רייצ'ל ודיוויד: פרק 3 בסדרה "דור שלישי"
(קרן משפחת רודרמן | בהפקת WIWU Productions)
כשדיוויד זאז'ק (86) הגיע לארצות הברית בגיל 11 וחצי, כניצול שואה צעיר, הוא קיווה להגיע אל המנוחה ואל הנחלה: לא עוד רדיפה אנטישמית בגלל זהותו היהודית. אבל גם ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" לא הכול עבר בשלווה. "כשהלכתי לבית ספר בברוקלין, אנשים היו מחכים לי בשלוש אחר הצהריים, בסיום הלימודים, וקוראים לי 'יהודי מלוכלך'", הוא מספר לנכדתו, רייצ'ל קליינהנדלר. "גם הכו אותי. אז אפילו במדינה הזאת, יש שנאה לעם היהודי. זה מעבר להבנתי".
"הלכתי לחטיבת הביניים ולתיכון, והייתי הילד היהודי היחיד שם. שאלו אותי, 'מה זה יהודי?' כי לא היו בבית הספר תלמידים יהודים נוספים", נזכר זאז'ק. "כשדיברתי איתם על מה שעברתי במלחמת העולם השנייה, לא היה להם מושג. לה היה להם מושג מה הייתה השואה. לא לימדו את זה בבית הספר. זה היה ב-1949". המפגש בין דיוויד לרייצ'ל תועד במסגרת הפרק השלישי של סדרת הרשת "דור שלישי", בהפקת קרן משפחת רודרמן, שעוסקת ביחסים בין הדורות בקרב יהודי ארה"ב.
6 צפייה בגלריה
דיוויד זאז'ק ונכדתו רייצ'ל מתחבקים. "אפילו במדינה הזאת, יש שנאה לעם היהודי. זה מעבר להבנתי"
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
מנהל בית הספר שהציל
דיוויד זאז'ק נולד בפריז, והיה בן 4 כשפרצה מלחמת העולם השנייה. כשגרמניה הנאצית כבשה את צרפת, הנאצים שלחו את כל הגברים במשפחתו לאושוויץ, וכך איבד את אביו וקרובי משפחה נוספים. כשהמלחמה התארכה הוציאו הנאצים צו לגירוש היהודים, ודרשו להכניס את כולם למחנה מעבר או מחנה ריכוז, עד לשילוחם למחנות השמדה.
"הגרמנים לקחו אותנו למחנה המעצר גירס, שהיה מחנה ליהודים, קומוניסטים וצוענים", הוא משחזר. "מהמחנה לקחו את השבויים למחנות המוות. לי ולבני משפחתי היה מזל, כי היינו שם רק תשעה חודשים".
6 צפייה בגלריה
משמאל: דיוויד זאז'ק, כשהיה בן 4, לצד אחיו סימון בפריז
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
דיוויד, אחיו ואמו הצליחו לברוח ולהתחבא בחווה מחוץ לעיר עד לסוף המלחמה, בסיוע של משפחות לא יהודיות. כילד בחווה הוא אפילו הלך לבית ספר, עם ילדים יהודים נוספים שהסתתרו בחוות באזור, ורק מנהל בית הספר ידע שהם יהודים. "כשהכוחות הגרמניים הגיעו ופרצו לבתי הספר בחיפוש אחר יהודים ופרטיזנים לא-יהודים, הוא היה מסתיר אותנו", הוא מעיד.
לשמור את המורשת
אחרי סיום המלחמה, זאז'ק ובני משפחתו שנותרו בחיים עברו לארצות הברית, לא לפני שנאלצו להיאבק כדי להחזיר לרשותם את הדירה שנלקחה מהם מפני שהיו יהודים. הוא למד תואר בכימיה בסיטי קולג' של ניו-יורק, ועבד במשך שנים רבות בחברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון", בייצור שמפו ומוצרי טיפוח. לצד שליטה בצרפתית, שפת האם שלו, הוא למד אנגלית, ספרדית ועברית.
6 צפייה בגלריה
דיוויד ורייצ'ל משוחחים. "לתלמידים האחרים לא היה מושג מה הייתה השואה"
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
כיום מתגורר זאז'ק בעיירה מונרו בניו-ג'רזי, ועוסק בהסברה ובחינוך על השואה במספר מוסדות חינוכיים. רייצ'ל בת ה-24, שמתגוררת בניו-יורק, היא הנכדה היחידה במשפחה שעוד משמרת את היהדות שלה. היא צמה ביום כיפור, ואף חגגה את בת המצווה שלה בישראל.
קליינהנדלר עובדת בצוות התקשורת במסע הבחירות של וס מור לתפקיד מושל מרילנד, ומייעצת לעמותות שונות בתחום בריאות הנפש. לאחרונה הגיעה לישראל בפעם השלישית, הפעם במסגרת פרויקט תגלית. כעת היא מספרת כי הגאווה של סבה ביהדותו וחשיבותה בעיניו, למרות מה שעבר עליו, היו התמריץ שלה לשמור על יהדותה.
6 צפייה בגלריה
אביו של סבא דיוויד, ג'וזף זאז'ק, שנספה באושוויץ בגיל 38 ב-14 באוגוסט 1942
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
"בבית הספר (הציבורי) ובבית הספר היהודי הייתי מוקפת ביהודים רבים, לכן אף פעם לא חוויתי בבגרותי איך זה לא להיות מוקפת באנשים שדומים לי וחולקים רבים מהערכים שלי", היא אומרת. "אבל כשהלכתי לבית ספר בסנט-לואיס, נחשפתי לאנשים מרקעים שונים, והייתי צריכה להקדיש זמן כדי להסביר להם למה אני לא נבחנת ביום כיפור, כי אני לא אוכלת. ברדיוס של כמה קילומטרים משם, אף אחד לא פגש אף אדם יהודי".
"אנשים מתביישים לומר שהם ציונים"
רייצ'ל לא חוותה מעולם אנטישמיות על בשרה, אבל מודעת לקיומה גם היום בארה"ב. היא מגדירה את עצמה כציונית ותומכת במדינת ישראל – ממש כמו סבה. הוא עצמו ביקר בישראל חמש פעמים, "ובכל פעם שאני בא, אני מנשק את אדמת הארץ", כדבריו. "בכל יום אני קורא את ה'ניו-יורק טיימס', וקורא על זה שהאו"ם מבקר את ישראל. יש כל כך הרבה דיווחים על ישראלים שיורים בערבים, הם כל כך מוטים וחד-צדדיים. הם לא מבינים שאבן גם כן יכולה להרוג. מה ישראל אמורה לעשות?"
6 צפייה בגלריה
"בכל פעם שאני בא לישראל, אני מנשק את אדמת הארץ". דיוויד זאז'ק
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
6 צפייה בגלריה
"אנשים מבקרים את ישראל בלי לדעת מה קורה שם". רייצ'ל קליינהנדלר
(צילום: באדיבות קרן משפחת רודרמן)
קליינהנדלר, ששייכת ל"דור המדיה החברתית", נתקלת בשנאה לישראל ובביקורת חסרת גבולות. "אנשים להוטים יותר מתמיד לשתף את הדעות שלהם, ומתחבאים מאחורי מסכים", היא אומרת. "אני בהחלט מזדהה כציונית, ואני ציונית גאה. אני חושבת שמהרבה סיבות אנשים מתביישים להגיד את זה. בשבילי, הציונות היא אהבה למדינה שמקבלת אותי ואת המשפחה שלי בזרועות פתוחות".
"אני מסכים במאה אחוז", אומר זאז'ק.
"אתה עיצבת את הזהות שלי בדרכים רבות יותר משאוכל לבטא", היא מסכמת.
