מידי שנה בסיום תפילת הנעילה, מלא בית הכנסת הגדול בירושלים מפה לפה: 1,700 איש מצטופפים בו, מחסידים של נטורי-קרתא ועד אנשי שמאל חילונים. נשיא המדינה סוגר את ארון הקודש, וכולם שרים "התקווה". השנה, לראשונה מאז נוסד, יהיה בית הכנסת הגדול בירושלים סגור. מחוץ למבנה יקיים מניין מצומצם של עדות המזרח, ואילו האשכנזים יחפשו לעצמם מנייני חצרות באזור.
"זה כואב לי, אבל אני רוצה להזכיר שאם מתפללים בחוץ, זה אותו הקב"ה וזו אותה תפילה כמו בתוך בית הכנסת", אומר עו"ד זלי יפה, נשיא בית הכנסת הגדול. "המטרה עכשיו היא לשמור על עם ישראל מפני עם ישראל".
"מיד אחרי פורים סגרנו את בית הכנסת, אבל היינו בטוחים שנפתח לקראת החגים. בתחילת ספטמבר היו שיחות ארוכות אל תוך הלילה, ונוצרה מחלוקת בין חברי ההנהלה. חלק חשבו שיש להשאיר את המקום סגור, אחרים חשבו שיש לפתוח. בסופו של דבר, הוחלט על הכלל המפורסם - כשיש ספק, אין ספק. העדפנו שלא לפתוח, כי פחדנו שמתפללים חולים ידביקו אחרים בקורונה, וכל השיקולים האחרים, כולל הפסד של תרומות, בטלו בשישים.
"בדיעבד התברר שזו הייתה החלטה נכונה. הרב בני פישר מעמותת 'מגן לחולה' סיפר לי בשבוע שעבר כי תושב אנגליה תכנן להתפלל אצלנו בראש השנה. בשבת, כששמע שבית הכנסת סגור, החליט לוותר על תפילה בציבור. לאחר כמה שעות החום שלו עלה, ואחרי מספר שעות נוספות מצבו החמיר והוא אושפז במצב לא פשוט בבית החולים. ואני חושב, מה היה קורה אם הוא היה מתפלל אצלנו. אפילו איכון סלולרי אי אפשר לבצע בגלל החג. היינו עלולים לגרום לאנרכיה ולהדבקה פוטנציאלית של אלפים".
גם בחצר, לא מוותר על "התקווה" בסוף התפילה
בשל ההחלטה לסגור את שערי בית הכנסת, "לא היו לנו חולי קורונה", מספר יפה. "אנחנו בקשר שוטף עם הקהילה, וגם עם החברים מחו"ל. יש אצלנו אנשים שנפגעו כלכלית, ואנחנו מסייעים להם במזון".
בתוך בית הכנסת הגדול פועל גם בית הכנסת "היכל יעקב" על שם ספרא, של הקהילה הספרדית. "ידענו שאם נקיים את המניין האשכנזי בחוץ, יגיעו רבים שיחשבו שהמקהלה מתפללת, ולא נוכל להקפיד על הנחיות משרד הבריאות", מסביר יפה. "לכן סוכם שהספרדים יקיימו מניין מצומצם מחוץ לבניין, והאשכנזים יחפשו מנייני חצרות. אני, למשל, אתפלל בחצר של אחי, במניין קטן. התפילה תתחיל מוקדם ותהיה קצרה, אבל על דבר אחד אתעקש - לשיר 'התקווה' בסוף תפילת נעילה".
למה תתגעגעו ביום כיפור?
"נתגעגע לתפילה עם המקהלה והחזנים שאין כמותם בכל העולם. אתגעגע לשירת 'התקווה' בסוף נעילה - ולעובדה שכאשר נכנסים לבית הכנסת הגדול, מצליחים להשאיר בחוץ את המחלוקות הפוליטיות. בפנים כולנו שווים וזה מרגש".
"אנחנו אומרים בתפילה 'אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך'. נתפלל לשלומם של הרופאים והאחיות העושים במלאכת הקודש של המלחמה בקורונה. נתפלל לשלום כוחות הביטחון - וגם שנחזור להיות ממושמעים כמו שהיינו בסגר הראשון".
חשבון נפש: בגלל "לשון הרע ושנאת חינם".
כבר בשנת 1923 קראו הרב הראשי לארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, עם הראשון, לציון הרב יעקב מאיר, להקים בית תפילה מרכזי בירושלים. ב-1958 נחנך "היכל שלמה", אבל המקום לא היה גדול דיו, ולכן תוכנן מבנה גדול יותר. בסמוך למלחמת ששת הימים נערך טקס הנחת אבן הפינה במגרש סמוך שהיה ריק, ובאיחור קל של 15 שנים הושלמה בנייתו.
עם השנים נהרו חובבי חזנות לבית התפילה המפואר, בזכות המקהלה שפעלה בו, ופקדו אותו גם ראשי ממשלה (מנחם בגין, שמעון פרס ובנימין נתניהו), נשיאי המדינה לדורותיהם, והרבנים הראשיים.
