3 צפייה בגלריה
בשם האב: ידו המקועקעת של אביו של רוזנטל, אחד התובעים - ומערכת החותמות
(צילום: מוטי קמחי, רויטרס)
פרסום ראשון: שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ערקובי, הוציאה אמש (יום א') צו המחייב את המוכר האנונימי ואת בית המכירות להעביר את חותמות הקעקועים למוזיאון יד ושם, לבדיקת אותנטיות. הצו הוא אמנם זמני, אך מיידי, ובכך יימנע לעת עתה שינוי בסטטוס שלו - מכירה או העברה לצד שלישי.
"העובדה שהמוכר האנונימי של הפריט סבור כי הוא רשאי להמשיך ולעשות בחפץ כבקניינו, בהתעלם מהטענות בהליך, ולהמשיך להיות אנונימי - מבהירה כי לא ניתן להימנע מצו זה", כתבה השופטת בהחלטתה, "וכי המשיבים (המוכר ובית המכירות ואתר האינטרנט שפרסם) מסרבים לגלות את זהות המוכר, והוא מתכוון להעביר את החפץ לשליטתו של צד שלישי, ובכך להימנע מניהולו של ההליך".
כפי שפורסם ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", מציע בית מכירות פומביות בירושלים למכירה את מערכות המחטים ששימשו לקעקוע המספרים על זרועותיהם של אסירים יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ. האוסף כולל שורה של חותמות מתכת, שאליהן מחוברות סדרות מחטים בצורת מספרים. סימני השימוש והשחיקה הרבים שעליהן מעידים על כמות הקעקועים הבלתי נתפסת שבוצעה בעזרתן.
"אין מנוס ממתן הצו"
כבר בדיון הראשון, שנערך לפני כשבוע, זעמה השופטת על החלטתו של המוכר שלא הופיע לדיון, ולהמשיך לשמור על האנונימיות שלו. כעת הבהירה כי "לאור כך אין מנוס ממתן צו המורה למוכר להעביר את החפץ". היא הדגישה כי "אין בהעברה זו משום קביעת מסמרות בעניין הטענה כי מדובר אכן בחפץ אותנטי, ההעברה היא לצורך הבדיקה, ואין בכך משום קביעה - כדרישת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל - לפיה לא ניתן לרכוש זכות קניינית בנכס, אלא רק על מנת שלא ייערך שום שינוי במצב העניינים נכון להיום".
את הבקשה להעביר את הפריטים ל"יד ושם" הגיש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, באמצעות עורכי הדין דוד פורר, לימור לוי ואמיר אבני - נגד המוכר האנונימי, בית המכירות הפומביות "צולמנ'ס", אתר האינטרנט שבו הופיע הפריט, מדינת ישראל - האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה.
עורכי הדין דוד פורר ולימור לוי בירכו על החלטתה של עורקבי. "המכשירים שבאמצעותם הנאצים קעקעו את המספרים על גופם של אנשים צריכים להישמר ב'יד ושם', המוסד הלאומי להנצחת זוועות השואה", מסרו. "פנינו במקביל ליועץ המשפטי לממשלה, שיפעל להחרים את המכשירים כחפצים ששימשו לביצוע פשעי הנאצים".
גם המוכרים הודו: "פריט מוזיאלי מזעזע"
לאוסף מצורפת חוברת השיווק וההפעלה של חברת AESCULAP הגרמנית, שסיפקה אותן למחנה ההשמדה. בבית המכירות הפומביות "צולמנ'ס" ציינו כי מדובר ב"פריט מוזיאלי מזעזע ונדיר ביותר, שאין ערוך לחשיבותו ההיסטורית", ומעריכים שיימכר במחיר של 40-30 אלף דולר. עמלת בית המכירות היא 25%.
שיטת הסימון השטנית לזיהוי האסירים באמצעות קעקוע מספר על גופם נכנסה לשימוש באושוויץ ב-1941. הקעקוע נעשה על ידי שימוש בתבנית מתכת באורך של כסנטימטר וחצי, שבה סודרו מחטים בצורת מספרים. הנאצים הכניסו את התבניות לתוך ידית מעץ, ובאמצעותה לחצו את המחטים לתוך עורם של האסירים. מיד אחר כך נמרח דיו על החורים המדממים.
כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, למעט אסירים לא יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש" או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד. האסירים מוספרו בסדר עולה, לפי זמן הגעתם למחנה. תחילה קועקעו מספרים בלבד, אולם מ-13 במאי 1944, בעקבות ריבוי האסירים, הוסיפו גם אותיות למספרים. אסירים יהודים גברים קיבלו מספרי אסיר עם האות A, ועם סיום סדרה A החלו לקבל מספרים עם האות B.
