גל האנטישמיות בעולם: שיחה עם פזית כחלון-שלנט וג'וש פלדמן
גל האנטישמיות ושנאת ישראל בעולם הגיע עד אוסטרליה – וג'וש פלדמן, תושב מלבורן, סיפר ב-ynet Live על ההתפתחויות ביבשת. "אצלנו זה לא בהיקפים כמו שאנחנו רואים בארה"ב, באנגליה ובמדינות באירופה, אבל הייתי אומר שאוסטרליה הייתה עד עכשיו המדינה הטובה ביותר להיות בה יהודי מחוץ לארץ, ובקהילה היהודית פה כולם ממש בשוק", אמר. "הייתה כאן נאיביות גדולה לגבי האנטישמיות כלפי הקהילה. תמיד הייתה כאן אנטישמיות, אבל העלייה שאנחנו רואים מאז 7 באוקטובר ממש הפתיעה את הקהילה פה".
"יש תקיפות גם במלבורן וגם בסידני, כשיש בערך 50 אלף יהודים במלבורן ומספר דומה של יהודים בסידני", הוא הוסיף, "יש הרבה יהודים שפשוט לא מרגישים בנוח להיות יהודים בפומבי. זה לא אומר שמסוכן להיות יהודי באוסטרליה, אבל בשבת שעברה למשל הייתי אצל חברים לארוחת שישי, ולא הרגשתי ללכת בנוח חצי שעה הביתה אז ישנתי אצל חבר שהיה ממש קרוב לשם. זה לא אומר שזה מסוכן ללכת הביתה לבד, אבל אני לא הרגשתי בנוח. זה מפחיד, הרבה אנשים כאן מפחדים".
מה אתם עושים מבחינת הפעילות שלכם? ראיתי שיש במלבורן פעילות של הקהילה היהודית, כולל חיזוק לישראל ועמידה מאחורי משפחות החטופים.
"יש כאן המון פעילויות. לא הייתי קורא לזה הפגנות, אבל מתאספים וקוראים להחזיר את החטופים הביתה, ורוצים להראות את הסולידריות שלנו עם מדינת ישראל ועם ישראל. אנחנו קהילה קטנה, בטח לעומת מה שראינו בעצרת בעד ישראל בוושינגטון. אנחנו מנסים להראות לקהילה האוסטרלית, לציבור כאן, שאנחנו תומכים בישראל. כל ההפגנות שלנו ממש קטנות, אבל אנחנו מנסים לעשות את מה שאפשר".
איך הרשויות במלבורן מתמודדות עם ההפגנות הפרו-פלסטיניות הגדולות?
"זו שאלה טובה. הייתי אומר שזה טוב יותר ממה שקורה בארה"ב, שם יש מפגינים שקוראים לאינתיפאדה. זה כן בחדשות כאן. אני חושב שלרוב הציבור באוסטרליה לא כל כך אכפת לגבי הפלסטינים. אנחנו יודעים שיש המון אנשים, לא כולם אבל הרבה, שאומרים דברים רעים מאוד ואנטישמיים, וזה כן מופיע בחדשות כאן".
"חשבנו שזה לא יגיע אלינו"
פרופ' פזית כחלון-שלנט, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון ודרום אסיה באוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג'ורג'יה, מספרת כי גל המחאות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות בארצות הברית לא פסח על הקמפוס שלה: "חשבנו שזה לא יגיע עד לאמורי אבל זה הגיע גם אלינו, ובשבוע השני למלחמה הייתה הפגנה גדולה מאוד בקמפוס. זו הפגנה שהחלה כמשהו אחר לגמרי, נגד עיר השוטרים שמתכוונים להקים בדרום אטלנטה, ואנשים שהגיעו להפגנה הזאת גילו אחרי כמה דקות שהיא לא בדיוק הפגנה שנועדה למטרה הזו אלא הפגנה לתמיכה בפלסטינים. כל הסיסמאות והמשפטים שאנחנו שומעים מכל העולם, 'מהנהר לים' – זה מה שקרה אצלנו בקמפוס".
לדבריה, "זה משהו שמעולם לא נתקלנו בו. אני עובדת כבר 10 שנים במחלקת המזרח התיכון ודרום אסיה, תמיד התגאינו בכך שאנחנו מחלקה כל כך מאוחדת ואנחנו דוגמה לעמים, ופתאום הרגשנו שלא, שגם אנחנו וגם התלמידים היהודים – רוב התלמידים שמגיעים לכיתות שלנו ללימודי העברית הם תלמידים יהודים – פתאום עומדים מול משהו שלא נתקלנו בו בעבר. לא ידענו איך להכיל את זה ואני חושבת שלקח לנו קצת זמן, כי עברנו כמו כולם את השלב הזה של ההלם ממה שקרה ב-7 באוקטובר, ופתאום כשגילינו שזה מגיע גם אלינו – גם מהצד של ההכחשה מצד מרצים וסטודנטים שכביכול מדלגים על התאריך הזה וממשיכים הלאה בצעקות נגד ישראל, וגם מהצד של האנטישמיות שעולה".
"החלטנו שהגיע השלב שכן צריך לעשות משהו", סיפרה. "כשראינו מה קורה בישראל ובעולם, ואת המיצגים למען החטופים, אמרנו: לשם אנחנו רוצים ללכת, כי באמת על זה אנחנו צריכים להילחם, שכל החטופים יחזרו הביתה. זה לא עניין של פלסטין וישראל, זה מה שאנחנו מנסים להעלות בפני כולם. זה מאבק נגד חמאס. אנחנו צריכים להוציא את חמאס משטחנו".
