השנה חג השבועות מורכב ומאתגר, בגלל החיבור בין החג, שמתחיל ביום חמישי בערב ונמשך ביום שישי, לשבת שצמודה אליו – מה שיוצר לא מעט קשיים לכל מי שמארחים או מתארחים.
למה ואיך חוגגים שבועות?
על פי המסופר בתורה, שבעה שבועות אחרי יציאת מצרים קיבל עם ישראל את התורה בהר סיני, ולכן החג מכונה "חג מתן תורה" וגם "חג השבועות" (על שם השבועות שחלפו מאז יציאת מצרים).
שבועות מכונה גם "חג הקציר" משום שבתקופה הזו החקלאים קוצרים חיטים. אירוע זה מוזכר גם במגילת רות, וזו אחת הסיבות שבמהלך החג קוראים את המגילה הזו.
לחג כינויים נוספים ובהם עצרת, יום הביכורים, יום החמישים, יום הקהל וגם "חג המים". חז"ל המשילו את התורה למספר דברים ובהם מים – לכן בצפון אפריקה התפתח ביום הזה מנהג התזת מים על עוברים ושבים. התורה גם נמשלה לחלב – ולכן בשבועות נהוג לאכול מאכלי חלב ועוגות גבינה. להלן תקציר ההלכות והמנהגים לפי סדר הימים.
ערב שבועות
יום חמישי, ה' בסיוון, 25 במאי 2023
לפי ההלכה יש לעשות לפני כניסת החג "עירוב תבשילין" כדי שמותר יהיה לבצע הכנות לשבת במהלך החג.
יש לקחת תבשיל אחד (ביצה למשל) ולחמנייה אחת, לברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב". לאחר מכן יש לומר "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת". בתרגום לעברית: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולהכין כל צורכנו מיום טוב לשבת".
את "עירוב התבשילין" רצוי לעטוף ולהניח במקרר מאחור, כך שהוא לא יתקלקל ולא ייאכל, מכיוון שרק כשיש עירוב מותר מבחינה הלכתית להכין ולבשל מיום טוב לשבת (מי שבטעות שכחו, יכולים לסמוך על העירוב שהכין רב העיר).
לפני כניסת החג מומלץ לכוון "שעון שבת", ולקחת בחשבון שתזדקקו לאור ומזגן במשך יומיים, בשעות שונות של תפילה וסעודה.
בזמן כניסת החג הנשים מדליקות נרות ומברכות שתי ברכות:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק שֶׁל יוֹם טוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
מדליקים גם "נר נשמה" שדולק במשך יממה ושבעזרתו תדליקו יום לאחר מכן את נרות השבת. הסיבה: בחג אסור להדליק אש, אבל מותר במהלך החג "להעביר אש", משלהבת שכבר בוערת לנר חדש (או למנגל).
אחרי התפילה בבית הכנסת עורכים ארוחה חגיגית, ולאחר מכן הולכים לבתי כנסת ולמרכזים קהילתיים, שם מתקיים מנהג "תיקון ליל שבועות". המדרש מספר שבלילה שקדם למתן תורה בהר סיני, במקום להתכונן לאירוע, בני ישראל ישנו – ולכן אנחנו מבצעים "תיקון" ומשתדלים בלילה הזה ללמוד תורה. יש כאלה שנשארים ערים כל הלילה עד תפילת "ותיקין" סמוך לשעה 5 בבוקר.
בוקר שבועות
יום שישי, ו' בסיוון, 26 במאי 2023
במסגרת התפילה בבוקר קוראים את עשרת הדיברות. במדרש מסופר כי הר סיני, שבו ניתנה התורה, היה מקושט בצמחים – ולכן מקובל לקשט את בתי הכנסת (ביום שלפני החג) בענפי עצים ופרחים.
התורה ניתנה לפי המסורת בנוכחות כל בני ישראל, ולכן נהגו שבקריאת התורה בבית הכנסת יהיו נוכחים גם הנשים, הילדים והתינוקות.
בבתי הכנסת האשכנזיים, לאחר אמירת מגילת רות, הפיוט "אקדמות" ועשרת הדיברות, ולפני תפילת מוסף, אומרים את תפילת "יזכור" שבה מזכירים את נשמות הנפטרים. משתדלים שלא לאחר את סעודת החג, כדי להגיע רעבים לסעודה של שישי בערב.
ערב שבת
יום שישי אחר הצהריים, ו' בסיוון, 26 במאי 2023
בחג, בניגוד לשבת, מותר לבשל על גז או לצלות בשר על מנגל. את הדלקת גז והמנגל מבצעים בעזרת גפרור שמעביר את הלהבה מ"נר הנשמה" שבוער מאתמול אל הגז או המנגל (לחצו פה כדי לקרוא תקציר הלכות שחיבר הרב אורן דובדבני, אשר מסביר בין השאר איך מותר לכבות גז או מנגל ומפרט עוד דינים ומנהגים).
את הבישולים וההכנות לשבת (כולל מקלחת) יש לסיים עד שעת הדלקת נרות שבת. הדלקת הנרות מתבצעת בעזרת גפרור שמעביר את הלהבה לנרות השבת, מ"נר הנשמה" שהודלק יממה קודם לכן. אם נר הנשמה כבה במהלך החג, הולכים לשכנים, מדליקים אותו מחדש וחוזרים איתו בזהירות.
ברכת הנרות היא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
שאר הלכות השבת הן כמו בכל שבת רגילה.
חג שמח ושבת שלום.