לא מחכים למשרד הבריאות: הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף קורא לציבור להטיל על עצמו באופן וולונטרי הגבלות התקהלות לקראת צום ט' באב שיחל מחר (מוצאי השבת) ובחופשת הקיץ שאחריו, בשל ההתפרצות המחודשת של נגיף קורונה. בין היתר פסק "הראשון לציון" כי יש להתחלק לקפסולות או לצאת לשטחים פתוחים בזמן התפילות, לקצר את אמירת הקינות על חורבן בית המקדש הנהוגה ביום התענית וכן להימנע מהתכנסות המונים באירועי "בין הזמנים".
בקובץ הנחיות הלכתיות שפרסמה הרבנות הראשית, כתב הרב יוסף: "במקום שיש פיקוח נפש - אין לנו להמתין להוראות של רשות זו או אחרת, אלא להקדים ולילך כפי הוראת ההלכה". הוא הסביר: "תורתנו היא תורת חיים, ומצווה אותנו 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'. חובה עלינו להישמר ולעשות כל אשר לאל ידינו למנוע את הסכנה".
- כדי שלא נחרב בפעם השלישית: הלקחים של כולנו בתשעה באב / הרב יובל שרלו
לדבריו, "ההנחיה ההלכתית היא להקדים ולמנוע את הסכנה ולהישמר שלא להידבק ולא להדביק אחרים כפי הוראת גדולי הרופאים והמומחים".
בהתאם לכך פסק הרב הראשי תחילה כי "חובה על כל מי שנמנע מלהתחסן עד כה להזדרז ולהתחסן תיכף ומיד, וגם בני הנוער אשר נפתחה בפניהם האפשרות להתחסן חובה עליהם להזדרז ולהתחסן ללא דיחוי", וכי יש להקפיד על כללי הבידוד למחוייבים בכך.
קיום תפילות בצמצום ומניעת התקהלות
לקראת ימי החופשה הנהוגים בציבור החרדי בשלושת השבועות הקרובים, מי' באב ועד ראש חודש אלול, כתב הרב: "יש להימנע מלהתקהל באירועים, ובפרט באירועי שמחה, ככל האפשר, ולהקפיד שיהיו מחוסנים ומחלימים כדי לצמצם ככל האפשר את קצב ההדבקה".
הראשון לציון פרסם, כאמור, גם הנחיות ספציפיות ליום התענית, ולפיהן "כל איש ואישה יתפללו בסמוך לביתם, עד אשר יעבור זעם וירחמו מן השמים". את בתי הכנסת הגדולים הנחה: "לא יקיימו תפילות עם ציבור גדול אלא יחלקו את ציבור המתפללים באופן שתימנע הדבקה".
ועוד: "היכן שיש מקום מצומצם וסכנת הידבקות וציבור שאינו מחוסן, יש להעדיף לארגן מנינים בשטח פתוח ומוגדר, אם אפשרי הדבר, לדאוג להצללה ולאוויר טוב, שלא תהא השמש קופחת על ראש המתפללים, ולסדר הכל ככל האפשר שיהיה מקום נוח נקי ומסודר להתפלל שם, לדאוג לכסאות, לסידורים וכדומה. בזמן תפילות תשעה באב ואמירת הקינות, כדי לא להשתהות הרבה זמן עם ציבור, יש לקצר בקינות בליל וביום תשעה באב ולא להאריך בהם".
הקלות לחולי הקורונה
הרב יוסף פסק כי חולה קורונה מאומת הסובל מתסמינים פטור מהתענית, אך יקפיד לאכול רק "דברים הנצרכים". כן התיר לחולים לרחוץ את גופם, אף שהדבר אסור בט' באב, אך יעשו זאת במים קרים בלבד. הוא הדגיש כי הם במנהגי האבלות האחרים הם חייבים כבכל שנה.
חולה קורונה שאינו סובל מתסמינים יצום - אלא במקרה שקיבל הנחיה אחרת מרופא. אם אמר לו לאכול כדי שלא תחמיר מחלתו - יאכל וישתה "לשיעורים" (בכמויות קטנות ובמרווחי זמן הקבועים בהלכה), ואם מצבו חמור יותר – יאכל וישתה כרגיל. ועוד: "אדם שבאמצע התענית מופיעים אצלו תסמיני הנגיף, כחום גבוה, שיעול, איבוד חוש הטעם והריח - יפסיק את התענית".
הרב הראשי הקל השנה מעט גם באיסור רחיצה וסיכה לציבור הרחב, והתיר לחטא את הידיים במים וסבון או באלכוג'ל וכדומה – "כל עוד שמתכוון לנקיות (ולא להנאה – ק"נ)".
