בית המשפט לערעורים בליסבון (TRL) ביטל את התנאים המגבילים שהוטלו על רב הקהילה היהודית בפורטו, דניאל ליטבק, בעקבות חקירת הענקת האזרחות הפורטוגלית לרומן אברמוביץ' ולאחרים. בית המשפט עשה זאת תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על הפרקליטות בפורטוגל, וקובע כי התביעה שלה מבוססת על "הכללה ללא בסיס עובדתי".
"אין ולו עובדה אחת התומכת במסקנה (של הפרקליטות), שלגורמים רשמיים היו קשרים מיוחסים עם הרב", כתבו השופטים. הרב ליטבק נעצר במרץ השנה, בחשד שסייע לכאורה למיליארדר הרוסי-ישראלי אברמוביץ' לקבל אזרחות פורטוגלית בניגוד לחוק.
על פי פסיקת בית המשפט לערעורים, שהתקבלה השבוע ופורסמה בפורטוגל בידי סוכנות הידיעות המקומית Lusa, השופטים קיבלו במלואו את הערעור שהגישה ההגנה בחודש יולי נגד התנאים המגבילים על הרב. במסגרת ההגבלות, נאסר עליו לצאת מפורטוגל, שני הדרכונים שבבעלותו נלקחו ממנו והוא חויב להתייצב בתחנת המשטרה באזור מגוריו שלוש פעמים בשבוע. כעת, כאמור, התנאים המגבילים הללו יבוטלו.
פסק הדין שנחתם בידי השופטים פאולו בארטו, אלדה טומה קאסמירו ואנבלה סימואס קרדוסו הרחיק לכת ומתח ביקורת על ההאשמה של הפרקליטות, המייחסת לרב ליטבק פשעים של זיוף מסמכים, שימוש לרעה בכוח, שחיתות פעילה, הלבנת הון והתאגדות פלילית, במסגרת מתן אזרחות פורטוגלית לצאצאי יהודים ספרדים.
"נאמר כי לנאשם, במילוי תפקידיו, היה ידע וקשרים מיוחסים בלשכות הרישום, שאפשרו לו לתת עדיפות לבקשות לרכישת אזרחות ליהודי ספרד – אך אין ולו עובדה אחת המצדיקה מסקנה זו, דהיינו לאילו פקידים היו קשרים מיוחסים עם המערער, וחשוב מכך, ממה מורכב הידע והפריבילגיות הללו", נכתב בהחלטת בית הדין לערעורים.
"איך יכול מישהו להתגונן מפני הכללות?"
בהדגיש כי הכוונה המיוחסת להתנהגותו של הנאשם מבוססת "על לא-כלום", כפי שנכתב בפסיקה, פסק הדין ערער גם על שאלת הכספים שליטבק קיבל לכאורה תמורת הנפקת תעודות אזרח, במסגרת פעילות הקהילה היהודית בפורטו (CIP) – ומתייחס למקרה של המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ', שבעטיו נפתחה חקירת המשטרה.
השופטים כתבו כי "מהדברים שהוגשו על ידי הפרקליטות, לא ברור באילו סכומים מדובר, מי שילם, מתי, ולגבי איזה תהליך התאזרחות. אפילו לא היבטים הקשורים לתהליך ההתאזרחות של רומן אברמוביץ', המופיע כאסמכתא בראיות".
פסק הדין אף סבר כי הפרקליטות נכשלה גם בהצגת "הפניה למקרה ספציפי, מסמך כוזב, תשלום או קבלה שלא כדין, אינדיקציה לתוכנית הפלילית", שבו הרב השיג לכאורה יתרון בלתי חוקי במסגרת מילוי תפקידיו, ואף לא סיפקה דוגמה לייחוס לא ראוי של אזרחות פורטוגלית.
״בהתחשב בכל הדברים, ללא זקיפה של עובדות קונקרטיות, הגנתו של המערער בלתי אפשרית. איך יכול מישהו להתגונן מפני הכללות?" כתבו השופטים – וקבעו: "לנוכח האמור, ברור שלא ניתן להגיע לעובדות או למסקנות שהמערער ביצע את המעשים המיוחסים לו".
"שימוש במערכת המשפט לצרכים פוליטיים"
גבריאל סנדרוביץ', נשיא הקהילה היהודית בפורטו שהכחיש בתוקף מתחילת הדרך את הטענות נגד ראשי הקהילה, מסר בתגובה כי "'מבצע דלת פתוחה', שהוצג לעולם כמקרה של מכירת דרכונים על ידי רבנות שפעלה למען בצע כסף, הוא למעשה מקרה שבו גורמים פלסטיניים מבקשים לפגוע ביהודים ישראלים הקשורים לפורטוגל".
סנדרוביץ' טוען כי "יש אינדיקציות לחילופי טובות הנאה בין יחידים מהאליטה הפורטוגלית, שימוש במערכת המשפט לצרכים פוליטיים, תיאוריות קונספירציה, שוד לילי של פירמות עורכי דין ובתים פרטיים, האשמות שווא של סחר בסמים או קשירת קשר עם רוסיה, ושימוש בהוקעות אנונימיות של גורמים רשמיים במדינה – כל זה בליווי של קמפיין תקשורתי אכזרי המבוצע בידי כחצי-תריסר עיתונאים ומשפיענים, שמבקשים לקעקע את החוק המאפשר התאזרחות לצאצאי מגורשי פורטוגל וספרד, ולפגוע במקבלי האזרחות הפורטוגלית לפי חוק זה".
איתי מור, מייסד התנועה הציונית "מעבר לקשת פורטוגל", אומר כי "אחרי כמעט שנה של פרסומים משמיצים, בית המשפט שם סוף למתקפה הפרועה נגד הרב והקהילה בפורטו. כעת ברור כי מדובר בפעולה של גורמים המבקשים להרע לקשר בין יהודי פורטוגל ובין שלטונות המדינה. יש לשים סוף לפרשה הקשה הזו. ראוי שבית המשפט יבטל את כל ההאשמות נגד הרב בהקדם".