הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין, ממנהיגי הציבור החרדי, קוראים לתלמידי הישיבות שחלו בקורונה שלא להתפנות עוד למלוניות פיקוד העורף המיועדות להם, אלא לשהות באגפים מבודדים בתוך המוסדות או במקומות אחרים שיוכשרו לכך בתיאום עם משרד הבריאות. לטענת הרבנים, במלוניות יש "סכנה רוחנית ממש" ו"אווירה שאינה מתאימה לבני תורה".
מכתב בכירי הזרם הליטאי, שרוב התלמידים נשמעים להם, פורסם הבוקר (ו') בעיתון "יתד נאמן", והוא בא על רקע טענות ל"מפגעי צניעות", לאחר שחולים מהישיבות שוכנו במלוניות המיועדות למשפחות ושהו שם בחברה מעורבת לגברים ולנשים, כולל נערות צעירות.
קראו עוד בערוץ היהדות:
+ ציפורה שלי: האישה שהצילה את משה רבנו במילה/ שהרה בלאו
+ בית עלמין הושחת בדרום: "אנחנו מרגישים מופקרים" | תיעוד
+ אנטישמיות במונטריאול: בית הכנסת של לאונרד כהן הושחת
הרבנים קבעו כי ניתן להתפנות למתקנים כאלה רק במסגרת משפחתית, אך העירו כי גם במלוניות המיועדות לתלמידי ישיבות, שבהן הם נמצאים רק בחברת גברים כמותם, "רבו המכשולות" וישנם "מפגעים רוחניים". כוונתם היא ככל הנראה לאווירת הנופש המתפתחת במקומות אלה, שבהם אף אין חובת ריחוק חברתי - דבר הגורם ל"ביטול תורה".
מפגשים עם עולמות אחרים
כ-1,200 תלמידי ישיבות מכל הזרמים ממלאים בימים אלה את מלוניות הקורונה הייעודיות, ונפגשים – רובם לראשונה בחייהם – עם השקפות אחרות וזרמים אחרים במגזר הדתי. הדבר מייצר אינטרקציות מרגשות-לעתים, שחלקן דלפו לרשתות החברתיות ואף פורסמו ב-ynet.
המציאות במלונית הקורונה אילצה בחורים מזרמים שונים מאוד – חרדים שמרנים וכאלה מודרנים, חסידים, חרד"לים, הסדרניקים מגוונים שונים של ישיבות ובני מכינות קדם-צבאיות – לחלוק 24/7 את בית המדרש, בית הכנסת וחדר האוכל.
יהושע וסרמן, תלמיד ישיבת מיר ברכפלד הליטאית, השוהה במלונית ב"דן פנורמה", מספר ל-ynet כי לא הכיר כלל חובשי כיפות סרוגות: "עד לפני שהגעתי למלונית הקורונה, הקשר היחיד שלי עם העולם הדתי-לאומי היה פגישה חפוזה באיזה אוטובוס בדרך לבני ברק, או בשטיבלך בתפילת מעריב חפוזה. מעולם לא היה דיבור מהותי ואידיאולוגי בנושאים שונים. מבחינתנו היום, 'מרכז הרב' זו לא עוד ישיבה, אלה ישיבה מרכזית ואינטגרלית בעולם הישיבות, כמו 'חברון', 'פוניבז'', 'מיר' ו'עטרת'".
"בבידוד יותר קשה ללמוד"
עולמות הלימוד התורניים של הזרמים השונים הכה מנותקים, נפגשו במלונית הקורונה: "הקמנו תפילת שחרית ביחד ולמדנו ביחד ואכלנו ביחד ורקדנו ביחד", מספר וסרמן. "גולת הכותרת הייתה בעונג שבת (לאחר סעודת ערב שבת) כשכולם הצטופפו יחד, שרו ודברו אלה עם אלה מכל זרמי הישיבות החרדיות והדתיות, ממש עד השעות הקטנות של הלילה. עלו על הפרק נושאים מאוד חמים וחשובים ביום-יום".
עמית יקותיאל (19) תלמיד ישיבת ההסדר "ניר" בקריית ארבע השוהה במלונית הקורונה שב"גרנד קורט", הבין שמתרחש מולו משהו מיוחד, והעלה לרשתות החברתיות תיעודים של "שטייגן" (לימוד סוער) של עשרות בחורים במלונית שבה הוא שוהה, כמעט בכל חלל ציבורי התמקם לו "בית מדרש". "הסגרים גרמו להרבה מאוד ישיבות להיסגר, ובבידוד הרבה יותר קשה ללמוד", סיפר בריאיון לאולפן ynet. "עכשיו כשכולם ביחד, אז חוזרים ללמוד כמה שיותר".
אלנתן מלכא ונפתלי לין מישיבת "מרכז הרב", ספרו כי "האווירה בתוך המלונית מאוד מיוחדת וחוצה מגזרים. בחורי ישיבה מהישיבות הציוניות והחרדיות יושבים ומנהלים דיונים על מגוון נושאים אקטואליים ואידיאולגיים. אחרי כל השוני האידיאולוגי, שמחנו לגלות שאנחנו מאוד דומים ושלכל עם ישראל יש אותה תורה וכל הדיונים והבירורים התנהלו ברוח טובה וללא מתח ושנאה".
סרטונים המתעדים שירה משותפת וריקודים שבהם משתתפים גם ר"מים - הרבנים אנשי חינוך השוהים אף הם במלונית - חסידים וסרוגים, כבשו את הרשת החברתית ועוררו התרגשות בקבוצות ווטסאפ, בפייסבוק ובטוויטר, חרדיות ושאינן כאחד. אבל השיא נרשם אולי בפאנל אידיאולוגי שנערך באופן ספונטני-מאורגן, על במה מאולתרת בחדר האוכל, ותועד באחת ממלוניות הקורונה בירושלים.
צעירים חרדים ודתיים, שרובם מעולם לא למדו דיבייט (וחלקם גם לא שמעו על המושג), התכנסו להרצות בקצרה על תפיסת העולם האידיאולוגית שלהם, ש"הצד השני" שמע עליה, עד כה, על דרך השלילה ואף הדמוניזציה בלבד: גיוס לצה"ל, אקטיביות בסוגיית ההתיישבות בארץ ישראל, היחס לנשים ושלל נושאים שיוצרים את ההבדל בין המגזרים.