ח"כ גלעד קריב הבריח ספר תורה
(צילום:משה מזרחי)
עימותים התפתחו הבוקר (יום ג') בין קבוצת "נשות הכותל" למתנגדיהן, סביב תפילת ראש חודש אייר שקיימו ברחבת הכותל המערבי. ח"כ גלעד קריב (העבודה), ששימש עד לאחרונה מנכ"ל התנועה הרפורמית והיה מהפעילים הבולטים למען ארגון הנשים, השתתף בתפילה השוויונית, כפי מנהגו מדי חודש, והפעם הכניס עמו למקום ספר תורה לשימוש המתפללות, בניגוד לתקנות האתר הקדוש, תוך שהוא משתמש לשם כך בחסינותו הפרלמנטרית.
בארגון ליב"ה, שקיים ברחבת הכותל מחאה נגד האירוע, האשימו את קריב כי הוא מנצל לרעה את מעמדו כדי לעבור במודע על החוק, אך הח"כ הטרי הבהיר כי הוא גאה במעשיו וטען כי הפרשנות המשפטית בעניין שנויה במחלוקת ולדעתו הדבר מותר. באותה העת נכח באתר גם ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית), הנחשב מהיריבים המרים והקולניים של התנועה הרפורמית, שהשתתף במניין תפילה מרכזי אחר, אך הוא הקפיד להתמקם הרחק מאזור החיכוך ולא להתעמת עם קריב או עם נשות הכותל.
יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, תקף את מה שכינה "פרובוקציה בלתי חוקית", ואמר: "גלעד קריב הוא פרחח ידוע מאז ומתמיד, ועכשיו מוריד את הכנסת לשאול תחתיות תוך כדי ניצול חסינותו כדי לפגוע בעם היהודי בכל העולם לדורותיו". גפני הודיע כי יגיש נגד קריב תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת על "המעשה הנורא".
גלעד קריב מניף ספר התורה בכותל
(צילום: מרכז ליב"ה, נשות הכותל)
"רב הכותל יודע שהנוהל לא חוקי"
גם סיעת ש"ס תקפה את ח"כ קריב, שלטענתה "עבר הבוקר על הנחיית היועמ"ש רק בכדי לעורר פרובוקציה בכותל המערבי - מעשה בזוי שראוי לכל גינוי". בהודעה שפרסמה נכתב עוד: "לקריב וקבוצתו אין שום קשר לכותל המערבי, והם אינם מאמינים בבית המקדש אלא רק רוצים לעורר פרובוקציות ופירוד בעם".
קריב עצמו הגיב לטענות ומסר: ״יחד עם נשות הכותל, ובתמיכת רוב הציבור הישראלי ומיליוני יהודים ברחבי העולם, אנו נמשיך להיאבק על הזכות של כל הזרמים והקהילות בעם היהודי להתפלל כמנהגן בכותל המערבי. אני גאה להשתמש בחסינות שלי על מנת לשאת את ספר התורה של נשות הכותל, ומתבייש בכך שרשויות שלטון בישראל עסוקות בניסיון להחרים ספרי תורה ולמנוע מנשים להתפלל ולקרוא בתורה כמנהגן".
"הנוהל שאוסר הכנסת ספרי תורה הותקן בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי", אמר קריב ל-ynet. "אני גאה בניצול החסינות. בדיוק לשם כך היא נוצרה. רב הכותל בעצמו יודע שהנוהל לא חוקי, ולכן גם כשהספר לא היה בידיי הוא לא הוחרם".
נשות הכותל טענו כי במסגרת החיכוכים בין הצדדים והעימותים הקולניים, ביקשו "פורעים חרדים וחרד״ליים", כדבריהן, לפגוע במתפללות ובח״כ קריב. למרות זאת, מנכ"לית הארגון, יוכי רפפורט, הביעה סיפוק מההצלחה לקרוא בתורה בכותל, ערב יום העצמאות, ואמרה כי מדובר ב"ניצחון הסובלנות והשפיות על הקיצוניות, ההסתה וההדרה - הניצחון של כלל עם ישראל". עוד הוסיפה: "נמשיך להגיע לכותל המערבי מדי חודש בחודשו, ולהיאבק על זכות התפילה לכל יהודייה ויהודי״.
"קריב התעלם ממכתב ממשרד המשפטים"
בקרן למורשת הכותל המערבי הביעו צער על כך שקריב "ניצל באופן ציני" את חסינותו ופעל בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה ולנהלי האתר, ושקבוצת נשות הכותל "התגרו בקהל המתפללים וחיללו את קדושת המקום". לטענת הקרן, הח"כ היה מודע לכך שאירוע זה יפר את הסדר הציבורי במקום הרגיש, ואף נמסר לו מכתב מטעם משרד המשפטים המצביע על התנהגותו האסורה, אך "הוא התעלם ממנו למרבה הצער והמשיך בפרובוקציה".
מנהלי האתר האשימו כי קריב הוא שבמעשיו "החזיר את המהומות שהיו בכותל בעבר ושקטו בשנה האחרונה, בזכות מאמצי הקרן למורשת הכותל המערבי לייצר אחדות ברחבת הכותל המערבי בכלל ובתפילות ראש חודש בפרט". עוד הוסיפו: "הערב ירכין עם ישראל ראש מול אבני הכותל לזכרם של חללי מערכות ישראל, וחבל שדווקא ביום הזה מעורר ח"כ קריב פרובוקציות מיותרות, מפר את הנחיות המדינה וגורם להפרת הסדר".
ח"כ מעוז עצמו, שנכח כאמור במקום, אמר לאחר התפילה כי "מה שהיה היום בכותל המערבי עם הפרובוקציות - אנחנו נפעל לכך שבממשלה הבאה לא יחזור על עצמו". לדבריו, דרכו היא ש"מוסיפים נועם ואהבה כנגד השנאה וההסתה, ומוסיפים תפילה ואמונה כנגד הפרובוקציות וההמצאות החדשות".
הח"כים החרדים יוצאים לקרב
סגן שר החינוך, ח״כ מאיר פרוש (יהדות התורה), כינה את האירוע ״מעשה פרובוקטיבי ופוגעני" ואמר כי הוא "אינו חוקתי ופוגע ברגשותיהם של מיליוני יהודים מאמינים בארץ ובעולם". הוא איים כי קריב, "אך ורק הוא, יהיה אחראי על ההשלכות הנפיצות של מעשה גועלי זה״.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) פנה לבנט, סער ואלקין: "הבוקר קיבלתם 'טעימה' שממחישה מיהם שותפי 'ממשלת השינוי'. כשומרי דת ומסורת, מתבקש שתבהירו לקהל בוחריכם כי לא תייצרו שיתופי פעולה פוליטיים עם פרובקטור חסר כל רגישות לקודשי ישראל, כמו גלעד קריב. מבזי הדת וההלכה לא יכולים להיות חלק מהמערכת הציבורית במדינת ישראל".
ח"כ איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית, אמר כי "בזוי ולא ראוי שחבר כנסת מנצל את חסינותו לעבור עבירה פלילית ולפגוע ברגשות עם ישראל בראש חודש. בכוונתי לפנות בתלונה ליו"ר הכנסת נגד מעשיו של קריב, ולבקש שיוזהר לבל ימשיך לבצע עבירות פליליות של התססה והמרדה שהחסינות לא מגנה עליהם".
שלושים שנות מאבק
את הכותל המערבי מנהל מאז שחרורו בשנת 1967 רב הכותל והמקומות הקדושים - וכך קבוע בחוק. מדובר אמנם באתר ממלכתי, אבל בגלל האופי הדתי שלו ושליטת הרבנים עליו, המקום אימץ עם השנים מנהגים שמרניים, ממש כמו בבית כנסת אורתודוכסי: יש בו הפרדה מוחלטת בין המינים ברחבת התפילה ולנשים אסור לקיים מצוות שמזוהות כ"גבריות", כמו הנחת תפילין והתעטפות בטלית.
60 שניות על מתווה הכותל
(צילום: אלי סגל)
בסוף שנות השמונים התגבשה קבוצת "נשות הכותל", שדרשה חופש דת מוחלט בעזרת הנשים. הן יצאו למאבק ציבורי ומשפטי, שנמשך עד היום, כבר למעלה משלושים שנה. בינתיים הן מקיימות בכותל כל ראש חודש תפילת ראווה או הפגנה, עם טליתות, תפילין וספרי תורה. פעם הן היו נעצרות כי לא שמרו את מנהג המקום. כיום הפרשנות המשפטית המחייבת דווקא מתירה את זה. כך או כך, לעתים מתפתחים שם עימותים אלימים בין אותן הנשים, לחרדים שמוחים נגדן.
בשנת 2013, אחרי שנים של מאבק משפטי שבמהלכו נאסר עליהן להניח תפילין או לקרוא בתורה, בית המשפט המחוזי בירושלים העניק פרשנות חדשה והיסטורית להחלטת ביניים קודמת של בג"ץ, ולמעשה קבע כי לנשות הכותל מותר להתפלל בכותל "כמנהגן" - כלומר, לומר קדיש, לקרוא בתורה, להתפלל עם טלית ותפילין ועוד.
ואולם נשות הכותל אינן יכולות להכניס ספר תורה לאתר, בשל תקנות המקום הקובעות כי מותר להתפלל רק עם ספרי התורה הקיימים - ואלה נמצאים בעזרת הגברים. מאחר ותקנת המקום מחייבת מכוח חוק המקומות הקדושים, ממתינה קבוצת הנשים להכרעת בג"ץ בעניין.
