קשה להעריך את עוצמת הטלטלה שהעולם הדתי עובר בעידן הקורונה. את אלפי החולים, מאות הנפטרים ומאות-אלפי המובטלים ניתן לספור, לכמת. אבל תהליכים רוחניים הם פנימיים וקשה לזהותם, במיוחד על רקע העובדה שאנחנו נמצאים עדיין בעיצומה של המגפה. עם זאת, לא תהיה זו הפרזה לקבוע כי תסמיני הלוואי של הקורונה כבר ניכרים ברבדים שונים בעולמנו הדתי והיהודי.
בתי הכנסת: היאוש נעשה יותר נוח
מאות אלפי יהודים הרגילים לפקוד את בתי הכנסת לא עשו כן בארבעת החודשים האחרונים. תופעת מנייני החצר שהחלה כהכרח בל-יגונה הפכה בהדרגה לסידור נוח למתפללים רבים - חלקם בגלל מצבם הבריאותי, אחרים בשל הקירבה לבית או אורך התפילה (וליתר דיוק, קוצר התפילה).
ביום שאחרי הקורונה יחזרו בתי הכנסת לתפקוד מלא, בעזרת ה', ויצטרכו לתת "פייט" רציני כדי להחזיר את המתפללים אליהם.
היתרי שעת הדחק: להחזיר את הציבור לדרך ההלכה
הציבור הדתי גילה כיצד דברים שהיו בבחינת "בל יראה ובל ימצא" הופכים להיות כמעט מיינסטרים בהוואי החיים החדש. הנה כמה דוגמאות: קריאת מגילה ב"זום" עבור חולים ומבודדים בבתיהם, דבר שאין לו תקדים הלכתי בימינו (לחולה מביאים בעל קורא עד למיטתו, דבר שכמובן איננו אפשרי במגפה הנוכחית).
ועוד לא דיברנו על אבלים או אחרים החייבים לומר "קדיש", וגילו כי יכולים להצטרף לקדיש באמצעות הזום, או על המושג "מניין" שקיבל אלסטיות רבה באמצעות צירופי מתפללים ממרפסות מרוחקות ועוד. עם כל אלה תצטרך ההנהגה הדתית להתמודד ביום שאחרי, כדי להחזיר את הציבור לדרך ההלכה.
ערעור על המוסכמות: "זום" בליל הסדר
מבלי להיכנס לעובי הקורה ההלכתית בסוגיית החשמל בחג, ברור כי מקובל שיש לאסור את הדלקתם או כיבוים של מכשירים חשמליים בחג. המחלוקת שהתעוררה סביב השימוש ב"זום" בליל הסדר עשויה (או עלולה) להקרין על התייחסות חדשה של ציבור שומרי ההלכה אל כלל האמצעים הטכנולוגיים בשבתות וחגים.
שימוש בטכנולוגיות: לחזור לבית המדרש
זה לא שלפני נגיף הקורונה לא ידענו מה זה מחשב, אבל לרבים בעולם הדתי היה ברור ששיעורים הלכתיים ולימוד עושים באופן פרונטלי, בבית המדרש. הקורונה גילתה לרבים את נפלאות הטכנולוגיה המנגישה להם שיעורים ואירועים בסדר גודל שלא נחשפו מעולם.
רבנות רלוונטית: מעמדם המתערער של גדולי הדור
מה יהיה מעמדם של של גדולי התורה ותלמידי החכמים בעקבות הקורונה? סרטונים של רבנים ומשמשיהם חשפו את מה שידענו, אבל לא רצינו להגיד בקול: יש מקורבים (או בלשון חכמינו "גיחזים", על שם משרתו של אלישע הנביא שניצל את מעמדו לרעה), המנצלים את השפעתם על גדולי תורה ועושים בהם שימוש ציני למטרותיהם.
תופעות מסוג זה שליוו את אופן ההתייחסות לנגיף במגזר החרדי בעיקר, עלולות להשפיע על התייחסות הציבור הנאמן לעולם ההלכה - ועל יחסו לעולם הרבנים.
האירועים הללו מצטרפים לסוגיית יסוד הנתונה היום בפולמוס גדול בתוך עולם הציונות הדתית, בשאלת היחס שבין עולם ההלכה וערכי התרבות המערבית המקיפים אותנו. קשה להאמין שהקורונה לא תיתן את אותותיה הלא-נעימים גם בפולמוס זה.
החברה הדתית רגילה במהפכות ותמורות המתחוללות עקב שינויים היסטוריים דרמטיים. ההתמודדות עם תנועות ההשכלה, הציונות, הזרמים הלא אורתודוכסיים, הקמת המדינה ועוד, לא הותירו את העולם הדתי אדיש. חלקו הצטרף לתנועות אלו וניסה לשלבן במסגרת תפיסת עולמו הדתית, ואחרים הכריזו עליהן מלחמת חורמה.
את תוצאות המחלוקות הללו חשים אנו עד היום הזה, כולל בהתייחסות השונה בין תתי המגזרים הדתיים להנחיות משרד הבריאות בתקופה קשה זו.
- הכותב הוא יו"ר ארגון רבני צהר ורבה של שהם. הרב דוד סתיו ישתתף בפאנל מיוחד על אתגרי היהדות במהלך כנס צהר שיתקיים ביום ג' (21/7) וישודר חינם בערוצי הדיגיטל של ארגון רבני צהר
- בזמן שצעקתם כיבוש: ילדים ערבים נחנקים בארון/ פרופ' רוחמה וייס
