מחרוזת סליחות – פרויקט "פיוט ישראלי" עם לוחמי סיירת גולני
חודש אלול הוא האחרון בחודשי השנה העברית לפני ראש השנה, שהוא לפי המסורת יום דין לכל באי עולם. לפיכך הוא נקבע לתשובה, ומרבים בו באמירת סליחות ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא. חודש אלול נחשב לזמן מיוחד לחשבון נפש ולתיקון. חז"ל חישבו כי משה רבנו עלה להר סיני להביא את הלוחות השניים בראש חודש אלול. הוא שהה בהר ארבעים יום, וירד ביום כיפור. מאז נחשבים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים כימי רצון, והכנה לימי הדין.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מתי מתחילים לומר סליחות בעדות השונות?
הספרדים מתחילים לומר סליחות כל יום בהשכמה, והן החלו אמש במוצ"ש (19.8) – היום השני לחודש אלול (אין אומרים סליחות בראש חודש), ואילו האשכנזים נוהגים לומר החל ממוצאי השבת שלפני ראש השנה (אם יש לפחות ארבעה ימים לפניו). השנה ייאמרו הסליחות נוסח אשכנז החל מיום ראשון כ"ד באלול (10.9).
מה נוהגים בימים אלה?
רצוי להרבות בימים אלה במעשים טובים ובלימוד תורה, ולהקפיד הקפדת יתר בתפילה בציבור. מראש חודש תוקעים בכל בוקר בשופר; הספרדים תוקעים בזמן אמירת י"ג מידות שבסליחות, והאשכנזים – לאחר תפילת שחרית. כמו כן, מוסיפים בערב ובבוקר אמירת מזמור תהילים: "לדוד ה' אורי וישעי" (תהילים כ"ז). במזמור זה יש מוצאים רמז לימים הנוראים על פי המדרש: ה' אוֹרִי – בראש השנה, וְיִשְׁעִי – ביום הכיפורים, ואחר כך: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה – רמז לסוכות.
מעמד הסליחות בכותל
בשנים האחרונות רבים מגיעים בחודש הסליחות לתפילות משותפות ברחבת הכותל המערבי. השנה יתקיימו 17 מועדים שבהם יהיו מעמדי תפילה מיוחדים. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי "לאור הרצון והביקוש הרב של הציבור הרחב בעם ישראל להשתתף במעמדי הסליחות המרכזיים, הוחלט השנה להוסיף מעמדי סליחות ולקיים 17 עצרות סליחות מרכזיות בליווי חזן, הגברה ופריסת מסכי ענק בפאתי הכותל. זאת, מתוך רצון לפזר את העומסים ולאפשר לכלל הציבור לעלות לירושלים ולהצטרף למעמדי הסליחות לכל אורך תקופת הימים הנוראים. מעמדי הסליחות יועברו בשידור ישיר באתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל, עבור מי שאין ביכולתו להגיע פיזית לרחבת הכותל המערבי וירצה לקחת חלק במעמד המרגש".
נוסף על כך יתקיימו סיורי סליחות בעיר העתיקה ובמנהרות הכותל. כל המועדים והסיורים מפורטים באתר הקרן למורשת הכותל.
סליחות: בערב או בבוקר?
לכתחילה יש לומר את הסליחות אחרי חצות הלילה (00:35 בערך), משום שלדעת המקובלים זהו זמן רחמים. אולם יש מקילים לומר גם לפני כן. ממשיכים לומר סליחות עד ערב יום הכיפורים.
אמירת סליחות רצויה ביותר בהשכמה לפנות בוקר. ולפחות אחר חצות לילה, לפי דעת המקובלים, וכך נוהגים רוב הקהילות בארץ ובעולם. במקום שאי-אפשר לומר בשעות אלו, או שלמעשה הציבור לא יגיע בשעות אלו, יש מקום להקל לומר בציבור בשעות הלילה שלפני חצות.
עדיף אחרי חצות הליל, והנה הסיבות
בשולחן ערוך נאמר: "אין היחיד רשאי לומר שלוש עשרה מידות דרך תפילה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם; אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא, אומרם" (אורח חיים סימן תקסה סעיף ה). והוסיף הרמ"א: "וכן אין ליחיד לומר סליחות או ויעבור".
במשנה ברורה נכתב על דבריו של הרמ"א: "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים לעולם חוץ מביום הכפורים". לפי זה, המנהג שנהגו כמבואר בשאלה אינו נכון, ואין לומר סליחות לפני חצות.
בטעם הדבר, כתבו הפוסקים בשם המקובלים כי אמירת י"ג מידות היא "הורדת שפע שובע חסד אל עליון למען יכנס לנו לפנים משורת הדין, וזמנו ההגון הוא בַּיום או קרוב אליו, שאז שערי החנינה נפתחים כמו שנאמר 'יומם יצוה ה' חסדו' אבל בלילה הוא עת הסתרת האור, ובלבול הסדרים" (שו"ת הרמ"ז סימן ל. המחבר הוא רבי משה בן מרדכי זכות, מבעלי הקבלה המפורסמים שבדורו, נפטר בשנת תנ"ז – 1697).
גם הרב עובדיה יוסף כותב כדבריו בשם המקובלים, ומוסיף שמי שנמצא במקום שאומרים סליחות בתחילת הלילה – עדיף לו שישתוק (שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו). הוא מוסיף שיש שיטה הסוברת שזמן תיקון חצות מתחיל שעתיים לפני חצות הלילה, ולפי סברה זו יש מקום להשוות לאמירת סליחות בשעתיים שקודם חצות הלילה. לפי זה, מכיוון שזמן חצות הוא בערך בשעה 00:30 בלילה, הרי שיש מקום להקל לומר כמנהג היישוב, כלומר בשעה 22:30.
זאת ועוד. הרב משה פיינשטיין נשאל לגבי אמירת סליחות בתחילת הלילה, משום שבאמירה בזמן מאוחר יותר פחדו לצאת לבית הכנסת. הוא מתיר זאת כהוראת שעה, ומנמק כי "בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה, שמסתבר שאין בזה ענין איסור, אלא שאין מועילין בכוח י"ג מדות, שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפילה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות, שלא יהיה לציבור שום התעוררות לתשובה – טוב יותר לומר", גם בזמן מוקדם יותר. אומנם, הוא מסיים, "צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו, ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן" (אגרות משה חלק או"ח ב' סימן קה).
הוא מציע לומר לפחות בשליש הלילה, זמן שנזכר במקומות אחרים שהתפילה רצויה בו (כארבע שעות אחרי צאת הכוכבים, והוא גם כן כשעתיים לפני חצות הלילה, וכנזכר בדברי הרב עובדיה). משמע מדבריו, שלכתחילה בוודאי עדיף לומר סליחות באשמורת הבוקר, או לפחות מחצות הלילה, אלא שאם לא יאמרו כלל – אפשר לומר בלילה, ולאחר שלוש שעות זמניות מתחילת הלילה, שאז מתחילה המשמרת השנייה של הלילה, והוא זמן רצון.
ואם אין מניין בשעות הקטנות של הלילה?
נמצא שלכל הדעות הזמן הראוי ביותר לאמירת הסליחות הוא מחצות הלילה ואילך, ולפני חצות יש הסוברים שאסור לומר, ויש המקילים לומר כשעה-שעתיים לפני חצות הלילה, ויש גם המקילים בשעת הדחק לומר אפילו בתחילת הלילה כהוראת שעה. לכן, במקום שאפשר, בוודאי עדיף ורצוי לומר הסליחות בהשכמה, ויש להשתדל לארגן מניין כזה. אולם אם הציבור לא יבוא, נראה שאפשר לסמוך על המקילים, ולומר גם בלילה לפני חצות.
רצוי לומר סליחות במניין, אך ניתן לומר סליחות גם אם אין מניין. במקרה כזה אין לומר את י"ג המידות בדרך של תפילה ותחנונים, אלא בטעמים, כקורא בתורה. לגבי התפילות שכתובות בארמית, האשכנזים נוהגים שלא לומר אותן ללא מניין, ואצל הספרדים יש שפסקו שניתן לומר אותן גם ללא מניין (הלכות חגים להגר"מ אליהו, עמ' 206) ויש שפסקו לדלג עליהן כשאין מניין.
(משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
פורסם לראשונה: 13:54, 10.08.21
