קהילת "שובו בנים" הפכה בשנים האחרונות מילה נרדפות לעבריינות מין, שנאת ערבים, ניצול חסרי ישע וקנאות דתית - הכל בשם הנאמנות העיוורת למנהיגה, הרב אליעזר ברלנד, וכביכול בשם האל. קשירת אנשיה אתמול (יום א') לשני מעשי הרצח משנות ה-80, כחלק מ"מלחמת קודש" למען הטהרה והצניעות, נראית כמו שפל חדש, אבל בתוך הקהילה לא ממש הופתעו.
כמה מחסידי ברלנד שעבר, המגדירים עצמם "ניצולי הכת" ופרשו ממנה, מספרים כי המעורבות בפרשיות, כפי שנחשפה אתמול, נחשבה במשך שנים ל"סוד גלוי" ב"שובו בנים". להערכתם, אם החשדות יתבססו, הם ילכו ויתמקדו ברב עצמו, הידוע כמי שמפעיל את חסידיו בכל עניין - מטוב ועד רע.
אליעזר ברלנד נולד לפני 83 שנים למשפחה דתית והתחנך במוסדות דתיים-לאומיים. בנערותו ביקש לפנות לכיוון אדוק יותר ביחס לאורח החיים המתון-יחסית שאליו גדל, ויצא לחיפוש רוחני שהחל בישיבות ליטאיות והסתיים בחסידות ברסלב. כמו חוזרים בתשובה רבים, וכשהוא ניחן בכריזמה, הוא ביקש להשפיע גם על סביבתו, וייסד את ישיבת "שובו בנים".
עם השנים התפתחה הישיבה, וסביבה נבנתה קהילה שברלנד הוא מנהיגה ורבה. אליעזר ברלנד אימץ תפיסה דתית טוטלית הדוגלת בשלמות רוחנית ובהתנזרות מקסימלית מהצרכים הגשמיים של האדם. בין היתר, מתארים אותו חסידיו כמי ש"חי כמלאך", פעמים רבות ללא אכילה, שתייה או שינה, כשהוא מצליח להתגבר גם על תאוות גופניות אחרות, כגון מין.
הם הקצינו את דמות "הצדיק", שהיא אחד מהרעיונות המרכזיים בחסידות, והתייחסו לרבם כאל מעין-אלוהים, הן בכך שהם מתפללים אליו – והן בביטול מוחלט כלפיו והיעדר ביקורתיות ושיפוטיות גם כשהוא עושה מעשים הנוגדים את התורה והמוסר. יתרה מכך, במעגל קסמים פרדוקסלי, ככל שהרב נראה כפושע ומושחת-מוסרית גדול יותר - כך מתחזקים חסידיו בהערצתו.
מהערצה - לפולחן אישיות
עם השנים הפכה הדבקות הטוטאלית ברב והציפייה מחברי הקהילה ללכת בדרכיו, לפולחן אישיות שבמסגרתו מקבלים החסידים את דברי ומעשי רבם כציווי שאין להרהר אחריו. יוצאי הקהילה מתארים כניעה וביטול מוחלטים מצד חבריה כלפי רבם הנערץ, עד כדי נכונות לבצע את הפשעים הדתיים והמוסריים החמורים ביותר לפי מצוותו, בלי לבחול באמצעים. כך כאשר הגנו עליו והמשיכו להאמין בו גם לאחר ההרשעה באונס, על פי הודאתו, וכך כאשר הם נוקטים כלפי מתנגדיו בבריונות ובאלימות למענו.
אחד מהם סיפר כי ברלנד התבטא פעמים רבות בפני סביבתו הקרובה כי הוא רואה עצמו כ"בית דין של הדור", שבסמכותו "להעניש ואף להרוג כדי לגדור גדר" על פי משפט התורה. בהקשר זה, הרב העבריין אף נוהג לעקוץ את "משמרות הצניעות" של חוגי "העדה החרדית" בירושלים, הנחשבים לקנאים ולקיצוניים ביותר, בטענה כי הן פשרניות מדיי ומפחדות להוציא לפועל את הדין הדתי כדי שלא להסתבך בפלילים - מה שהוא עצמו אינו חושש מפניו.
לאחר אובדן הגבולות הפיזיים, כלומר התחשבות במגבלות העולם הגשמי, הלכו ואיבדו ברלנד וחלק ממאמיניו גם את הגבולות המוסריים. בתחילה הדבר התבטא בהרפתקאות מופרעות – למשל, דהירה בשיירות כלי רכב סביב הרב, מנהיג הקהילה, על 200 קמ"ש ויותר, במסגרת מסעותיו לתפילות בקברי צדיקים – או חציית ארצות ויבשות בתנאים בלתי אנושיים כדי להגיע לציון רבי נחמן מברסלב באומן.
הם הקצינו את דמות "הצדיק", שהיא אחד מהרעיונות המרכזיים בחסידות, והתייחסו לרבם כאל מעין-אלוהים, הן בכך שהם מתפללים אליו – והן בביטול מוחלט כלפיו והיעדר ביקורתיות ושיפוטיות גם כשהוא עושה מעשים הנוגדים את התורה והמוסר
אך בהמשך הגיע מה שנראה כפריקת עול חוקי, מוסרי ודתי, שהתבטאה באופנים שונים: מפשעי שנאה נגד ערבים, דרך נקיטת אלימות נגד יהודים שחטאו לשיטתם בתחומי הטהרה והצניעות - ועד לפגיעות מיניות מצד ברלנד בבנות משפחה של חסידיו, כשהוא ממשיך ליהנות מאמון וגיבוי עיוור מצדם. כעת נקשר שמם של הרב ואנשיו גם בחשד לשני מקרי רצח לא מפוענחים.
ב-2013 הוגש כתב האישום בו נטען כי שניים מחסידי ברלנד נשלחו על ידו לתקוף חסיד שעזב את החסידות. הסיבה: חשד שהפיץ טענות נגד הרב ופעל "באופן פסול" בתחום המיני. בשל החשדות החמורות נגדו בישראל, נמלט ברלנד לחו"ל, ונאלץ לנדוד בין אפריקה לאירופה לפני ששב ארצה. בשנת 2018 קבע המרכז לנפגעי כתות כי "שובו בנים" היא כת.
הצדקות ותירוצים בדרך להכשיר את "הצדיק"
את המעשים המוכחים, שלא ניתן להכחישם, יסבירו מעריציו בכך שברלנד נמצא ב"דרגה רוחנית עליונה ביותר", שבה מה שנראה בעיניי אדם רגיל כעבירה חמורה, איננה אלא "תיקון" נפשי ורוחני לו ולאחרים, שנשגב מבינתם של שאר בני תמותה.
באשר למעשים שלא ניתן להוכיחם (כגון עבירות המין שביצע בחדרי חדרים), ייטענו כי ביזוי הצדיק הכרוך בהאשמתו הוא רצון האל, ובזכות ייסורים אלה מתכפרים חטאי הדור. לשיטתם, ברלנד הוא בכלל קדוש מעונה, המוכן לסבול זאת למען הכלל, ולכן הוא אף מוכן להודות בפשעים שלא ביצע - וזהו ההסבר להסכמתו לחתום על עסקת טיעון בתיקים הפליליים שבהם הורשע. כחיזוק וכראיה לכך הם אומרים כי בעבר, באחת מדרשותיו, לקח על עצמו אחריות לפיגועי ה-11 בספטמבר, שלהם בוודאי לא היה קשור.
נתן, שרואה עצמו אחד מנפגעי ברלנד ופרש מ"שובו בנים", אמר על הפרשה שנחשפה: "אנחנו מכירים את הסיפור והוא קשה מלהכיל. חלק מהנפשות הפועלות נשארו בכת וחלק כבר יצאו, אבל קשר השתיקה ביניהם נשמר עד היום. אני מקווה שעכשיו הוא נפרם, והתיקים האלה סוף-סוף יפוענחו".
לשיטתם, ברלנד הוא בכלל קדוש מעונה, המוכן לסבול זאת למען הכלל, ולכן הוא אף מוכן להודות בפשעים שלא ביצע - וזהו ההסבר להסכמתו לחתום על עסקת טיעון בתיקים הפליליים שבהם הורשע
לדבריו, "ידענו את זה במשך שנים כשהיינו בפנים, וכשעזבנו ניסינו להציף את העניין ועזרנו למשטרה. מי שנעצרו הם אנשים שהיו חלק מניהול הקהילה ומאז הספיקו גם הם לעזוב, והמשטרה כנראה מבינה שהם יודעים הרבה, ושדרכם, כמי שכבר אינם מחויבים לברלנד, יהיה יותר קל להוציא את הסיפור האמיתי". בהכירו את החסידים, "חוזרים בתשובה שהולכים אחריו בעיניים עצומות", נתן משוכנע כי הם לכול היותר נגררו על ידו, וכי "הפרשה הזו היא הסיבה המרכזית לכך שהוא ברח מהארץ".