מי לא מכיר את השורות "אני פורים, אני פורים, שמח ומבדח / הלא רק פעם בשנה אבוא להתארח"? שירו של לוין קיפניס הפך ידוע כמעט בכל בית בישראל, וכך גם הקביעה שפורים מתארח רק פעם בשנה. אלא שבערים עתיקות שונות, שלא ברור באופן ודאי באיזה תאריך אמורים לחגוג בהן, החג יכול "להתארח" פעמיים: גם בי"ד וגם בט"ו באדר.
"ליבי-ליבי על כל אלה שאין להם יומיים פורים", אומרת יוכבד סטבון-ליוש, תושבת לוד. בילדותה היא גדלה בשילֺה, והמציאות שבה חוגגים את פורים גם בי"ד וגם בט"ו באדר מוכרת לה מאז שהיא זוכרת את עצמה. יש מי שיעידו כי קיום מצוות החג יומיים ברצף הוא בעיקר מתיש, אבל בעיניה זו לפני הכול מתנה.
איך כל זה קורה? נקדים עם הסבר. לפי ההלכה היהודית, בערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון חוגגים את פורים בט"ו באדר – שושן פורים, המכונה גם פורים דמוקפין – זכר לשושן, שם על פי המסופר במגילה נלחמו היהודים באויביהם גם בי"ד באדר ונחו מהלחימה רק בט"ו, זמן שבו הם קבעו יום משתה ושמחה על הניצחון. בערים פרזות – יישובים שלא היו מוקפים בחומה – נקבע שחוגגים את פורים בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), שכן זה היה היום שבו היהודים נחו מהלחימה ופצחו בחגיגות בשאר המקומות מלבד שושן.
להלכה נקבע שחוגגים פורים בתאריך ט"ו באדר בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע. מדוע דווקא אז? בתלמוד הירושלמי הוסבר שהסיבה היא הרצון לחלוק כבוד לארץ ישראל, שהייתה חרבה בימי אחשוורוש. בירושלים מוסכם לאורך השנים שחוגגים את החג בשושן פורים (אף שהיה מיעוט שסבר כי לא אמורים לנהוג כך בשכונות המרוחקות מהעיר העתיקה), אבל קיימים ספקות לגבי מקומות אחרים שהיו בהם ערים בעולם העתיק. מחמת הספק – שכן לא תמיד ברור אם העיר הייתה מוקפת חומה בעבר הרחוק או לא, וכן לא תמיד ברור מיקומה המדויק של העיר המקראית – נהגו בחלק מהמקומות לקיים את מצוות החג יומיים ברצף.
בין מצוות הפורים כלולות קריאת מגילת אסתר (בערב וביום), מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו ועריכת סעודת פורים. אלה שנוהגים לקיים את מצוות החג בשני הימים, בערים וביישובים שבהם קיים ספק, נהגו לברך על קריאת המגילה ביום הראשון, ולקרוא את המגילה ללא ברכה ביום השני.
בין הארכיאולוגיה להלכה
לדיון ההלכתי מתווסף דין "סמוך ונראה" – יישובים הסמוכים לעיר המוקפת חומה, שלפי חלק מהשיטות אמורים גם בהם לחגוג את פורים בט"ו. אל הקלחת הזו מצטרפות ראיות ארכיאולוגיות, כמו שרידי חומות עתיקות בערים וביישובים או בקרבתם – נתונים שיכולים להשפיע לעיתים על ההתנהלות של שומרי המצוות באותם מקומות.
ענת כהן מחברון: "פה, ביומיים, אתה מרגיש את פורים ממש. זה לא שהחג רק נכנס וכבר יוצא. בכל מקרה יש חופש בשני הימים, וקל יותר כשלא צריך להמציא תוכנית לילדים, אלא יש כבר תוכנית מוכנה"
"בעיניי חוץ מירושלים יש שלושה מקומות שאין סיבה שלא יקראו בהם מגילה רק בט"ו: לוד, חברון ושילה", אומר הרב ד"ר יהודה זולדן, מפקח מרכז הוראת תלמוד ותורה שבעל-פה בחינוך הדתי, שחיבר את הספר עב הכרס "מגילה במוקפות חומה" לפני כעשור. "עם זאת, לאף אחד אין אומץ לפסוק שקוראים רק בט"ו בכל מקום מלבד ירושלים".
"לקרוא מגילה ארבע פעמים זה תיק, אנשים לא אוהבים את זה", אומר הרב ד"ר זולדן. למרות זאת, הוא זיהה קושי של הרבנים לשנות את המסורת הנהוגה במקומות שונים ולפסוק שפורים יחול בהם רק בט"ו.
לעומתו הרב פרופ' יואל אליצור, חוקר גאוגרפיה היסטורית, תנ"ך והלשון העברית, מעיד: "לגבי שילה אני לא כל כך בטוח, אבל לגבי לוד וחברון כן. לדעתי גם בבית שמש ובטבריה צריכים בבירור לקרוא מגילה בט"ו, וגם ערים כמו בית שאן או אשקלון היו בסבירות גבוהה מוקפות חומה".
הוא החל לחקור את התחום לפני שנים רבות, והסתמך במאמרים שפרסם על ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בשטח. "עוררתי את הנושא לפני כארבעים שנה, כי נראה לי לא סביר שחז"ל מדברים על ההבדל בין ערים מוקפות לערים לא מוקפות, וזה נשאר תקף רק לגבי ירושלים. בשנים האחרונות יש יותר ויותר התעוררות בנושא".
אליצור סקר במחקרו גם מספר ערים מחוץ לארץ ישראל שיש עדויות כי נהגו בהן לקרוא את מגילת אסתר גם בי"ד וגם בט"ו באדר, כמקובל בערים שיש לגביהן ספק – בהן דמשק, חלב, בגדד, פראג, באקו וערים רבות ביוון ובטורקיה. "קשה להאמין שבכל המקומות האלה הייתה ידיעה שאלה ערים מוקפות מימות יהושע בן נון, אבל יש שיטה הלכתית שקוראים מגילה בט"ו לאו דווקא בערים מוקפות חומה מימי יהושע, אלא באלה שמוקפות חומה בהווה – כלומר, בזמן שנוסד המנהג. חלק מהערים באמת היו מוקפות חומה מימי יהושע, כמו דמשק וחלב".
"כאן חוגגים את פורים בנחת"
בספרו מנה זולדן רשימה של 30 ערים שהן "ספק מוקפות חומה". בין השאר הוא ציין את חיפה, באר שבע, עכו, בני ברק, אשקלון, אשדוד, יפו ואפילו תל אביב (מדין "סמוך ונראה"), שעל פי רוב נהוג בהן כיום לציין את פורים ולקרוא את מגילת אסתר בי"ד באדר בלבד.
יהל חזן משילה: "ביום השני נותנים משלוח מנות קטן, גם הסעודה קטנה, אבל יש כאלה שמהדרים ועושים את זה כמו שצריך. למעטים פה יש כוח ליום הנוסף, אחרי כל השמחה של היום הראשון"
בערים עתיקות אחרות, כמו טבריה וצפת, נהגו לקרוא את המגילה בשני הימים מחמת הספק. ביישוב היהודי בחברון נוהגים גם כן לחגוג את פורים בשני הימים, כולל פעילויות מיוחדות לקהילה בשניהם. שרידי חומה שהתגלו בתל רומיידה, המזוהה כחברון המקראית, חיזקו את דעת הסבורים שיש לחגוג שם את פורים בט"ו באדר.
ענת כהן, רכזת חינוך, תרבות וקהילה בחברון, לא מתלוננת על העומס בעבודה. "כמו הורות לתאומים, זה הרבה עבודה, אבל כיפי", היא אומרת. "אתמול הייתה לנו עדלאידע, עם שמחה אמיתית. שלשום בערב הייתה סעודה יישובית, עם הרקדה ודברי תורה, ואתמול בערב אותו דבר. משלוחי מנות היו אתמול ויש גם היום, ומחלקים פעמיים גם מתנות לאביונים".
זה לא קצת מעייף?
"במקום רגיל, בן אדם לא מספיק ליהנות מהחג והוא כבר נגמר. פה, ביומיים, אתה מרגיש את פורים ממש. כאן חוגגים את פורים בנחת, זה לא שהחג רק נכנס וכבר יוצא. בכל מקרה יש חופש בשני הימים, וקל יותר כשלא צריך להמציא תוכנית לילדים, אלא יש כבר תוכנית מוכנה".
לעשות ארבע פעמים רעש בהמן
בגרעין התורני בלוד נוהגים לקרוא את המגילה גם בי"ד וגם בט"ו, ובעיר מתנהלים מדי פעם דיונים לגבי הדרך הנכונה לפעול. יוכבד סטבון-ליוש גדלה ביישוב שילה בדרום השומרון, שבו נהוג לקיים את מצוות החג גם בי"ד וגם בט"ו באדר, והיום היא גרה בלוד ונוהגת באותו אופן. "זה מתיש, אבל הכיף של זה גובר על ההתשה", היא אומרת.
"כל החיים הייתי מחכה לחג הזה", היא מעידה. "בתור ילד ברור שזה כיף, בתור נער לא תמיד אבל אני אהבתי, וגם בתור מבוגרת שצריכה להכין את החג ולתפעל עניינים, אני נהנית מאוד. גם בשילה היינו הולכים לקריאת מגילה ארבע פעמים בכל שנה. כילדה זה כיף מאוד, כי זה אומר ארבע פעמים לעשות רעש ב'המן'; כמבוגרת אני חייבת להגיד שזה ספציפית פחות כיף, אבל בעיניי זה נסבל. פשוט הולכים לקריאות מהירות".
לאחרונה הצהיר רבה של לוד, הרב שמעון ביטון, כי יש לחגוג בעיר את פורים רק בט"ו באדר היות שהיא נמצאת במקום שבו ישבה לוד העתיקה – אך סייג והמליץ שעד לקבלת אישור הרבנות הראשית לישראל, יציינו את החג בלוד בשני הימים. "יש דיבורים על זה, ואצל הילדות שלי יש כבר התמרמרות סביב העניין", מספרת סטבון-ליוש בחיוך. "שתי בנות שלי כבר הצהירו שכשהן יהיו גדולות הן ירצו לגור במקום שחוגגים בו את פורים יומיים".
יוכבד סטבון-ליוש מלוד: "כילדה כיף מאוד ללכת ארבע פעמים לקריאת מגילה בכל שנה, כי זה אומר ארבע פעמים לעשות רעש בהמן. כמבוגרת אני חייבת להגיד שזה ספציפית פחות כיף, אבל בעיניי זה נסבל"
דיון דומה התעורר בבית שמש, הסמוכה לתל ירמות – שם התגלו בחפירות ארכיאולוגיות שרידי עיר עתיקה מוקפת חומה, שמזוהה עם העיר המקראית ירמות. היו מי שסברו כי בשכונת רמת בית שמש ד' הסמוכה לתל ירמות יש לקרוא את המגילה בט"ו בחודש, אבל רוב הרבנים בעיר פסקו שיש להמשיך לקרוא את המגילה בי"ד, וכך נהוג. "יש כאלה שחושבים שצריך לקרוא שם מגילה רק בי"ד, יש מי שהציעו לקרוא בשני הימים ויש כאלה שרק בט"ו. הרב עובדיה יוסף, נכדו של הרב עובדיה המפורסם ובנו של הרב יעקב יוסף, תמך ביומיים", מספר זולדן.
היום השני על אש קטנה
ספקות התעוררו לעיתים גם לגבי יישובים שונים בבנימין ובשומרון – בהם, כאמור, שילה. "קרוב לוודאי ששילה הייתה עיר מוקפת חומה. בי"ד קוראים מגילה עם ברכה ובט"ו בלי ברכה, למרות שלדעתי זה צריך להיות הפוך", אומר יהל חזן, תושב המקום. "אנחנו עושים הכול פעמיים: גם משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודה".
יש פער בעוצמת החגיגה בין שני הימים?
"אני חייב להודות שהיום השני הוא על אש קטנה. בדרך כלל נותנים משלוח מנות קטן, גם הסעודה קטנה, אבל יש כאלה שמהדרים ועושים את זה כמו שצריך. בדרך כלל אני נוסע להורים שלי בירושלים, כי אני יודע ששושן פורים שם חזק יותר. פה כבר אין אנרגיות ליום הנוסף, למעטים יש כוח, אחרי כל השמחה של היום הראשון".
עוד לא קמו האמיצים שיכריזו שהם חוגגים רק בט"ו?
"לא. אתה יכול לראות את החומה העתיקה פה, אבל זה לא הוכח במאה אחוז. זה כמעט בטוח, אבל הכמעט נשאר כמעט. ההלכה היא שכאשר יש ספק – חוגגים יומיים".
כשחקן במקצועו, הסוגיה של שני ימי הפורים רלוונטית לעיסוק שבחר. "המון פעמים שואלים אותי על הצגות בפורים", הוא מגלה. "כבר מזמן הודעתי שאני לא מופיע בפורים, כי אני רוצה לחגוג את החג ולא לעבוד בו, אבל אז שואלים אותי: 'רגע, אבל מה עם ט"ו?' – ואז אני עונה שאני חוגג יומיים".