היום לפני 78 שנה, ב-7 בנובמבר 1944, הוצאה חנה סנש להורג. הלוחמת שהייתה בין צנחני היישוב, במסגרת התנדבותה לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, צנחה במדינת הולדתה הונגריה, ונתפסה בידי חיילים מקומיים. היא נחקרה, עונתה וסיימה את חייה בגיל 23.
לפני שנתיים מסרה משפחתה של סנש את הארכיון שלה לספרייה הלאומית. נמצאו בו כל כתביה, שיריה, מחברותיה והמכתבים שקיבלה, כמו גם הארכיון של אביה, העיתונאי והסופר בלה סנש, של אימה קתרינה סנש, של אחיה גיורא ועוד חומרים רבים. כעת, ביום השנה למותה, חושפת הספרייה הלאומית את אחד הפריטים המעניינים ביותר בארכיון הזה – מחברת העברית הראשונה של חנה סנש.
החוג לתנ"ך היה גם החוג לעברית
סנש ניהלה יומן אישי מגיל צעיר. היא כתבה אותו בהונגרית, אך סמוך לעלייתה ארצה, בספטמבר 1939, עברה לכתוב בעברית. מה שלא היה ידוע עד כה, הוא שהיא למדה ותירגלה את העברית שלה זמן רב לפני כן, בחוג תנ"ך שאליו הלכה כבר בשנת 1935, בהיותה בת 14 בלבד, כארבע שנים לפני עלייתה ארצה.
מחברת העברית הראשונה של סנש, מאותו חוג תנ"ך, נחשפת כעת ובה טורים של מילים בעברית לצד התרגום שלהן להונגרית. המחברת היא מהשנים 1936-1935, ואפשר לעקוב דרכה אחרי הפרקים בתנ"ך שלמדה לצורך תרגול העברית. למשל, כאשר היא מעתיקה את פרק קכ"ו בתהלים, ובו המילים "בשוב, שיבת, היינו, כחולמים" וכן הלאה ("שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"), ובמקום אחר את פרק כ"ג בתהלים, ובו המילים "דשא, ירביצני, על, מי, מנוחות, ינהלי" ("מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי").
נוסף על המחברת נמצאו גם דפי לימוד בערבית, מתקופה מאוחרת יותר, כך לפי כתב היד של סנש שכתבה כבר באותיות כתב, ולא באותיות דפוס כמו בהתחלה. סנש כתבה את המילים בערבית כפי שהן נשמעות ותירגמה אותן לעברית. ניכר כי ביקשה ללמוד את השפה על בוריה, שכן היא תירגלה משפטים שאינם נחוצים ליום-יום כמו "הבשר צלוי היטב" ו"תפוחי האדמה מלוחה" (הטעות במקור).
לדברי מתן ברזלי, ראש תחום ארכיונים ואוספים מיוחדים בספרייה הלאומית, במשך ארבע שנים – בהיותה תלמידת תיכון – למדה סנש בחוג לתנ"ך, שהיה עבורה גם חוג לעברית. "התנ"ך היה עבורה נקודת אחיזה וחיבור לזהותה היהודית ולשאיפתה הציונית", הוא אומר. "המילים הראשונות שהיא כותבת ביומנה בעברית הן 'אני רוצה לקרוא את התנ"ך בעברית'. גם התנ"ך עצמו של סנש, ששימש אותה בלימודיה בחוג התנ"ך, הגיע לספרייה הלאומית יחד עם הארכיון האישי, ושמה מופיע בתוכו".
ברזלי מוסיף: "סנש הגיעה ארצה בספטמבר 1939, ונכנסה לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל, שם למדו גם ערבית. בארכיון שלה שמורים דפים בודדים מאותה תקופה, שבהם היא מתרגלת את לימודי הערבית".
