היום, 28 בנובמבר, מציינים בדיוק 60 שנה ל"מבצע יכין" שבמסגרתו עלו ארצה כ-90 אלף מיהודי מרוקו במשך כשלוש שנים. לרגל המאורע מפרסם הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבספרייה הלאומית, תיעוד מרתק של בעלי מלאכה יהודים במרוקו, שחלקם צולמו בסמוך לעלייה הגדולה.
- תמר עשתה תרגיל ליהודה, והוכיחה: הבושה שייכת לזנאים/פרופ' רוחמה וייס
חלק ניכר מיהודי מרוקו עסקו במלאכת יד ובתעשייה זעירה, כך שמבדיקה שנערכה בשנת 1947 התגלה שכ-38% מהיהודים עסקו במלאכה, וכי שיעור היהודים בקרב בעלי המלאכה היה גבוה משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה.
מלאכות מסוימות היו בשליטה בלעדית של מוסלמים, אך יהודים עסקו במגוון מלאכות, כגון סנדלרות, חייטות, נפחות וצורפות. כפי שמציין ההיסטוריון ירון צור, "יהודים אף החזיקו במונופול במקצועות כגון עבודות נחושת".
מקזבלנקה באהבה
אחד האוספים החשובים בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי הוא ארכיון יק"א – "חברת התיישבות היהודים", מיסודו של הברון הירש. יק"א נוסדה בסוף המאה ה-19 כדי לפתור את מצוקת יהודי מזרח אירופה, ופעלה רבות ליישוב יהודים בארגנטינה. עם זאת, במהלך המאה ה-20 הפך הארגון לקרן פילנתרופית, שתמכה במיזמים שונים ברחבי העולם היהודי. בין השאר, תמך הארגון בתחילת שנות ה-50 בבעלי מלאכה ובחקלאים יהודים במרוקו, ובאוספים שלו השתמרו תצלומים המתעדים את אותם בעלי מלאכה.
התצלומים כאן הם של בעלי מלאכה יהודים, כנראה מקזבלנקה. התצלומים מתארים מלאכות מסורתיות, כגון חריטת נחושת, טוויית חוטים, תפירת גלימות והכנת נאדות עור. לדברי ד"ר יוחאי בן-גדליה, מנהל הארכיון: "רבות מאותן מלאכות נדחקו משוק התעסוקה כעבור שנים אחדות, בעקבות התיעוש והיבוא. מרבית בעלי המלאכה הללו לא עסקו באותן מלאכות עם עלייתם ארצה כעבור שנים אחדות".
בן-גדליה הוסיף כי "בארכיון שמור תיעוד חשוב נוסף על יהודי מרוקו, כגון ארכיוני בתי הספר של אליאנס, ופעילות הארגונים אורט ואוז"ה, לצד פנקסי בית דין ותיעוד קהילתי ומשפחתי חשוב. אלפי תיקי הארכיון המוקדשים לתיעוד יהדות מרוקו מפגישים אותנו עם יהדות עשירה ומגוונת זו, ורבים מבין יוצאי מרוקו בארץ ובעולם מוצאים באמצעותם תיעוד על בני המשפחה".
