"יש יותר יהודים באירופה שמאמינים שלא תהיה פה קהילה יהודית בעוד עשור, מאלה המאמינים שעוד יש תקווה": את הדברים אמר הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), בכינוס השנתי להעצמת זיכרון השואה ולמאבק באנטישמיות באירופה. בכינוס המתקיים בקרקוב, פולין, ונקבע ביום השנה ה-83 לליל הבדולח שחל היום (ג') - משתתפים יותר מ-160 שרים, יושבי ראש וחברי פרלמנטים ממדינות אירופה וממוסדות האיחוד האירופי. אבל הרב מרגולין לא אופטימי.
"אנחנו עדיין לא במצב של 'יודן-פריי' (אזור נקי מיהודים, ביטוי שהתקבע במהלך השואה) - אבל, מתקרבים לצערי בצעדי ענק למצב של Jewish presence frei; חיים יהודיים – לא אצלנו", אמר. "יהודי שאומרים לו שהוא נדבך חשוב בקהילה, ושיש לו תרומה רבה לחברה, אבל אז אוסרים עליו לאכול מזון כשר על פי אמונתו, אוסרים עליו למול את בנו, והוא חושש לצאת לרחוב בלבוש מסורתי יהודי - לא באמת יכול להמשיך לחיות באותה מדינה".
בכינוס דנים בדרכים אופרטיביות להגברת החינוך לזכר השואה באירופה, ובבחינת כלים עדכניים למאבק בשיח השטנה וההסתה בעידן הרשתות החברתיות. שיאו יהיה סיור במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו, בהובלתו של יו"ר מועצת יד ושם, הרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו.
"הייתי היחידי בממשלה הבריטית שגינה את התקרית"
רגינה שוחובלסקי סלאז'ני, ניצולת שואה מבלגיה שכל משפחתה נרצחה באושוויץ, אמרה כי הבעיה כיום היא שלא רק הילדים לא יודעים דבר על השואה – אלא גם המורים שלהם. ואם הם לא יודעים דבר על השואה, איך יוכלו ללמד עליה? לכן היא חיה בתודעת שליחות ומקפידה להרצות מידי שבוע בבתי ספר ברחבי המדינה.
"הייתי ילדה שהחביאו בזמן השואה. 50% מהילדים בבלגיה היו מוחבאים בשואה", סיפרה. "אסור לנו לשכוח את האנשים שעזרו והצילו את היהודים. 25 אלף יהודים בלגים נשלחו לאושוויץ, רק 1,200 שרדו. היום הביטחון סביב המוסדות היהודיים באנטוורפן לא טוב, כי הממשל הבלגי בחר להוריד את התקציב שם. למה גם היום ילדים יהודים לא יכולים ללכת לבית הספר ללא פחד?"
שר החינוך של בריטניה, ד"ר נדהים זאהווי, אמר בכנס כי "השואה היתה כישלון לאנושות, כישלון להגינות, כישלון לצדק. מעל 6 מליון בני אדם נרצחו במעשה ברברי. שום דבר לא יכול למחוק את הטרור והכאב שהשואה הביאה על העולם כולו". הוא התחייב כי, "כשר החינוך אוודא שבבריטניה הדור הבא לעולם לא ישכח מה קרה, ואנו יכולים להישבע ביחד – לעולם לא עוד".
"אני עומד לפניכם כאדם שיודע איך זה לחיות תחת משטר טוטליטרי, ברברי, לארוז תיקים בלילה ולחיות בפחד", הוסיף. "משפחתי נמלטה משלטונו של סדאם חוסיין נגד הכורדים, והגיעה לבריטניה כשהייתי בן 7. מצאנו בה מקלט וראיתי איך הכיתות שלנו יכולות להיות נשק נגד דעות קדומות. מורים צריכים למלא תפקיד חיוני בהנחלת זכרון השואה".
בתשובה לשאלתנו על התקרית האנטישמית של אוהדי ווסטהאם יונייטד, במהלך טיסה לבלגיה, אמר זאהווי: "זה איום ונורא. הייתי השר היחיד בממשלה שגינה את ההתנהגות האנטישמית הזאת. רשויות הכדורגל בבריטניה מטפלות בזה בצורה טובה ומהירה. אין מקום לזה באף ספורט, ובוודאי שלא בספורט האהוב עליי - כדורגל".
"אירופה מגלה סטנדרט כפול"
שר התרבות והחינוך של מרוקו, מהדי בן סעיד, שהשתתף אף הוא בכינוס, פנה הדגיש כי הוא מתקיים "בתקופה שבה משגשגות יותר ויותר אידיאולוגיות קיצוניות המקדמות אנטישמיות, איסלמופוביה ושנאת זרים. כל עוד מרחפת בעולם סכנת הרדיקליות, קיימת על כולנו החובה להזכיר וללמד את הדור הצעיר במרוקו ובעולם כולו על הפרק החשוך של השואה בהיסטוריה האנושית".
הרב מרגולין הביע הערכה למאמצי האיחוד לגבש אסטרטגיה נגד אנטישמיות, "אבל בפועל", אמר, "אירופה מגלה סטנדרט כפול. האירופי שאוהב לצוד לשם ספורט ובילוי - רשאי להמשיך לעשות זאת. היהודי שמבקש לאכול על פי מנהגי דתו - זו שהנחילה לעולם את המושג 'צער בעלי חיים' וקבעה הלכות וחוקים כיצד לשמור על רווחת החיות - היהודי הזה שהוא אני, אשתי וילדיי כבר לא יכולים לאכול כאן בשר, בחלק מהמדינות. אנחנו בוודאי לא יכולים ללכת בביטחה - בלבוש המסורתי שלנו - ברחובות רבים מידי בערים שונות ברחבי היבשת".
עוד אמר הרב מרגולין, כי הכינוס הוא "צלצול השכמה לאירופה" – 83 שנה אחרי ליל הבדולח שהביא אחריו חושך גדול לאנושות. "כולנו חייבים לעשות הכול כדי שאסון כזה לא יתרחש עוד", אמר. "הילדים שלנו לא צריכים לשמוע את הקריאות 'יהודים מלוכלכים'. הקהילה היהודית לא צריכה להילחם על זכותה לצרוך בשר כשר. אנחנו לא צריכים להתחנן על אבטחה סביב מוסדות יהודיים. יהודים באירופה לא צריכים לראות כיצד מזכרות נאציות נמכרות במכירות פומביות בלי בושה, על ידי אנשים שעבורם היה היטלר מקור להשראה".
אוליסי אליען, חבר בית הנבחרים של הולנד, יליד אפגניסטן ובן לפרופ' איראני שנמלט משלטון האיאתולות והתחתן עם אישה אפגנית, אמר בתגובה: "יש לכם עתיד בטוח באירופה. זו ההתחייבות שלנו. אני אעשה כל שביכולתי כחבר בפרלמנט ההולנדי, כדי שיהיה עתיד נהדר ליהודים באירופה. צריך לעשות הכול כדי להיאבק באנטישמיות, ובמיוחד להגביר את האכיפה והענישה".
"יהודים לא צריכים להילחם באנטישמיות לבד"
ראש הממשלה, נפתלי בנט, שלח נאום מוקלט לכנס. "אנטישמיות הינה תורת השנאה העתיקה ביותר בהיסטוריה, המתקיימת ברצף לאורך מאות בשנים ועוברת מוטציות לצורות חדשות", אמר. "בימי הביניים נרדפו יהודים בגלל דתם. במאות ה-19 וה-20 הושפלו יהודים בגלל גזעם, וכיום הם מותקפים בגלל מדינת הלאום שלהם - ישראל. כולנו חייבים לשלב ידיים כדי להילחם באנטישמיות ובביטוי המודרני שלה – האנטי-ציוניות".
"חשוב להדגיש שאנטישמיות לא נוגעת רק ליהודים", הוסיף, "היא קודם כל קשורה לאנטישמים... המאמצים המרושעים שלהם לעשות דמוניזציה למדינת היהודים ולשלול מהעם היהודי את הזכות להגדרה עצמית במולדת אבותינו. כשפוגעים ביהודי ביוהנסבורג, כואב לי כאן, בירושלים. כשיהודי מותקף בפריז, אנו מרגישים את הכאב כאן, בישראל. כשיהודים נרצחים בפיטסבורג, כל העולם היהודי מתאבל ביחד".
לדבריו, "כל עוד ישראל תישאר חזקה, יהודים ברחבי העולם יהיו חזקים. אנחנו צריכים להיות מאוד ברורים לגביי עיקרון בסיסי אחד - יהודים לא צריכים להילחם באנטישמיות לבד, וזו הסיבה שהמפגש הזה הוא בעל משמעות כה גדולה... זה מדאיג שצריכה להתקיים ועידה על אנטישמיות באושוויץ זמן קצר כל כך לאחר השואה. הפצע עדיין טרי. השנאה עדיין נמשכת - אבל החוסן שלנו חזק מתמיד".
הכינוס נערך על ידי איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) והליגה לפעולה והגנה (APL) ובשותפות ארגונים יהודיים נוספים כמו הקונסיסטואר של יהודי צרפת, "בני ברית" אירופה, ארגון ACOM של יהודי ספרד, מרכז שמעון ויזנטל ואחרים.
