במשכן הכנסת מציינים בימים אלה 110 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שבה הופיעו לראשונה גדודי צבא המונים אלפי חיילים יהודים. בקומת הממשלה במשכן הועמדה תצוגה של פריטים ייחודיים מעיזבונו של זאב ז'בוטינסקי, השופכים אור על אחד ממפעליו החשובים ביותר - הקמת ליגיון יהודי.
בין הפריטים המוצגים: מברק מאת יוסף טרומפלדור, שהיה מהלוחמים היהודים המפורסמים ביותר אל זאב ז'בוטינסקי - שהיה ממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה וכונה "החייל הראשון ליהודה" - בעניין גיוס יהודים לגדוד העברי; מכתב של חיילי הגדוד הירושלמי - שהיו אז במצרים - אל ועד הצירים, שבו הם מבקשים לספק להם מזון כשר, סידורי תפילה ועוד.
במכתב ביקשו הלוחמים היהודים לסדר במקום האימונים בירושלים מטבח כשר, על פי כללי ההלכה. "יש להכשיר את הבשר כדת, ושלא יבשלו חלב בכלי בשר, ובשר בכלי חלב, וגם שלא יגישו לאוכלים בשר בכלים של חלב", נכתב בפנייה. "אין אנו יכולים בשום אופן להסכים לאכול בשבת תבשיל שנתבשל בו ביום, ואם על פי חוקי הצבא אסור להכין תבשיל מיום ליום, אנו מבקשים לתת לנו ליום שבת מזון יבש. יחד עם זה אנו מבקשים לתת לנו סכום של 700 גרוש מצרי עבור קניית 400 סידורים קטנים וכמאתיים עותקים של ספרי תהילים".
בסיום המכתב כתבו הלוחמים היהודים: "בטוחים אנו שכבוד ועד הצירים ימלא את דרישותינו הנובעות מלב יהודים חרדים, ההולכים להקריב את עצמם לטובת עמם וארצם ואינם רוצים להיגעל במאכלים אסורים, כל זמן שאינם שוכבים בחפירות ההגנה".
בנוסף מוצג בכנסת מכתב ששיגר מפקד גדוד נהגי הפרדות, ג'ון הנרי פטרסון, ימים אחדים לאחר פרסום "הצהרת בלפור". במכתב זה מפציר פטרסון בלורד רוטשילד להפעיל לחץ על קבינט המלחמה, כדי שישלח לחזית גדוד של כוח הלוחמים היהודים המאומן, ויאפשר להם להשתתף בשחרור ארץ ישראל מידי הצבא העותמאני. בין פטרסון וז'בוטינסקי נוצרו קשרי ידידות עמוקים.
התערוכה תכלול תצלום קבוצתי נדיר שבו נראה לויטננט זאב ז'בוטינסקי (יושב במרכז) עם קבוצה של חיילי הגדוד ה-38 של קלעי המלך. על זרועם של החיילים רקום מגן דוד כחול. בנוסף, יוצגו בתצוגה מספר חפצים אישיים של ז'בוטינסקי כחייל בצבא הבריטי – ובהם מצפן צבאי מתוצרת .Co & Mordan .S אשר שימש אותו בתקופת שירותו בגדוד העברי, ותג הכובע שלו מתקופת שירותו בגדוד. התג עוצב בעקבות הלחץ שהפעיל ז'בוטינסקי על גנרל גֶדֶס, מפקד אגף הגיוס בצבא הבריטי. היחידה היהודית הלוחמת נשאה תג משלה, בצורת מנורת שבעת הקנים ותחתיה הסיסמה שטבע ז'בוטינסקי: המלה העברית "קדימה".
ד"ר משה פוקסמן שע"ל, מנהל מוזיאון הכנסת, אמר כי השפעתם של גדודים אלו הייתה חשובה בשדה הקרב התודעתי לא פחות מאשר שדה הקרב הצבאי: ״הם ניפצו את הדימוי של היהודי הנרדף וחסר ישע והציגו בפני העולם יהודים לוחמים המוכנים להילחם למען ארצם וכינון מולדתם״.
"זו הפעם הראשונה מזה אלפיים שנה שקם כוח צבאי עברי, שזכה להשתתף באופן אקטיבי בכיבוש ארץ ישראל", הסבירה יו"ר מכון ז'בוטינסקי ניבה פון וייזל. "זו הזדמנות חשובה להציג חלק מן האוצרות הטמונים במכון ז'בוטינסקי, שמספרים את ההיסטוריה של כולנו", הוסיף מנהל הארכיון ואוצר התצוגה, ד"ר גיל וייסבלאי.
יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, אמר ל-ynet כי "התערוכה לכבודו של זאב ז׳בוטינסקי שמוצגת לראשונה בכנסת נותנת לבאי המשכן הצצה לחייו של אחד מאבות האומה ולפועלו להקמת הליגיון היהודי. ז'בוטינסקי, שהקדיש את חייו לתקומתה של מדינת ישראל, לא זכה לחזות בה בימי חייו. אך כפי שחזה בבהירות, בנו - כן. וגם אנו, שזכינו להיוולד לתוך מציאות קיימת בה יש בית לאומי לעם היהודי, היא מדינת ישראל, בית עליו נאבקו והקיזו דם לא רק קודמינו בלשון עבר, אלא גם בני דורנו בימים אלה ממש".
