במקור, השיר הראשון בקריירת הסולו של המוזיקאי אביה שרמן היה אמור לצאת בכלל ב-10 באוקטובר. מתקפת הטרור בשמחת תורה שינתה את התוכניות, והוא גויס למילואים. "במוצאי שבת, בדרך דרומה, הודעתי לכולם שהכול נכנס להקפאה ונראה מתי מתניעים מחדש", הוא משחזר.
בשנתיים האחרונות הוא סולן להקת "אשירה". לאחרונה, באיחור ניכר, הוא הוציא לבדו את השיר "מאמין בי". שרמן בן ה-28, קצין יוצא גבעתי, גויס לשרת כמפקד מחלקה בדרגת סרן בגדוד המילואים 9217, השייך לחטיבת הנגב (חטיבה 12). "בתחילת המלחמה עסקנו בזיהוי באזור המסיבה ברעים ובאבטחה חיצונית בבארי", הוא מספר, "אחרי שבועיים של אימונים בצאלים, נכנסנו לרצועת עזה. היינו בבית חאנון בערך חודשיים. לפני כחודשיים יצאנו מהרצועה. אחר כך גייסו אותי מחדש והייתי בקו שילֹה".
אביה שרמן – מאמין בי | צפו בקליפ
(צילום: מאודי אלכסלסי)
הוא גר עם אשתו גפן ושלושת ילדיו בגבעה בשומרון ליד אלון מורה. "לאט-לאט מצטרפות משפחות. לאחרונה הצטרפו עוד שתיים, אנחנו כבר 17 משפחות. קוראים לגבעה נחלת יוסף, כי אנחנו משקיפים על קבר יוסף הצדיק שנמצא בשכם", לדבריו. "בשמחת תורה היינו פה בגבעה. לאט-לאט התרוקן פה. כולם פה צעירים. לא נשארו בגבעה גברים, כולם נקראו למילואים באותו יום".
הוא מעדיף לא לחשוב מה יקרה אם יידרש במסגרת שירות המילואים שלו לפנות יום אחד את המאחז, שסכנת הפינוי מרחפת מעליו לנוכח שאלת חוקיותו. היום הוא גר בשומרון, אבל הוא חולם בכלל לגור בתל אביב: "אחרי מה שקרה ביום כיפור בתל אביב (המאבק סביב התפילה הציבורית בהפרדה מגדרית, ש"מ), אמרתי לאשתי: 'יאללה, אורזים את הדברים ועוברים לתל אביב'. אני באלון מורה בגלל הישיבה, אבל יש בי רצון לעבור לשם. אני לא רוצה להשפיע, אני רוצה פשוט לגור שם, להרגיש שאני משמעותי".
יכול להיות שזה עוד יקרה? שתמצא את עצמך בתל אביב?
"זה יקרה בטוח, השאלה מתי".
יש כאלה שמתלוננים בפני ארגונים וגורמים דתיים מסוימים שהם באים להשפיע ולא להיות מושפעים, להשמיע ולא להקשיב לאחרים.
"אני מרגיש ששכחנו משהו בסיסי מאוד, שזה להיות ביחד. האויבים שלנו מזכירים לנו שאנחנו אחד. יש דברים שחשובים לי, אני נלחם בשביל התורה וחשוב לי שתהיה גאולה, אבל זה לא אמור לסתור את האהבה שלי לאנשים סביבי, לדבר המטורף הזה שנקרא עם ישראל. צריך מאור פנים, צריך אהבה".
אולי אתה גם יכול לנפץ סטיגמות, בכך שאתה בא מגבעה ויש לך פאות מסתלסלות, אבל אתה לא משתתף בפעולות "תג מחיר", לא עוקר עצי זית ולא משתלט על אדמות פלסטיניות פרטיות בשעות הפנאי.
"כן, ולמדתי עם השנים שאנחנו גדולים יותר מזה. כבני אדם אנחנו יכולים להכיל את הדעות והעמדות של האחר. אני שם את העמדות שלי על השולחן. בסוף המשותף בינינו גדול הרבה יותר מהמפריד. אצלי במחלקה יש מגוון אנושי גדול. יש למשל אנשים ששירתו לצידי ואמרו שזה יהיה אסון אם נחזור לגוש קטיף – אבל זה לא סותר את זה שיכולנו להילחם כתף אל כתף, להיפצע או לאבד שם חברים".
בין החינוך למוזיקה
בימים רגילים, בבקרים שרמן הוא אברך בישיבת ההסדר ברכת יוסף באלון מורה, ובלילות הוא מוזיקאי. "במקביל פתחנו פה צימר בתוך אוטובוס, 'צימרבוס', באלון מורה. מהשנייה שנכנסתי לרצועת עזה, אשתי גפן לקחה את זה לגמרי תחת אחריותה", הוא מספר. "מי שמכר לי את האוטובוס חטוף עכשיו ברצועה – שגיא דקל-חן מניר עוז".
אחרי שהשתחרר בתום שלוש שנים של שירות צבאי בגבעתי, הוא עבר לאלון מורה וניגן בסקסופון בלהקות שונות. לימים הפך, כאמור, לסולן של להקת "אשירה". על ההפקה המוזיקלית של השיר החדש חתום שמואל פרדניק (המוכר בעולם המוזיקה האמונית בשמו הפרטי בלבד). בקליפ, באופן סמלי, שרמן קופץ למים עם סקסופון.
"אבא שלי הוא ראש מכינה, ואבא של אשתי הוא הרב רפי פרץ, השר לשעבר ומייסד מכינת עֹצֶם (עצמונה). הייתי רכז בבני עקיבא, באתי מעולם החינוך וחשבתי שזה מה שאני הולך לעשות", הוא משתף. "עם הזמן הרגשתי שיש לי משיכה גדולה לבמה, והיום הסיפור של התרבות הוא משהו שאי-אפשר להתפשר עליו. אני מרגיש שהיום אני יכול להשפיע בזה יותר מאשר בחינוך. במובן מסוים, זה החינוך שלי. נקראתי לדגל כדי לנסות להיות דמות משפיעה בתרבות בישראל. אם אצליח – אצליח. אם לא, אלך לחינוך".
גם חנן בן ארי התלבט בתחילת דרכו אם לעסוק בחינוך או במוזיקה.
"הסתכלתי עליו הרבה מהצד, גם הוא צמח בהתחלה כסולן להקת חתונות (להקת 'קולות', ש"מ). כשאני מסתכל עליו אני אומר: וואו, אפשר לעשות דברים גדולים. לפני שהוא התפרסם בציבור הכללי והצליח בגדול היה לו מופע לנוער ולהורים בשם 'מתבגרים', וראיתי אותו כשהייתי תלמיד כיתה י"ב בישיבה תיכונית. התרשמתי ממש מהערב הזה, הוא שר שם שירים מקוריים שבהמשך נכנסו לאלבום הראשון שלו. זה היה מטורף".
לתקשר עם היצר
לא רק שחרור הסינגל של שרמן התעכב בגלל המלחמה. "היה לי חלום לעסוק בנושא של שמירת הברית (כינוי בעולם הדתי למאמצים להימנע מ'הוצאת זרע לבטלה', שנחשבת לחטא לפי ההלכה האורתודוקסית, ש"מ) והיצר הרע, והיה לי חלום לכתוב מופע שיעסוק בזה, לחבר'ה בתיכון, בדיבור בגובה העיניים מגבר לגבר", הוא מספר. "הייתי אמור להעלות עם חבר בשם אלישע כהן מופע שנקרא 'ברית', לישיבות תיכוניות, כולל שירים מקוריים שלי. בהתמודדות שלי בעצמי ובשיחות עם אנשים, הרגשתי שיש צורך בזה".
3 צפייה בגלריה
"השיר מדבר על זה שהקב"ה אוהב אותנו, ולא משנה מה עשינו וכמה התרחקנו". אביה
(צילום: מאודי אלכסלסי)
"קודם כול אנחנו רוצים לשים את הדברים על השולחן", הוא מסביר. "ההצגה מלווה שני חבר'ה בגיל תיכון, בהתמודדות עם הנושא הזה. אנחנו עוברים בארבע תחנות עיקריות – הייאוש, הבדידות, התפילה והניצחון. אנחנו בעצם רוצים לשקף את הדיבור הפנימי של האדם עם עצמו, לתת כלים פרקטיים. כשאתה בא בתור בן אדם צעיר וקוּל, ומדבר עם החבר'ה בגובה העיניים, זה מאוד מדבר אליהם. הרעיון הוא שאחרי המופע יהיה עיבוד של התוכן עם התלמידים. אנחנו בקשר עם כל מיני גורמים וארגונים שמתמודדים עם הנושאים של פורנוגרפיה ומיניות ברשת, מתייעצים כדי להבין איך נכון לדבר על הנושאים האלה. החבר שהייתי אמור להעלות איתו את המופע גויס גם הוא למילואים, ויצא מעזה לא מזמן".
לדבריו, "השיר החדש, 'מאמין בי', צפוי לנעול את המופע. הוא מדבר על האמון של הקדוש ברוך הוא בנו, למרות כל הנפילות. השיר הזה מדבר על זה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, ולא משנה מה עשינו וכמה חטאנו או התרחקנו. הוא תמיד מאמין בנו ומאפשר לנו לחזור אליו".
יש גברים דתיים שמקפידים על שמירת מצוות, אבל בגלל אוננות או צפייה בפורנוגרפיה מרגישים שהם צבועים, שבעצם הם רשעים וחוטאים גדולים.
"נכון. אני משתדל לדבר אמת, להסתכל על הדברים באמת. אני מרגיש שהיצר הוא החבר הכי טוב שלי. הוא פה עם מטרה, הוא בא לקדם אותי, הוא הסיפור שלי עם עצמי. אני לא בורח ממישהו, זה לא מישהו עם קרניים שבא לתפוס אותי בפינה. האדם צריך לתקשר עם היצר שלו, לא להרגיש שהוא נרדף. במופע אני בא לדבר את עצמי, את החוויות שהיו לי וגם את מה שאני עובר היום".
