רגע לפני שסוזן לאנג (לימים טובה מרגלית) נאלצה לעזוב את ביתה בווינה, לאחר האנשלוס - סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, נתן לה חבר קרוב אריך פרידמן (לימים יהושוע פרי) ספר תורה קטנטן למזכרת. לאנג ומשפחתה עזבו את אוסטריה והקשר בין השניים נותק.
מרגלית שיערה כי פרידמן נרצח, כמו יהודים רבים שהכירה. לאחר מסירת ספר התורה לאוסף יד ושם, התגלה בתחקיר שערכו מומחים כי בניגוד למה שלאנג חשבה, פרידמן עזב את אוסטריה ועלה לארץ ישראל, שבה חי כל ימיו עד מותו ב-2007. "זה היה גילוי מרגש מאוד ואמא הצטערה שגילתה על כך רק בגיל 98 כשיהושוע כבר אינו בחיים", אמרה בתה של מרגלית, אורית היכל.
לאנג נולדה בווינה ב-1924. לאחר האנשלוס, עם הכלת גזרות על יהודים, ביקשה משפחתה להימלט מהמדינה בעזרת ויזה מהשגרירות הסינית. זמן קצר לפני שעזבה את אוסטריה קיבלה מחברה מתנת פרידה - ספר תורה קטנטן. השניים הכירו בבית הספר, ולאחר שסולקו ממנו - בשל יהדותם - היו פעילים יחדיו במכבי הצעיר. עם עזיבתה את אוסטריה לקחה לאנג את המזכרת עימה לאנגליה ומשם לארה"ב. ב-1948 עלתה לאנג שהפכה למרגלית לארץ ישראל והניחה כי פרידמן נרצח בשואה.
באחד הימים פנתה ליד ושם בתה של מרגלית, אורית היכל, וביקשה לתרום ליד ושם את ספר התורה הקטן שאימה קיבלה ב-1938, בשל מצבו המדרדר, בתקווה שיד ושם יוכל לשמרו. היכל הסבירה כי הספר בן 112 ניתן לאימה כמתנה מחבר - אריך פרידמן וכי היא אינה יודעת מה עלה בגורלו, והניחה שנרצח בשואה. עוד צירפה היכל תמונה של פרידמן, שהייתה בידי אימה.
עם קבלת הפריט לאוספי יד ושם, החלו אנשיו בתחקיר בניסיון לגלות מה עלה בגורלו של פרידמן. לאחר שיחה עם מרגלית, שסייעה עם מעט פרטים שידעה מהעבר, המשיכו ביד ושם בתחקיר במאגרי מידע שונים. עם צמצום התוצאות נותרו ביד ושם עם אדם אחד: אריך פרידמן, יליד מרץ 1923 וינה, שעלה לארץ ב-1939 והתיישב בקבוצת הדסה גזר, כיום קיבוץ גזר.
במסמכי ההתאזרחות הרבים של פרידמן נמצאו גם תמונות שלו ושל אשתו אדלה לבית רוזנבאום. בהשוואה שנערכה בין התצלום שנמסר על ידי מרגלית לתצלום שאותר נראתה התאמה. לאחר בדיקות נוספות איתרו מומחי יד ושם אחד מבניו של פרי שאישר את הגילוי, כשהתמונה שהייתה בידיה של מרגלית, אותרה גם באלבום התמונות המשפחתי. עוד עלה כי פרי הלך לעולמו ב-2007.
לאחר גילוי המידע על אודות גורלו של פרי, עדכן יד ושם את היכל ומרגלית שהתרגשו מאוד למשמע הדברים ויצרו קשר עם משפחתו של פרי.
אלבומי תמונות, שרפרף, תיק תפילין, מסרטה וספר התורה הקטנטן של לאנג הם רק חלק מהפריטים שלקחו עימם היהודים שנאלצו לעזוב את וינה, וכעת עשרות שנים לאחר מכן, שבים הפריטים לעיר ויוצגו בתערוכה חדשה של יד ושם. שם התערוכה הוא "נקרעו מהחיים - גורלם של יהודי אוסטריה אחרי האנשלוס ב- 1938". התערוכה תוצג בפרלמנט האוסטרי.
התערוכה, שתיפתח ביום שלישי הקרוב במעמד נשיא הפרלמנט האוסטרי וולפגנג סובוטקה ויו"ר יד ושם דני דיין, מציגה את סיפוריהם של 14 יהודים, שנאלצו להימלט מהמדינה, ביניהם לאנג-מרגלית ופרידמן-פרי, באמצעות פריטים שונים מאוספי יד ושם.
פתיחת התערוכה תתקיים במסגרת ביקורו של יו"ר יד ושם בווינה, במהלכו ייפגש דיין עם קנצלר אוסטריה קארל נהאמר. השניים צפויים לחתום על הארכת הסכם שיתוף פעולה, במסגרתו אוסטריה תומכת בפעילויות שונות של יד ושם לחקר השואה ולהנצחתה.
"הפריטים המוצגים בתערוכה זו אינם רק שרידים של עבר טרגי; הם קול למיליונים שהושתקו על ידי השואה", אמר דיין. "כל פריט מספר סיפור אישי של אובדן, הישרדות וחוסן, ועל ידי הצגתם באוסטריה היום, אנו מזכירים לעולם את חשיבות זיכרון השואה וחשיבות המלחמה באנטישמיות. פתיחת תערוכה זו בפרלמנט האוסטרי, הינה חלק מהתמודדותה של המדינה עם עברה ומשקפת רבות גם את נחישותה במאבק באנטישמיות כיום. אנו תקווה כי גורמים שליליים שמאיימים לחבל בסוגיות אלו ולכרסם בחברה האוסטרית, יזכו להתנגדות עזה מצד מנהיגות אמיצה ואחראית".
