הרב של איחוד האמירויות, לוי דוכמן, על הקהילה בדובאי
(מראיינת: שירי הדר)
הסכמי אברהם הביאו עדנה לקהילה היהודית במדינות המפרץ הפרסי. למעשה, הם הובילו לפריחה יהודית שלא נודעה כמותה באזור כולו, עם גידול אוכלוסין בקהילה הקטנה שיצאה מבין הצללים, ונטיעתן של קהילות חדשות במרחב. אבל מעבר לכך, ההסכמים הביאו לשיפור במצבם של היהודים במדינות ערביות ומוסלמיות, ומשב של תקווה לדו-קיום התפשט גם למקומות נוספים.
לפי ההערכות, בין עשרת-אלפים ל-15 אלף יהודים חיים בשש מדינות במפרץ: איחוד האמירויות הערביות, בחריין, עומאן, כווית, סעודיה וקטאר. הקהילה שקיבלה את הדחיפה המרכזית היא כמובן זו שיושבת באיחוד האמירויות, שם נמצאים כ-80% מהיהודים במפרץ.
"בשנתיים האחרונות, מאז הסכמי אברהם שהביאו לזרם תיירים ואנשי עסקים יהודים וישראלים לאמירויות, צמחה הקהילה המקומית במאות רבות של אנשים", מאשר הרב לוי דוכמן, הרב הראשי של איחוד האמירויות, המשמש כראש שתי הקהילות היהודיות הגדולות בדובאי ובאבו דאבי – וחי בין שתי הערים.
9 צפייה בגלריה
"העתיד של הקהילה לפנינו". חתונתו של הרב לוי דוכמן באבו דאבי לפני כשבוע
(צילום: באדיבות הקהילה היהודית באיחוד האמרויות)
בשנתיים האחרונות נערכו לא פחות מ-20 חתונות יהודיות על ידי הרב דוכמן בן ה-29. הוא עצמו נישא לאחרונה ללאה חדאד, יהודייה מבלגיה, באבו דאבי – באירוע שכלל 1,500 איש, ונחשב לחתונה היהודית הגדולה ביותר שנערכה במפרץ הפרסי.
רק השנה נרשמו למעלה מ-200 תלמידים ואנשי קהילה לתוכניות הלימודיות השונות במערכת החינוך היהודית שהקים הרב בשתי האמירויות, כולל גן ילדים ייחודי, בית ספר לעברית ותלמוד תורה, וכן מסגרות העשרה למבוגרים. באמירויות פועלות כיום שמונה מסעדות כשרות – הראשונה שהוקמה היא ה"ארמאני כף" במגדל הגבוה ביותר בעולם, הבורג' חליפה.
מקווה טהרה בעזרת קרחון שהוטס מאיסלנד
הרב דוכמן החל לפעול באמירויות כבר בשנת 2014, וייסד שורה של מוסדות יהודיים וקהילות בדובאי ובאבו דאבי, לרבות סוכנות הכשרות הממשלתית, מערכת חינוך יהודי, בתי תפילה ומרכזים קהילתיים. הוא הקים אפילו מקווה כשר – בזכות קרחון מים שהטיס מאיסלנד לאבו דאבי, במבצע מורכב ביותר.
"קיבלנו רישיון להקמת בית כנסת גדול באבו דאבי שייקרא 'בית אברהם' ויפעל לצד מסגד וכנסייה. כיום התפילות מתקיימות בבית מלון", אומר הרב דוכמן. הוא ביקש מהיהודים באיחוד האמירויות להתהלך ברחוב כשלראשיהם כיפות, בין השאר, כדי להרגיל את המקומיים לנוכחות היהודית. "בנינו תשתית טובה. העתיד של הקהילה לפנינו".
הרב דוכמן: "יהודי דתי יכול ללכת כאן בחופשיות ברחוב. הסכמי אברהם הם לא רק בין מדינות. הערבים פה לא הכירו ישראלים ויהודים, וכשישראלי בא לפה ועושה עסקים ישרים, יש לו שליחות. זה אור לגויים"
לדבריו, רוב היהודים שהגיעו לאמירויות אחרי הסכמי אברהם באו מישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, דרום אפריקה, צרפת ואנגליה. "מרגישים שזאת קהילה פורחת. יש לנו כאן כל מה שיהודי צריך: אוכל כשר, חינוך טוב מאוד, מקומות תפילה, מסעדות כשרות. לא חסר כאן כלום. יש לנו אפילו בית קברות יהודי".
כיום רוב היהודים באיחוד האמירויות מתגוררים בדובאי, אבל הרב דוכמן מעריך שבתוך חמש שנים, הרוב יתגוררו באבו דאבי. "יהודי דתי יכול ללכת כאן בחופשיות ברחוב", הוא קובע. "הסכמי אברהם הם לא רק הסכם בין מדינות. היום יהודי מרגיש טוב יותר להסתובב במדינות המפרץ מאשר להסתובב בארה"ב, באירופה או במקומות אחרים בעולם".
שגריר ישראל באיחוד האמירויות, אמיר חייק, אומר כי שמאז הסכמי אברהם ביקרו באמירויות 450 אלף ישראלים. "הם חושבים שזה טוב. מאוד בטוח. יש תשתית מעולה. טוב כאן לעסקים וטוב לאנשים", מסביר דוכמן. "הממשלה אומרת לישראלים: ברוך הבא. יש גם תופעות פחות יפות – אבל רוב הישראלים עושים פה קידוש השם. הערבים המקומיים לא הכירו ישראלים ויהודים, וכשישראלי בא לפה ועושה עסקים ישרים, יש לו שליחות. זה אור לגויים".
"נשבר קיפאון של עשרות שנים"
הרב דוכמן סבור כי הסכמי אברהם אף תרמו להורדת מפלס האסלאמופוביה בעולם, בכך שעזרו לישראל ולמערב ללמוד טוב יותר "מה זה ערבי ומה זה אסלאם". "גם ערבי מרגיש טוב יותר להסתובב בקהילות יהודיות באמריקה ובאירופה. זה שינה את ההיסטוריה", הוא אומר. "בעבר כל יהודי פחד מערבי וכל ערבי פחד מיהודי. מה שהשייח מוחמד בן זאיד (נשיא איחוד האמירויות) עשה, שבר קיפאון של עשרות שנים. זה מדהים".
9 צפייה בגלריה
מעמד החתימה על הסכמי אברהם בוושינגטון בספטמבר 2020, בהשתתפות שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות, דונלד טראמפ ובנימין נתניהו
(צילום: AP)
במאי 2022 – מיד לאחר מותו של שייח חליפה בן זאיד אאל נהיאן, נשיאה הקודם של איחוד האמירויות – הזמין הנשיא הנבחר, שייח מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, את הרב לארמון הנשיאות לשאת דברי ניחומים בשם הקהילה היהודית ויהדות העולם, ולהודות על התמיכה והחמלה שמעניקים השליטים ליהודים באיחוד.
הרב מנדי חיטריק: "בגלל הסכסוך, מספר היהודים במדינות ערב ובמדינות האסלאם ירד, וגם רמת הנינוחות בהצגת חיים יהודיים בפרהסיה ירדה. אפשר לומר שההסכם חולל שינוי בדפוס המחשבה, אולי אף יותר מאשר היחסים הדיפלומטיים"
בשל היעדר גורם רבני במדינות המוסלמיות השכנות, מגיע הרב דוכמן לעיתים גם למדינות נוספות בחצי האי ערב. כך פעל אצל הקהילה היהודית הקטנה בכווית, וכן אצל חיילים יהודים שהוצבו באזור במסגרת צבא ארצות הברית. הוא ביקר בקהילה היהודית במסקט, בירת עומאן, ואף התבקש לערוך הלוויה יהודית בבחריין. מעבר לכך, החל מספטמבר 2020 קולטת הקהילה היהודית באבו דאבי עשרות מיהודי תימן, בין האחרונים שנותרו במדינה.
אתר ההיכרויות הראשון ליהודים במפרץ
לצידו של הרב פועל גם איגוד הקהילות היהודיות במפרץ הפרסי, שמאגד את הקהילות בשש מדינות במפרץ. האיגוד ארגן בשנתיים האחרונות לא מעט פעילויות, אך לאחרונה הוריד פרופיל. בין השאר, הוא הקים אתר היכרויות יהודי ראשון באזור, לטובת צעירים וצעירות יהודים שחיים במפרץ.
האיגוד גם סייע בקיום החתונה היהודית הראשונה בבחריין זה 52 שנה, שהייתה גם החתונה הראשונה בתולדות הממלכה שבה הוגש אוכל כשר למהדרין. הוא אף הודיע על הקמת "בית הדין של ערב", שיהיה בית הדין הרבני הראשון במפרץ ויעסוק בדיני אישות, ירושה ופתרון סכסוכים עסקיים.
9 צפייה בגלריה
דובאי. זרם של תיירים ואנשי עסקים יהודים וישראלים לאמירויות מאז הסכמי אברהם
(צילום: Shutterstock)
הקהילה היהודית בבחריין, שבעבר מנתה כמה אלפי בני אדם, הצטמקה במהלך השנים ומונה כיום רק 40 איש. אלה נהנים מחופש פולחן מלא ומתמיכה מצד הממלכה, שמעודדת דו-קיום בין דתי.
הרב ד"ר אלי עבאדי: "אלה זמנים מרגשים עבורנו. נוסף על בר מצווה במנאמה, ציינו בת מצווה לנערה יהודייה בעומאן, ויש עוד מספר אירועים משפחתיים שיקרו עוד לפני סוף השנה. זהו חיזוק להמשך החיים היהודיים באזור"
"אלו זמנים מרגשים מאוד בחיי הקהילה היהודית במפרץ, כאשר עוד משפחות מציינות אירועים מיוחדים בפומבי", אומר הרב ד"ר אלי עבאדי, ראש איגוד הקהילות היהודיות במפרץ. "נוסף על בר מצווה במנאמה, ציינו בת מצווה לנערה יהודייה בעומאן, ויש עוד מספר אירועים משפחתיים שיקרו עוד לפני סוף השנה. זהו חיזוק להמשך החיים היהודיים באזור", הוא מוסיף.
"ההסכמים יביאו לתור זהב"
הרב מנדי חיטריק, יו"ר איחוד הרבנים במדינות האסלאם ורב הקהילה האשכנזית בטורקיה, אומר כי "בכל שבוע מצטרפות לקהילה היהודית באבו דאבי ובדובאי, בממוצע, לפחות ארבע משפחות ישראליות ויהודיות. זה, כמובן, בנוסף למאות-אלפי התיירים באמירויות, במרוקו ועכשיו גם בטורקיה. לפני ההסכם, הייתה מסעדה כשרה אחת באמירויות. היום יש עוד מסעדות כשרות בדובאי ובאבו דאבי, שתי חברות קייטרינג כשרות, בתי כנסת בדובאי ובאבו דאבי, בית ספר יהודי, מקווה, מרכז יהודי וגם תערוכה לזכר השואה".
לטענתו, ההסכם הביא לשינוי לא רק מבחינת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות הערביות לישראל, אלא גם בנרמול החיים היהודיים. "היו חיים יהודיים במדינות ערב ובמדינות האסלאם במשך אלפי שנים", הוא מסביר, "אבל במאה השנים האחרונות, בגלל הסכסוך, מספר היהודים בהן ירד וגם רמת הנינוחות בהצגת חיים יהודיים בפרהסיה ירדה. נדמה לי שאפשר לומר שההסכם חולל שינוי בדפוס המחשבה, אולי אף יותר מאשר היחסים הדיפלומטיים".
אל ההסכמים עם מדינות המפרץ הצטרפה גם מרוקו, והם השליכו על היחסים בין יהודים למוסלמים אף במקומות נוספים. "הקהילה במרוקו, כמו זו שבטורקיה, היא קהילה עתיקה מאוד, והחיים היהודיים נמשכים במדינות אלו ברציפות", מפרט הרב חיטריק. "כמובן, מסות של תיירים יהודים במרוקו מביאים להיצע גדול של בתי מלון כשרים ומסעדות כשרות, כמו גם לחיזוק הכרת המורשת היהודית המרוקאית.
"טורקיה, לעומת זאת, הכירה במדינת ישראל כבר ב-1949, ואף על פי שהיו עליות וירידות ביחסים, הם כעת במגמת עלייה. יש מעט יהודים גם בלבנון, בסוריה, בלוב ובאלג'יריה, ובמדינות נוספות, אבל מדובר בבודדים בלבד".
בתשובה לשאלה האם הסכמי אברהם הביאו ל"תור זהב" של יהדות ערב, משיב הרב חיטריק: "הם יביאו. זו רק ההתחלה. עוד יהיו עליות ומורדות, כי אנחנו עוד צריכים ללמוד איך לחיות יחד עם בני דודינו הערבים, וגם הם ילמדו אותנו – אבל בהחלט יש פה תקווה ממשית לחיים היהודיים במדינות ערב".
פורסם לראשונה: 03:46, 25.09.22
