78 שנים לאחר שנפרדה מנעליה במהלך משחק ילדים, תעמוד ניצולת השואה יונה עמית (84) מול ערימת הנעליים המצמררת באושוויץ, שבתוכן נעליה שלה. את הנעליים החליפה עם בן דודה, יצחק-ארנסטו ברגר, במשחק שובב של שניהם, כשהייתה בת 6 בלבד. בן הדוד הוסגר לידי הנאצים, ונספה במחנה ההשמדה – שאליו נשלח כשהוא נועל את נעליה.
"שנים דיברתי עם חברים שעמדו מול ערימת הנעליים באושוויץ, ותהיתי לעצמי אולי מישהו ראה שם את הנעליים שלי", היא מספרת. "ביום השואה אגיע בעצמי אל מחנה המוות, עם משלחת העיר ירושלים, ואתייצב אל מול הערימה בגאווה גדולה. הצלחנו להקים מדינה, להוליד ילדים ולפרוח בארץ. זאת לצד הזיכרון של בן דודי, אשר היה עם נעליי על אדמת המוות הזו ולא שרד אותה".
הנעליים הוחלפו כאשר ניתנה לה הזדמנות נדירה לצאת מהמחבוא בבית המשפחה הנוצרית באיטליה, שבו הסתתרה עם משפחתה, ולהיפגש עם בני המשפחה המורחבת.
"באחת השבתות הנדירות שבהן נתנו לנו, הילדים, לצאת לשחק, החלפתי את הנעליים תוך כדי משחק עם בן דודי, יצחק-ארנסטו ברגר", סיפרה בעדותה בפני "יד ושם". בתוך זמן קצר הם נאלצו לחזור ולהסתתר: "באו והבהילו אותנו, כל אחד למחבוא אחר, ולא הספקתי לאסוף את הנעליים. אבי כעס עליי. אלה היו נעליים חדשות, ואילו בנעליו של יצחק כבר היו חורים בסוליות. זו הייתה הפעם האחרונה שבה פגשתי את בן דודי יצחק. הוא נספה באושוויץ. הנעליים שלי נמצאות בערימת הנעליים שם".
מסע רצוף ניסים ותלאות
יונה עמית לבית גלנדאור נולדה למשפחה בת תשע נפשות מהעיר פיומה באיטליה. ב-1943, כשהייתה בת חמש בלבד, ברחה המשפחה מהעיר. כבר בדרכם אל טרייסטה, תחנתם הראשונה במסע, ניצלו בני המשפחה כאשר חיילים גרמניים שבדקו את תעודותיהם "התרשלו" בתפקידם ולא תפסו אותם.
המשפחה הגיעה ליקב שנמצא ממערב לבולוניה, ונוהל בידי משפחת טמביני, משפחה קתולית אדוקה שזכתה מאוחר יותר לאות חסידי אומות העולם. באחת השבתות החליפה יונה, כאמור, את נעליה עם נעליו של בן דודה, יצחק-ארנסטו ברגר. הנעליים שקיבלה מבן דודה היו ישנות ומלאות חורים, לעומת הנעליים החדשות שלה שעברו אליו.
מהר מאוד, בעקבות החשש מהגרמנים שהיו באזור, הוחזרו הילדים למחבואם ונפרדו מקרוביהם. זו הייתה הפעם האחרונה שבה ראתה יונה את בן דודה, שנעלם עם נעליה. זמן לא רב לאחר מכן, נודע למשפחתה כי יצחק נתפס בידי הנאצים ונספה במחנה ההשמדה.
שנה במנזר
זמן מה לאחר מכן, הועברה יונה עם בני משפחה נוספים לחווה שהייתה קרובה לסוללת תותחים גרמנית. כ-28 יהודים הוסתרו במשך תקופה בעזרת בעל החווה, אנטוניו דה לה ולה, אשר זכה אף הוא לימים בתואר חסיד אומות עולם. הוא חפר מנהרה בסמוך לשם, במטרה להסתיר את היהודים מהנאצים. עם התגברות החשש מפני האפשרות שהחווה תופצץ, הועברו היהודים למקומות מסתור אחרים.
יונה ואחיותיה הועברו למנזר, שבו קיימו מנהגים יהודיים בסתר, לצד המנהגים הנוצריים. לאחר כשנה הוברחו יונה ובני משפחה אחרים לשווייץ, דרך הרי האלפים. אירוע רפואי שעברה סבתה עיכב את הברחתם – ולאחר תקופה התברר כי הקבוצה שהוברחה לפניהם, הוסגרה על ידי המבריחים לנאצים.
במהלך מסעם באלפים, החליק אחד הילדים במדרון וכמעט נפל אל מותו. הילד ניצל ברגע האחרון כשנתפס בתרמיל גבו והועלה לקרקע בטוחה. כך, בתום מסע רצוף ניסים ותלאות, הגיעו בני המשפחה לשווייץ.
בירושלים עד סוף החיים
אחרי המלחמה, בשנת 1947, עלתה המשפחה לישראל וקבעה את ביתה בירושלים. עמית היא מורה לאנגלית ולמתמטיקה, ונסעה בשליחות המדינה ללמד בדרום אפריקה ובאוסטרליה. גם לאחר פרישתה לגמלאות היא ממשיכה ללמד בחטיבת ביניים ובתיכון.
לקראת הביקור באושוויץ ביום ה' הקרוב, במסגרת ''משלחת ירושלים'' למצעד החיים, היא מתרגשת במיוחד – ומבחינתה מדובר בסגירת מעגל ובניצחון החיים. כיום יש ליונה ארבעה ילדים, 19 נכדים ושבעה נינים – כולם חיים בישראל, מסביב לירושלים. היא מצהירה שתחיה עד סוף ימיה בירושלים.
בראש "משלחת ירושלים", שתשתתף לראשונה במצעד החיים, יעמוד ראש העיר, משה ליאון, ולצידו יצעדו חברי מועצת העיר, הנהלת הדרג המקצועי, מנהלים ועובדים בתאגידים העירוניים, עובדי העירייה, נציגות הסתדרות העובדים והנהלות בתי החולים הדסה עין כרם ושערי צדק.
למשלחת יצטרף גם אביו של ראש העיר, שלום ליאון, יליד העיר סלוניקי ביוון, שכל משפחתו מצד אביו נספתה באושוויץ. שלום הספיק לעלות עם הוריו לארץ לפני המאורעות, וכך ניצלו חייו.
"אני גאה ונרגש לפתוח מסורת של הובלת 'משלחת ירושלים' למצעד החיים", אמר ליאון. "לעולם נזכור ולא נשכח, נציין את השואה, נלמד אותה ונחנך על פי מורשת הגיבורים ששרדו אותה. ירושלים, בירת ישראל, ואני העומד בראשה, מצדיעים לניצולי השואה, זוכרים את קורבנותיה – ולעולם לא נשכח את חזונם להקמת מדינה יהודית, שהיא הערובה לביטחון כל יהודי בעולם".