הרב שלום כהן הלך לעולמו
(צילום: נויל האריס)
אחרי כמעט 9 שנים של הפסקה – ההנהגה הרוחנית של ש"ס חוזרת אל משפחת יוסף. לאחר פטירת הרב שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה של התנועה, צפוי הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, לרשת אותו – ובכך להמשיך את דרך אביו, הרב עובדיה יוסף, מנהיג התנועה המיתולוגי.
לפי שעה נושא היורש המיועד תפקיד ממלכתי – הן דתי, כנשיא מועצת הרבנות הראשית, והן שיפוטי, כחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים – ובהתאם לכך נאסרת עליו כל פעילות פוליטית. אלא שבעוד שנה בדיוק תסתיים הקדנציה של הרב יוסף, ובדומה למסלול שעשה אביו – יפנה גם הוא להנהגת ציבור "אזרחית", ויהיה חופשי אף להדרכה רוחנית של מפלגה פוליטית.
היורש הזמני: הרב בעדני
כמו האב – גם הבן ייהנה מהילת ה"ראשון לציון", תוארו של הרב הראשי הספרדי הנשאר עימו עד סוף ימיו, ומהגלימה המסורתית המזוהה עימה, שבוודאי יתרמו למעמדו. מבחינת אוהדי ש"ס, מדובר יהיה בביטוי נוסף לשאיפתם "להחזיר עטרה ליושנה".
לכאורה, נראה כי הכרזה רשמית על זהות נשיא מועצת החכמים הבא איננה משימה דחופה במיוחד, ובתנועה החרדית-ספרדית היו מן הסתם שמחים לדחותה כמה שיותר כדי להמתין לרב יצחק יוסף. בשנים האחרונות, הפורום הרבני העליון אינו פעיל במיוחד (וזאת בלשון המעטה), ולמעשה הפך לרדום וחסר מעש וכמעט שלא התכנס.
אבל שנה היא תקופה ארוכה, ובמהלכה נדרשות הכרעות – גם אם פורמליות בלבד – בסוגיות פוליטיות העומדות על הפרק במערכת הבחירות ולאחריה, כמו על הרכב רשימת המועמדים לכנסת ועל ההשלכות של תוצאות הבחירות, ולכן לא מן הנמנע כי הרב שמעון בעדני, זקן וותיק חברי מועצת החכמים, ימלא בינתיים את מקומו של הרב שלום כהן כנשיא.
מבחינת יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שבדרך כלל ראה עם "חכם שלום" עין בעין בכל ענייני המפלגה, וקיבל את ההחלטות החשובות יחד איתו בשיתוף פעולה מלא – מדובר בהמשך המגמה לביסוס שלטונו ולביצור מעמדו כמנהיג הפוליטי הבלתי-מעורער, שכן היחסים בינו ובין הרב יוסף, כמו גם בין לשכותיהם, מצוינים.
תשע השנים השקטות
הרב שלום כהן, שכונה "חכם שלום" ונטמן היום (ב') בגיל 91, עמד בראש הישיבה החרדית-מזרחית היוקרתית "פורת יוסף", ספינת הדגל של הישיבות הספרדיות – וזה שמונה שנים, מאז פטירת הרב עובדיה יוסף, הנהיג את מפלגת ש"ס שאיתה היה מזוהה עוד קודם לכן, ושימש נשיא מועצת החכמים שלה.
הלוויית הרב שלום כהן
(חברת שיא לייב שידורים חיים, c-live)
אבל בכך מסתיים הדמיון בין שני המנהיגים. בניגוד לרב עובדיה שהיה מנהיג ציבור, הרב הראשי לישראל, ומי שהקהיל כנסים ארציים למען המפלגה ולמען עניינים אחרים – הרב כהן היה, בראש ובראשונה, ראש ישיבה, ולמד תורה עד לרגעיו האחרונים. הוא לא היה רב קהילה ופחות התבלט כמנהיג ציבור, כי אם אדם שלומד ומלמד תורה, וגדלותו בתורה העמידה אותו בראש מועצת חכמי התורה של ש"ס – ההנהגה הרבנית של המפלגה.
כאשר הרב עובדיה יוסף הלך לעולמו לפני כתשע שנים, הוא נכנס למלא את החלל שנפער בהנהגת המפלגה. הרב כהן נכנס לנעליו הגדולות של הרב עובדיה, שהיה מנהיג היסטורי פוליטית ודתית, בעידן של שקט יחסי בש"ס – אחרי המלחמות על ההנהגה הפוליטית בין אריה דרעי, אלי ישי ואריאל אטיאס, אז היה לרב עובדיה תפקיד מכריע.
לרקע הישיבתי המובהק – יש שיאמרו האליטיסטי – של המרן, כמי שפעל בעיקר בקרב בני המעמד התורני הגבוה, הייתה השפעה גם על היכולת שלו לדבר לקהל דתי ומסורתי, ואף לחרדים שאינם נחשבים "בני תורה", ולמשוך אותם אליו, כפי שעשה הרב עובדיה. אופי ההנהגה השונה ב-9 השנים האחרונות מסביר את ההתחרדות וההיחלשות של ש"ס בתקופה זו ביחס לעבר – כמובן לצד האובדן עצמו עם פטירת הרב יוסף, החלל שהותיר אחריו ומשברי המנהיגות הדתית והפוליטית שחוותה התנועה.
תשע שנות כהונתו של חכם כהן היו נטולות מחלוקות פנימיות בהנהגת המפלגה, כאשר ש"ס נוטלת תפקידים בכירים בקואליציות. לפיכך גם הדומיננטיות של חכם שלום כהן ושל מועצת חכמי התורה כולה, פחתה – והיא הייתה פחות פעילה ופחות מכריעה. זו הסיבה שהרב כהן היה פחות בולט בציבוריות הישראלית הרחבה – אבל מעמדו והשפעתו על החברה החרדית, ובעיקר על הזרם הספרדי שבה, היו גדולים. הלוויית הענק היום העידה על כך.
