.1

יעל! איזו אשה מרתקת.
פקחית, אמיצה, יצירתית. כזו שיודעת לנצל הזדמנות ולפעול מיד. מהירה כמו ברק, חדה כמו סכין. גמישה כמו יעל.
לא סתם נכתב עליה "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני". אבל למה מי שבירכה אותה, הייתה דווקא אישה?
אה, פה טמון הסיפור כולו.

2.

מעשה הגבורה של יעל מתרחש בתקופה קשה לבני ישראל. קשה מאוד.
הם נמחצים תחת שלטון מלך חצור, ופעם אחר פעם מפסידים בקרבות לשר צבא מזהיר אחד, בשם סיסרא.
הם מתחילים להתייאש.

3.

אבל מי לא מתייאשת? דבורה הנביאה.
תמיד חשבתי שזה לא מפתיע שסיפור הגבורה של יעל קורה דווקא בתקופת השיפוט של דבורה הנביאה.
דבורה יכולה לשיר את זה. להדהד את זה.

4.

אז דבורה מעודדת את בני ישראל לצאת לקרב נוסף, אחרון.
רוח הנבואה שורה עליה כשהיא מודיעה "כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא".
ימכור, ועוד איך.

5.

הפתעה! סיסרא המנהיג המזהיר עם הצבא האגדי שלו, מפסיד בקרב האחרון.
הוא זקוק למקום להסתתר בו. ולאן הוא רץ?
תקשיבו לזה: "וסיסרא נס ברגליו, אל אוהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני".
הוא חושב שהוא רץ למקום בטוח.

6.

שימשיך לחשוב.
פתגם רוסי אומר "גם תרנגול הודו חשב ועכשיו הוא במרק".

7.

אבל סיסרא לא תרנגול הודו. הוא גבר.

8.

וזה מה שקורה: "ותצא יעל לקראת סיסרא, ותאמר אליו: סורה אדוני, סורה אליי, אל תירא".
פה אנחנו פוגשים את יעל בפעם הראשונה. אני יכולה לשמוע את הקול העדין שלה. אולי היא אפילו חייכה.
הייתי רוצה לראות את החיוך הזה.

9.

אבל למה הכוונה "יעל אשת חבר הקיני"?
יש אומרים שהיא נמנתה על שבט "חבר הקיני". יש אומרים שהיא הייתה נשואה, ולבעלה קראו חבר הקיני.
אני אישית מעדיפה לחשוב שהיא הייתה אישה עצמאית. אין לי סימוכין לזה, אבל זה מה שהייתי רוצה לחשוב.
היא גם מתנהגת כמו אישה עצמאית.

10.

ואז, אחרי שהיא מחייכת אל סיסרא ומכניסה אותו אליה לאוהל, תראו מה כתוב: "ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה".
רגע אחד, הבנאדם נכנס עכשיו לאוהל, ותוך שנייה מכוסה בשמיכה?
קוראים לזה רמז מטרים.

11.

סיסרא, הגנרל הגדול, מרגיש מכוסה בשמיכה, עטוף ומוגן והוא מבקש: "השקיני נא מעט מים כי צמאתי. ותפתח את נאוד החלב ותשקהו".
עשרות ויכוחים, פרשנויות והתפתלויות יש לנו סביב השאלה, מדוע היא השקתה אותו חלב, כשהוא ביקש מים?
לא מעט פרשנים אומרים שהחלב, בגלל אופן העיכול הממושך שלו, נועד להכביד על סיסרא ולעייף אותו, לקראת מה שיעל מתכננת עבורו.

12.

פרשן מקראי אחד טען שמדובר בחלב אם.
אתם יכולים לתאר לעצמכם מה דעתי על הפרשנות הזו, נכון?

13.

לפני כמה שנים העברתי הרצאה על יעל וסיסרא.
ברגע שהעליתי את עניין החלב, התפתח במקום קרב מר בין טבעונים ושותי חלב. קרב עקוב מדם. וחלב.
מדי פעם ניסיתי להחזיר את הדיון למסלול. "נו חבר'ה, בוא נחזור ליעל וסיסרא". השתמשתי אפילו בתירוץ הזול, הנה, תכף מגיעים לסקס!
לא עזר.

14.

הנה, מגיעים לסקס.
די ברור שזה מה שקרה. יעל מעדיפה אותו מותש, מנומנם ובוטח בה לחלוטין.
בשירת דבורה נאמר ככה: "בין רגליה, כרע, נפל, שכב, בין רגליה, כרע, נפל, באשר כרע, שם נפל שדוד".
נראה לי שכל מילה מיותרת.

15.

איך לתאר את כל מה שקורה אחר כך? נראה לי שהתנ"ך עושה את זה בצורה די ברורה:
"ותקח יעל אשת חבר את יתד האוהל, ותשם את המקבת בידה, ותבוא אליו בלאט, ותתקע את היתד ברקתו, ותצנח בארץ, והוא נרדם, ויעף וימות".
צריך להיות אישה די חזקה כדי להעז ולעשות את זה.

16.

יעל היא אישה חזקה.

17.

אבל זה עדיין מציק לי, ל מ ה היא עשתה את זה?
הרי לא סתם סיסרא רץ דווקא לאוהל שלה. הוא ידע שהוא רץ למקום בטוח, שישנה ברית בין חצור לחבר הקיני.
אז למה?
יש כל מני פרשנויות לעניין הזה. חבר הקיני היה כנראה מצאצאיו של יתרו, חותן משה, והיו להם יחסי חברות טובים גם עם בני ישראל.

18.

יש הטוענים שיעל התגיירה.

19.

יש פרשנים שאומרים שלמרות שיעל לא היתה מחוייבת לבני ישראל באופן מלא, היא נהגה על פי צו מצפונה.
את הפרשנות הזו אני אוהבת.

20.

גם בני ישראל אוהבים את יעל.
עד היום, יעל הוא אחד השמות הפופולאריים ביותר בישראל. כי ככה אנחנו אוהבים את הבנות שלנו - חכמות, מהירות, יודעות לפעול ובעלות מצפון.

21.

(לאחותי קוראים יעל, אבל אם אכתוב עליה מילה אחת, היא תיקח את היתד שלה ליד ו...)
יתד מטאפורית, כן?

22.

אני חוזרת לסיפור.
כל ההרג והדם ערערו אותי לרגע. אני מניחה שגם את יעל.
היא הרי לא היתה מתנקשת מקצועית. היא הייתה אשה רגילה שזיהתה הזדמנות לעזור לבני הברית שלה, להציל אותם משנים של אומללות.
אני מדמיינת אותה באוהל, אחרי שהכל נגמר. בתנ"ך כתוב: "ותצנח בארץ". יש אומרים שהכוונה היא ליתד, אבל אני חושבת שמדובר ביעל.
אולי היא התעלפה.

23.

מה עבר לה אז בראש? והשקט באוהל. דממת מוות.

24.

ואז עובר במקום ברק, מנהיג ישראל, והיא מתאוששת מספיק כדי לקרוא לו "הנה האיש שאתה מחפש", והוא נכנס לאוהל ומוצא שם את אויבו המר ביותר מת, מובס "ביד אישה", כפי שחזתה דבורה הנביאה.
זהו. הקרב נגמר.

25.

מכירים את הפתגם "איזו אישה כשרה, העושה רצון בעלה"?
חז"ל אמרו אותו על יעל. הם התכוונו לכך שלמרות כל פקחותה וגבורתה, היא עדיין צריכה לזכור שתפקידה העיקרי הוא להיות אישה טובה לבעלה.
לי נראה שהם רצו לנטרל את כל האומץ "הגברי" הזה שלה, ולהזכיר לנשים את מקומן הטבעי.

26.

נו, טוב.

27.

הגענו לסוף הסיפור.
מה קורה ליעל? הכתוב כרגיל, לא מפרט. מן הסתם לא היה לה קל עם בני חבר הקיני. יכול להיות שנאלצה לספק להם הסברים. אני מקווה שהיא המשיכה לצעוד הלאה עם ברק. אני לא יודעת.
אבל אנחנו יודעים טוב מאוד מה קרה לה עם חבר הישראלים: "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באוהל תבורך".

28.

יעל, עד היום אנחנו מודים לך על מעשה הגבורה הזה שלך. מודים לך על תעצומות הנפש, הכוח, והרצון העצמאי.
עד היום אנחנו קוראים לבנותינו על שמך, ומקווים שמשהו מעוז רוחך ידבק בהן.

29.

תבורכי מנשים, יעל.

נשות התנ"ך: