"היינו מאוכזבים מאוד מכך שראש הממשלה נתניהו ביטל את השתתפותו. אני מבין את הדרישות והאילוצים ממשרד ראש הממשלה ואני לא יכול להיות במקומו ולקבל ההחלטות. בכל מקרה נפגשנו עם הנשיא הרצוג והוא בירך אותנו. הוא מנהל את המשא ומתן בין הצדדים לפשרה. בסך הכול המשתתפים חשו שהם רצויים על ידי ראשי המדינה, וזה מה שחשוב".
כך אומר ל-ynet אריק פינגרהוט, נשיא ומנכ"ל ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, לרגל הכנס המרכזי של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה – ה-GA – שנערך בישראל. 3,000 איש מצפון אמריקה ויהדות התפוצות הגיעו לארץ באחת התקופות הרגישות ביותר: ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, כשברקע הוויכוח שקורע את החברה סביב הרפורמה המשפטית.
נתניהו העדיף לוותר
"הגעתנו לישראל השבוע היא ביטוי לאהבתנו התמידית לישראל שמתעלה על כל מחלוקת או דיון פוליטי", אומר פינגרהוט. הוא סיפר כי זאת הפעם הראשונה ש-GA מתקיים בישראל ביום העצמאות וביום הזיכרון. "אדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק. תכננו את זה במשך שנים והיה חשוב לנו להיות כאן ליום הזיכרון ויום העצמאות במלאת 75 שנה, ובחודש האחרון היה ברור שהתזמון יבוא באמצע זמנים קשים במיוחד לישראל. החלטנו לנסות לעשות שלושה דברים: רצינו להיות חלק מהזיכרון ולחגוג, רצינו להיות גאים בתרומה שלנו להקמת מדינת ישראל ובנייתה במשך המאה האחרונה – ועשינו את זה, ורצינו להיות חלק ממה שקורה בישראל וללמוד, להשתתף, לא להתרחק ממה שקורה – ועשינו את זה".
מהר מאוד משתתפי ה-GA מצאו את עצמם עמוק בתוך המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את ביקורו, לנוכח הערכות שיהיו ניסיונות לשבש את נאומו באירוע ואיומים מצד פעילי המחאה לנסות למנוע את הגעתו לגני התערוכה בתל אביב באמצעות אלפי מפגינים שיחסמו את הכבישים.
נתניהו ביטל את הגעתו וגם לא שלח נאום וידאו. בצורה רשמית נימקו זאת בלשכת רה"מ באילוצי לו"ז והכנות לאירועי יום הזיכרון והעצמאות, אך אילוצי הלו"ז לא הפריעו לנתניהו להתייצב באותו יום במשפט הדיבה נגד העיתונאי בן כספית. ההערכות הן שנתניהו הבין שמפגש שלו עם יהדות התפוצות בעת הזאת עלול להיות בעייתי, והעדיף לוותר.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד לא החמיץ את ההזדמנות וקיבל מחיאות כפיים רבות בנאומו בפני ה-GA. "לקראת סיום מגילת העצמאות ישנה פנייה לעם היהודי בכל התפוצות להתאסף סביב יהודי ארץ ישראל ולעמוד לצידם במאבק הגדול להגשמת החלום העתיק – הגאולה של ישראל", אמר. "היום, אולי יותר מתמיד, אנחנו צריכים שתתכנסו סביבנו. לעמוד איתנו. הזכירו לקהילות שלכם את הקריאה ההיא במגילת העצמאות. הזכירו להם שהקשר שלהם אינו עם ממשלת ישראל, אלא עם מדינת ישראל ועם ישראל, הזכירו להם שאנחנו עדיין משפחה. הזכירו להם שלעולם אל לנו לתת לאף אחד לשבור את הקשר הזה – מבחוץ או מבפנים. הממשלה הזו נבחרה באופן דמוקרטי, והממשלה הזו תוחלף באופן דמוקרטי".
ההשלכות של שינוי סעיף הנכד
במהלך הדיונים חשו יהודי התפוצות היטב את מה שמרגישים ישראלים רבים בכנסים ובמקומות ציבוריים בחודשים האחרונים. פעילי המחאה התפרצו לדיונים והפריעו ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לדבר בפאנל על שאלת "מיהו יהודי" וסעיף הנכד בחוק השבות. פעילי "אחים לנשק" הצליחו להסתנן ל-GA בחולצות לבנות מכופתרות, ומיד כשרוטמן התחיל לדבר הורידו אותן, חשפו את חולצות המחאה וקראו לעברו קריאות "בושה" ו"דיקטטור". המוחים הפריעו לרוטמן שוב ושוב, וסדרנים נאלצו להוציא אנשים החוצה.
רוטמן אמר בפאנל: "ישנם גורמים שמנסים לייצר קרע עם יהודי התפוצות לשווא. ביטול סעיף הנכד לא ישפיע בשום אופן על עליית יהודים מארה"ב. בניגוד לטענות, סעיף הנכד מעולם לא היה חלק מתכלית חוק השבות והתווסף רק בשנות ה-70 עקב פסיקת בעייתית של בית המשפט העליון. אנו מבינים שבמישור הסמלי תיקון חוק השבות עשוי לייצר בעיה עם יהודי התפוצות, אך זאת ניתן ליישב דרך דיאלוג ולכן הגעתי הבוקר לכנס". הוא הוסיף כי "יש עולים ממזרח אירופה שבאים לארץ, לוקחים דרכון ועוברים למדינות אחרות. לשינוי המוצע יש אפס השפעה על יהדות ארה"ב".
בנוגע לדיוני הפשרה על הרפורמה המשפטית אמר: "הגענו עם הנשיא קרוב מאוד להסכמה, אבל היה עליו לחץ אדיר מצד האנשים שמנסים להשתיק אותי לקחת אחורה את ההסכמות. המחאה וההפגנה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, אולם מטרתה להשמיע קול מושתק ולא להשתיק קולם של 64 מנדטים שהצביעו בבחירות".
רוטמן: "ישנם גורמים שמנסים לייצר קרע עם יהודי התפוצות לשווא. ביטול סעיף הנכד לא ישפיע בשום אופן על עליית יהודים מארה"ב. אנו מבינים שבמישור הסמלי תיקון חוק השבות עשוי לייצר בעיה עם יהודי התפוצות, אך זאת ניתן ליישב דרך דיאלוג"
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר: "בפעם הראשונה בתולדות המדינה, היא צריכה להחליט האם אנחנו מדינה של כל היהודים, או רק של יהדות מסוג מסוים. אם יהיה שינוי כזה, אני לא בטוח שבשנה ה-80 ה-GA יגיע לפה, כי חלק מהם לא יוכלו להגיע לכאן".
אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון, המקדמת את הציבור יוצא ברית המועצות, אמרה בפאנל: "אסור לגעת בסעיף הנכד, כי המשמעות היא להגיד ל-400 אלף ישראלים דוברי רוסית שאינם יהודים לפי ההלכה – וגם לעלייה העצומה שמגיעה כרגע – שהם אינם שייכים. הממשלה הזאת בפועל עוצרת את העלייה. רק לפני שבוע הממשלה סגרה את הדלת בפני עולים מרוסיה ומבלארוס. עד לפני שבוע העולים ממדינות אלה היו יכולים להיעזר בנתיב המהיר לקבלת תעודת עולה, מתוך הבנה שגם הם כמו האוקראינים נסים, מסכנת ממשל דיקטטורי. אבל מדינת ישראל סוגרת את הדלת.
"הפעם האחרונה שבה כלל היהודים בעולם התאגדו כדי להילחם על החופש של יהדות ברית המועצות הייתה בשנות ה-70, עם תנועת 'let my people go', וכעת אני מבקשת ממך חבר הכנסת שמחה רוטמן – let my people in. האחים והאחיות שלי ברוסיה ובבלארוס לא יכולים להגיע ארצה, עם שינוי המדיניות יהיה עליהם לעבור תהליך של שנה כדי להיות עולים. בבקשה תן לעם שלי להיכנס לישראל".
פאנל מיוחד עם אנשי המחאה
פינגרהוט אומר כי העובדה שתנועות המחאה ראו ב-GA הזדמנות לתקשר עם אלפי יהודים אמריקנים כדי להושיט יד ולבנות תמיכה, היא מהלך שהמשתתפים בכנס מכבדים מאוד. "חלק מכריע במפגשים איתם היה חיובי מאוד", לדבריו. "אנחנו לומדים, מקיימים דיאלוג פתוח והערכה של התפקיד שאותו הם ממלאים. היו כמה רגעים פחות נעימים, כמו בצעקות נגד רוטמן. אנחנו לא מבינים, למה לצעוק לעבר דובר? הם חושבים שזה יגרום לאדם להזדהות עם העניין שלהם ויגרום לאחרים להקשיב? למרות שאנו יודעים שזה קורה בכל ישראל בחודשים האחרונים, זו הייתה אכזבה שזה קרה פה, אבל זה לא הפריע לוועידה. זה לא שינה את החוויה של האנשים. היה סשן אחד שהיה מאוד מתסכל – עם רוטמן. הוצאו מספר אנשים מהחדר והיו הרבה צעקות. בסשן אחר אנשי המחאה סיפרו את סיפורם – לאחר שיצרנו סשן מיוחד עבורם. זה היה סשן נפלא. זאת הייתה דוגמה כיצד המחאה הייתה מעורבת איתנו בדרך חיובית".
"לנו האמריקאים שבה יש זכויות למיעוטים ויש איזונים ובלמים – אנו לא מצפים שיהיו בדיוק אותם איזונים ובלמים בישראל, אבל צריך לבדוק אילו איזונים ובלמים יש – כי בלעדיהם יהדות התפוצות לא יכולה להגן על הדמוקרטיה הישראלית"
האם הייתה מחשבה לבטל את ה-GA לנוכח מה שקורה בישראל?
"לא הייתה מחשבה לבטל. בכלל לא. באופן מעניין בהתחלה חשבנו שתהיה ירידה ברישום של אנשים בגלל מה שקורה בישראל, אבל בשבועות האחרונים יותר אנשים התעניינו להגיע ולהשתתף כי הבינו שיקבלו תחושה אמיתית של מה שקורה כאן היום. למעשה זה מספר שיא של משתתפים בוועידה".
האם קיימתם דיונים על סעיפים ברפורמה המשפטית ומהלכים שיהדות התפוצות מתנגדת להם, כמו ביטול סעיף הנכד ופסקת ההתגברות?
"היינו זהירים מאוד בשאלה באילו חלקים של הרפורמה נדון. חלק מהרפורמה היא עניין שהישראלים צריכים להחליט בעצמם ואנו לא רואים בכך סוף הדמוקרטיה. אבל כן בחנו שני דברים. הראשון הוא ההצעה המקורית של פסגת התגברות ברוב של 61. לנו האמריקאים שבה יש זכויות למיעוטים ויש איזונים ובלמים – אנו לא מצפים שיהיו בדיוק אותם איזונים ובלמים בישראל, אבל צריך לבדוק אילו איזונים ובלמים יש – כי בלעדיהם יהדות התפוצות לא יכולה להגן על הדמוקרטיה הישראלית. הנושא השני הוא הקריאה לדיאלוג וקריאה להגיע להסכמות רחבות ככל האפשר. אנו תומכים מאוד במאמצים של הנשיא הרצוג לתווך בין הצדדים. בנושאים האלה הקול שלנו נשמע. אנו מודאגים מהמחלוקות בישראל".
"לא יודעים מספיק על החברה הישראלית"
במהלך יום הזיכרון ישתתפו אנשי ה-GA בטקסי הזיכרון בעשרות קהילות ברחבי המדינה, וביום העצמאות יחגגו עם כל המדינה בסגנון ישראלי, במסיבת עצמאות וברביקיו המוני. "חשוב מאוד עבורנו להיות כאן במועד הזה – כאשר אנשים מודאגים מהפילוג, ומכך שהישראלים לא יודעים מספיק על התפוצות, אבל האמת היא שגם יהודי אמריקה לא יודעים מספיק על החברה הישראלית. אחד הדברים שקשה להבין כשאתה באמריקה, זה הכוח של שני החגים האלה בישראל – ורצינו לחוות אותם עם ישראלים בסגנון ישראלי. זאת הפעם הראשונה שבה זה נעשה בישראל ביום הזיכרון וביום העצמאות".
האם אתה יותר מודאג או יותר אופטימי אחרי מה ששמעת בוועידה?
"שאלה מורכבת מאוד. אני כמה ימים פה, אולי תשאל אותי שוב אחרי יום העצמאות, אבל הייתי אומר שהיום אני מודאג. לפני חודש ביקרנו כאן והתמקדנו בהצעות החקיקה. עזבנו בתחושה שכל מי שבעד הרפורמה הסכים שיש מקום לפשרה. כל מי שהיה נגד אמר שיש מקום לפשרה. הנשיא נתן להבין שיש מקום לפשרה. למרות עבודת הנשיא, התחושה היום היא כאילו המשא ומתן אולי מקרב בין הקואליציה לאופוזיציה, אבל הצדדים בחברה לא מתקרבים אחד לשני ואפילו מתרחקים זה מזה, וזה מדאיג אותנו מאוד".
