דיינים בבתי הדין הרבניים מצביעים לאחרונה על מגמה שמתרחבת בקרב בני זוג הנשואים בפעם השנייה ולהם מספר ילדים: לא מעט זוגות כאלה מחליטים להעביר את רוב השבוע בנפרד, כל אחד עם ילדיו מנישואיו הקודמים, ולהיות יחד בסופי שבוע. בית הדין הרבני האזורי ברחובות נדרש לבחון את המגמה הזו במסגרת דיון על חיוב דמי כתובה כאשר האישה דרשה מגורים בנפרד באמצע השבוע. שלושת הדיינים, הרב יהודה שחור, הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון, נחלקו ביניהם וכתבו שלושה פסקי דין שונים.
שני בני הזוג הגרושים החליטו להינשא בשנית, כאשר האיש אב לשלושה בנים והאישה אם לשלוש בנות מנישואים קודמים, וחלק מהילדים קטינים. תחת החופה התחייב הבעל על דמי כתובה בסך 180 אלף שקלים. למרות האהבה בין בני הזוג הנישואים השניים לא עלו יפה, ועיקר המחלוקות היו סביב ילדי בני הזוג והוריהם החורגים.
2 צפייה בגלריה
מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מעוניין במגורים נפרדים, והאחר מתנגד?
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
כאשר המציאות הייתה בלתי נסבלת הציעה האישה פתרון – מגורים נפרדים של הצדדים: במשך ימות החול הרגילים יגורו האישה וילדיה בדירה אחת בעוד הבעל וילדיו יתגוררו בדירה נפרדת, ואילו בסופי שבוע ובחגים יתקיים איחוד משפחתי. הבעל סירב והאישה עזבה את הבית. לבסוף הבעל הגיש תביעת גירושים בהסכמה, ובית הדין האזורי החליט לערוך את הגירושים מיד ובהמשך לדון בענייני התביעות הכספיות.
בדיון טען הבעל כי תנאי יסודי בחיי הנישואים הוא מדור משותף ומגורים משותפים, ואישה שמעוניינת בנישואים רק בסופי השבוע – דינה כמורדת (מי שאינה מסכימה לקיים את חובותיה כלפי בעלה במסגרת הנישואים), ולכן אינה זכאית לדמי הכתובה. האישה טענה כי עזבה את הבית מסיבה מוצדקת, היות שלא יכלה לגור בבית אחד עם בניו של האיש שהציקו לה ולבנותיה, ואף על פי כן היא הסכימה לגור במסגרת המשפחה המורכבת בסופי השבוע, ולכן מגיעים לה דמי הכתובה במלואם.
הדיין הרב ירון נבון כתב פסק דין המשתרע על פני עשרות עמודים ומבוסס על הפוסקים הראשונים והאחרונים, החל מהשולחן ערוך ועד דייני זמננו, והגיע למסקנה: "תנאי יסודי בחיי הנישואין הוא שהאישה תגור יחד עם בעלה תחת קורת גג אחת, ואם האישה יצאה מביתו והלכה לגור בבית אחר דינה כמורדת. על כן נראה כי בנידון דידן כיוון שהאישה אינה רוצה לגור עם בעלה במשך ימי השבוע ורוצה לאחד את המשפחה רק בסופי שבוע, דינה כמורדת ואין לחייב את הבעל בכתובתה".
2 צפייה בגלריה
בית דין רבני. "יש לפשר שהנישואין לא צלחו, לא בשל הבעל והאישה אלא בשל הילדים החורגים"
(צילום: דוברות בתי הדין הרבניים)
הדיין הרב יאיר לרנר חלק עליו, וכתב גם הוא פסק דין ארוך שבו הגיע למסקנה הפוכה: "מדובר במקרה חריג ומיוחד. המריבות בין ילדי האיש לילדי האישה הן שגרמו לאישה שנאלצה לעזוב את הבית באמצע השבוע ולכן מגיעה לה הכתובה". עם זאת, בשל תקופת הנישואים הקצרה הוא הציע שני שלישים מהתחייבות הכתובה המקורית ופסק לחייב את האיש ב-120 אלף שקלים מדמי הכתובה.
אב בית הדין הרב יהודה שחור כתב פסק דין שלישי המפשר בין שני הדיינים וכתב: "למסקנת הגר"י נבון האישה אינה זכאית לכתובה. למסקנת הגר"י לרנר האישה זכאית לכתובה, אבל בשל תקופה הנישואין הקצרה יש להעניק לה שני שלישים מדמי הכתובה. לעניות דעתי אי אפשר לקבוע שהאישה הפסידה את כתובתה, מאידך ודאי שהאישה אינה זכאית לדמי כתובה מלאים. על כן יש לפשר שהנישואין לא צלחו, לא בשל הבעל והאישה אלא בשל הילדים החורגים, ולכן האישה זכאית באופן עקרוני למחצית דמי הכתובה בסך 90 אלף שקלים". אשר על כן, שלושת הדיינים חתמו בהסכמה כי האישה זכאית למחצית מכספי הכתובה.
