כולל מסמכים רבים, חלקם כתובים בפרסית עתיקה ובאותיות ערביות, אך יש גם מסמכים בעברית ואפילו בערבית יהודית".
4 צפייה בגלריה
פרק א' במשנה, מסכת עבודה זרה. בין משפט אחד לאחר יש הפרדה בעזרת נקודתיים, ככל הנראה גם כדי לנצל כמה שיותר מהדף
(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
הוא מציין כי "האוסף שהספרייה הלאומית רכשה כולל גם ארכיון לא-יהודי בעל אופי אדמיניסטרטיבי מקומי, שבו שמרו קבלות, הסכמים ורישום חובות. זה היה משרד שבין טאבו למשרד רואי חשבון. זה מאפשר לנו חשיפה לא רק על החיים היהודיים, אלא גם על המסחר והתרבות באותה תקופה. היהודים כמובן היו מיעוט באותו אזור, ורוב התושבים היו מוסלמים, שדיברו וכתבו בפרסית קדומה. המסמכים מאפשרים לחוקרים ללמוד על אותה תרבות קדומה, ולכן מוזיאון ארמיטאז' ברוסיה שמח לארח ולהציג את המסמכים הנדירים האלה".
דוד בלומברג, יו"ר דירקטוריון הספרייה, מסביר כי כתוצאה מההרס שביצעו ג'ינגיס חאן וצבאו בשנת 1221, כמעט שאין תיעוד של השפה והתרבות הפרסית והערבית באזור זה, למעט מסמכי הגניזה של הספרייה הלאומית.
"האוסף הנדיר והחשוב נרכש בתמיכת קרן ויליאם דוידסון וקרן חיים וחנה סלומון, והתערוכה מדגישה את תפקידה של הספרייה הלאומית כמרכז תרבות בינלאומי ודינמי", אומר בלומברג. "הספרייה גאה להיות שותפה בתערוכה חשובה כל כך שמיליוני תיירים צפויים לבקר בה. עם מעבר הספרייה הלאומית למשכנה החדש בסמוך למשכן הכנסת, יוצגו מסמכי הגניזה האפגנית גם לקהל הישראלי ולמבקרים הרבים שצפויים להגיע לספרייה".
תוספות מפתיעות ושגיאת כתיב
בין המסמכים הנדירים שכבר נסרקו לאתר הספרייה, יש קטע ממשנה במסכת עבודה זרה (פרק א', משנה ו'): "מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגויים, מוכרין. מקום שנהגו שלא למכור, אין מוכרין". רק שבגרסה האפגנית של המשנה יש תוספת מפתיעה ולא מוכרת: "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת".
4 צפייה בגלריה
העתקה של פרקים כ"ב-כ"ג מספר משלי, שלא שרד ממנה הרבה אחרי קרוב לאלף שנים
(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
מרגש ומפתיע לא פחות הוא דף שבו קטעים מתפילות השבת. בין השאר מופיע בו קידוש עם סיום חריג ושונה מהמקובל כיום, שלקוח מספר נחמיה (ט', י"ד): "וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעַתָ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ".
שומרי מצוות, כמו אחיהם יהודי אפגניסטן לפני כאלף שנים, גם אומרים בתפילה בכל שבת בבוקר "יִשמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ, כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁוֹ נָתַתָּ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי". לאחר מכן יש הבדל בנוסח בין ספרדים לאשכנזים – יוצאי עדות המזרח אומרים "שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ", ואילו האשכנזים אומרים "וּשְׁנֵי". בגרסה האפגנית נכתב "שני", ולא "ושני", כמנהג הספרדים. מעניין לציין שמי שכתב את הסידור הזה העתיק אותו משמיעה, ולכן גם כתב בטעות "כי עבד נאמן קראתה" – כלומר, הוסיף ה' מיותרת, כפי שטועים לעיתים ילדים קטנים שלומדים לקרוא ולכתוב.
אגב, לפני קטע התפילה הזה מופיעה באותו עמוד ממש ברכת "המוציא לחם מן הארץ", ולפני כן קטע נוסף ומוקדם יותר מתפילת השבת: "נעלה ונראה ונעשה את קרבנות חובותינו, תמיד כסדרם ומוספים כהלכתם".
4 צפייה בגלריה
פירוש התורה בפרסית-יהודית לפסוקים כ"א-כ"ב בפרק י"א בספר ויקרא. ציטוט הפסוקים על הקלף הוא כחלק מדיון בהלכות כשרות, אך למעט מילים אחדות אין אפשרות לפענח את הכתוב
(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
מה עושה ברכת המוציא באמצע תפילת מוסף לשבת? ד"ר פינקלמן מסביר כי "זו תופעה לא מפתיעה, וזה אופייני לסידורים מאותה תקופה. לא לכולם היה סידור, ולא כולם ידעו קרוא וכתוב. מי שהעתיק את הסידור העתיק בכתב יד לעצמו או לחזן, תוך שהוא מסתמך על הזיכרון שלהם לגבי חלק מהטקסט. זה לא כמו היום, שאתה נכנס לתחנה המרכזית בירושלים וקונה סידור ב-50 שקל. באותה תקופה, טרם המצאת הדפוס, היו מעט סידורים, הם היו יקרים והועתקו בכתב יד".
ב-2021 השתלט ארגון הטליבאן האכזרי מחדש על אפגניסטן, לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים מהמדינה – ונכון להיום לא ידוע על יהודים שנותרו לחיות בה.
על השאלה כיצד הגיעו אנשי הספרייה אל המסמכים הנדירים, מבקש ד"ר פינקלמן להשיב, מסיבות מובנות, בצורה מעורפלת: "היו שמועות על המסמכים במשך מספר שנים, וב-2013 הצליחה הספרייה לקנות אוסף קטן יחסית של 50 דפים. ב-2016 הצליחה הספרייה לרכוש עוד כ-250 דפים, וכעת מדובר באוסף מאוד משמעותי ומגוון".
בעבר היו ניסיונות לא מעטים של סוחרים למכור לספרייה הלאומית מסמכים מזויפים.
"בוודאי, זה קורה כל הזמן ולכן ערכנו הליך מדוקדק של בדיקה ואימות, שכלל תיארוך פחמן 14 של הנייר, בדיקה של הכתב כדי לוודא שלא מדובר בזיוף ועוד. התברר שהמסמכים נכתבו בין המאה ה-11 למאה ה-13, וזה גם הגיע מסוחרים שאנחנו בקשרים טובים איתם".
וכמה זה עלה?
"את זה עדיף שלא לפרט", הוא משיב וצוחק.
