איך נכון לדחוף חרדים רבים יותר להתגייס לצה"ל, כשברקע הדיונים על חוק הגיוס? שני משרתי מילואים חרדים שגויסו בצו 8 במלחמה, סרן במיל' משה תורג'מן ורב-סרן במיל' שאול עבדיאל, התראיינו היום (א') ל-ynet וסיפקו עצות מההיכרות שלהם עם החברה שאליה הם משתייכים.
"בעיה של 75 שנה לא פותרים ביום אחד", אמר סרן במיל' עו"ד משה תורג'מן, רב בית החולים סורוקה בחירום וחבר בהנהגת תנועת "הרבעון הרביעי". "בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי בשני עניינים, גם בנושא תקצוב המוסדות וגם בנושא הגיוס. אנחנו בפורום של הרבעון הרביעי מנסים להציב מתווה מילואים מסודר שבו נתחיל להגיד כחברה חרדית מה כן. יש בפורום הזה מג"דים וסמח"טים חרדים שמשרתים, וכאלה שלא. אנחנו מחפשים פתרונות ולא ניצחונות. אנחנו חושבים למשל שאפשר להציע שגיל הגיוס יהיה רחב יותר, הוא לא חייב להתחיל בגיל 18 והוא יכול להתחיל גם אחרי החתונה. אפשר להביא הרבה מסלולים ואופציות לחברה החרדית".
חוק הגיוס: המילואימניקים החרדים שקוראים לחבריהם להתגייס
(צילום: ירון ברנר)
"יש היום את גדוד 'נצח יהודה' בכפיר, את פלוגת 'תומר' בגבעתי ואת 'חץ' בצנחנים, שמיועדים לחרדים, אבל צריך לומר ביושר שהם לא מצליחים למלא את המכסות", הוא ציין. "אחת הסיבות לכך שלא מצליחים היא שאנחנו כחברה אזרחית, כחרדים, לא נרמלנו את השירות הצבאי והאזרחי. אחרי טבח שבת שמחת תורה נפלו החומות, וזו גם הזדמנות. בדיוק באזורים האלה אנו פועלים בפורום הזה, כדי להגיד מה כן".
השאלה, משה, את מי את מי אתה מייצג. איזה ציבור בקרב החרדים אתה מייצג?
"זה נורא פשוט. ברגע שאתה היום עם מדים אז אומרים לך: 'אתה לא חרדי'. אני יכול לספר לך שברמה האישית לי יש בן שהוא בחור ישיבה שלומד כל היום, ובן שהוא חייל ששירת ב'תומר'. כחרדי אני אומר שצריך להתחיל לפתח שפה הרבה יותר מורכבת. אנחנו רוצים להשתלב בחברה הישראלית ואנחנו מאוד-מאוד חוששים, וצריכים להבין את זה – את החשש האמיתי על הזהות שלנו כחברה חרדית, ואת הערך העליון של 'תורתו אומנותו'".
3 צפייה בגלריה
סרן במיל' עו"ד משה תורג'מן. "גיל הגיוס לא חייב להתחיל ב-18, הוא יכול להתרחב ולהתחיל גם אחרי החתונה"
הדרישה היא שגם בצבא יהיו התאמות. מה זה אומר? הפרדה בין נשים לגברים? כבר עכשיו יש התאמות, יש גדודים מותאמים, ולא מצליחים למלא אותם.
"לכן אנחנו עושים עבודה. אני חושב שיש הרבה יוזמות שהגיעו מלמטה, מתוך הציבור החרדי. ברמה הפוליטית זה לא נפתר, כי כל שחקן פוליטי חותם לחברה החרדית, אבל הבעיה של הגיוס מלווה את החברה הישראלית כבר 75 שנה, ולכן הוקם הפורום הזה של מג"דים וסמח"טים חרדים, ההתכנסות שבה כל אחד מבין את הקושי של האחר ואת החשש האמיתי מפגיעה בזהות שלו. כל אחד צריך לפעול באזור שלו ובשטח שלו, להגיד מה כן, ולא 'למה לא' ו'אי-אפשר'. בגלל זה אנחנו רוצים ללוות את המועמדים לשירות הביטחון גם בשלב הגיוס והמיון, להעלות אותם לגדודים, שיהיו רבנים שילוו אותם, וגם אחר כך להחזיר אותם לקהילה החרדית. ביום שבו יסתובבו בשכונות בבני ברק, בירושלים, באלעד ובביתר עילית אלפי אנשים עם מדים – נדע שפתרנו את הבעיה".
רב-סרן במיל' שאול עבדיאל, ראש מדור הלכה במחנה שורה, אמר כי "אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד לא פשוטה. שמחת תורה האחרון היה טראומה גדולה מאוד. אני חייב לומר שכל מי שמסתובב ונמצא היום ברחוב החרדי מרגיש את ההבדל, את השינוי שחל בתוך החברה. אני לא מסתכל על הפוליטיקאים, אני לא מסתכל אפילו על גדולי התורה, אני מסתכל על מה שקורה בתוך החברה – מה קורה אצל האנשים בבית, מה הם מרגישים, ויש שינוי. אם נעשה תהליכים כפייתיים, בכוח, ונתחיל להילחם בתהליכים האלה – אנחנו ניסוג אחורה. אין לנו הרבה זמן, אבל מצד שני אנחנו חייבים סבלנות".
אתה אומר לא להסתכל על הפוליטיקאים, אבל אנחנו מסתכלים על ההפגנות, והרבה צעירים חרדים אומרים: "נמות ולא נתגייס". זה לא הקול השולט בחברה החרדית? זה סתם הקול שרואים בתקשורת?
משה תורג'מן: "זה הקצה של הקצה של הפלג הירושלמי, צריך להגיד את זה כאן ועכשיו. זה לא מייצג שום דבר, והראיה היא שיש הרבה מאוד מיזמים שכן קוראים ופועלים בשטח".
"אני 12 שנים כבר נמצא בתחום גיוס החרדים, אני עכשיו בעמותת נצח יהודה והייתי רב של גדוד נצח יהודה בקבע, ואני חושב שבכל פעם מחדש שהיה תהליך טוב – נכנסנו לתוך מערבולת שגרמה לאנשים לסגת אחורה", הוסיף רס"ן במיל' עבדיאל. "אפשר להמשיל את החברה החרדית לצב או חילזון שמעז לצאת קצת ולהוציא קצת רגל או יד, ומיד מבהילים אותו אז הוא מתכנס בתוך השריון שלו. אנחנו באמת נמצאים בתקופה שבה צה"ל אומר שהוא זקוק עכשיו לחיילים, אבל גם צה"ל צריך לעשות שינויים. הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות כחברה הוא להוקיר ולהעריך את לומדי התורה, ולפנות למי שלא לומד תורה".
אז בוא תסביר לבחור שלא לומד תורה בישיבה גבוהה ומסתובב איפשהו, אבל רשום באיזו ישיבה ולא מתגייס, למה כדאי לו להתגייס.
"מעולם לא נבנתה תוכנית לאומית שתבחן איך מביאים את אותם אנשים. אני לא מדבר עכשיו על כך שנאמר 'מה זאת אומרת מי צריך להביא אותם, הרי יש חוק גיוס חובה'. צריך לא להיות צודק אלא להיות חכם, וכדי להיות חכמים אנחנו חייבים לדבר בשפה שלהם, אנחנו חייבים לבנות להם מסגרות שמותאמות להם. אפילו המסגרות הקיימות היום לא מספיק טובות, גם בהן יש אתגרים ובחור שרואה את האתגרים האלה בתוך הצבא, הרבה פעמים נבהל. את המסגרות האלה צריך לחזק ולהגדיל, וצריך להתאים להם את כל התנאים שהם צריכים. אם אנחנו רוצים להצליח, אנחנו צריכים לפעול בחוכמה. אני מרגיש היום שעדיין לא נבנתה תוכנית חכמה שתביא את אותם אנשים".
אתה מדבר בשיטת הגזר, איך לתת להם תמריץ, אבל אולי צריך גם להשתמש במקל? זאת אומרת, גם לדאוג שתלמידי ישיבה שלא באמת לומדים לא יקבלו קצבאות, וככה יוציאו אותם החוצה – אם לא לצבא אז לפחות לעבוד?
"כשבונים תוכנית שלמה בונים המון דברים, בין השאר אפשר גם לנסות דבר כזה, אבל זה לא ילך, כי החברה החרדית חזקה כל כך באמונה שלה, שאם אתה תכה בה אתה תגלה שזה יהיה 'שעת השמד' ואנשים ירגישו שאנחנו נמצאים במצב שבו חייבים להילחם על קיומנו. אני מציע הפוך – להראות להם שלא מנסים להילחם באמונה החרדית ובחינוך החרדי, שנותנים להם את כל מה שצריך בתוך הצבא. זה אפשרי, אבל זה עדיין לא שם".
משה – היום קל יותר להסתובב לבוש במדים כחרדי בבני ברק או במאה שערים?
משה תורג'מן: "בבני ברק ובירושלים, באלעד ובביתר, זה תענוג גדול. אני רוצה לומר עוד משפט אחד על המספרים. המלש"בים שמדברים עליהם זה בין 12 ל-13 אלף במחזור גיוס. יש לנו הרבה מאוד ישיבות אלטרנטיביות וחבר'ה שבאמת לא לומדים. הגיע הזמן, גם החברה חרדית וגם המדינה, לבנות תוכנית לאומית מסודרת וארוכת טווח עם יעדים ברורים, ולהגדיר קהלי יעד. אין לי ספק שביום שבו יהיה טייס חרדי וקצין בסיירת מטכ"ל חרדי ומסלולי קצונה בכל מקום, אנחנו נהיה במקום אחר לגמרי וזו כבר לא תהיה בעיה שמלווה את החברה הישראלית".
