רגע לפני הביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באזרבייג'ן, שיעסוק בעיקר בקשרים האסטרטגיים בין המדינות, מספר הרב שניאור סגל, הרב הראשי של הקהילה האשכנזית ושליח חב"ד במדינה, כי באזרבייג'ן מתגוררים בין 20 ל-25 אלף יהודים – נצר לקהילה עתיקה שקיימת במקום כ-2,000 שנה.
בריאיון לאולפן ynet, אמר סגל כי "תמיד היו יחסים טובים בין הקהילה היהודית לעם האזרי. על אף שרוב האוכלוסייה נחשבת מוסלמית אתה לא מרגיש את זה ברחוב. אני הולך עם כובע וחליפה ברחוב, ואנשים מברכים אותי ואומרים לי 'שלום'. אין שום חשש, שום אנטישמיות. אני בעצמי מתגורר באזרבייג'ן כבר 13 שנים ויש באמת יחס מאוד חם, לא רק בין הממשל האזרי לקהילה היהודית ולעם היהודי, אלא גם בין העם האזרי ליהודים ולישראל".
איך נראים חיי הקהילה היהודית?
"זאת קהילה לא קטנה, ויש הרבה פעילויות. לפי הערכה שלי, 15-10 אחוז מהיהודים משתתפים בפעילות של הקהילה ומשתתפים בחיים היהודיים באופן אקטיבי, וזה גדל כל הזמן. יש בתי כנסיות שפזורים ברחבי המדינה, יש לנו פעילות נוער, סטודנטים, ויש גם בית ספר חב"ד שהקימה קרן אור אבנר לפני 20 שנה, עם קרוב ל-200 תלמידים. יש כמובן את הפעילות סביב מעגל השנה.
"אנחנו מגלים כל הזמן יהודים נוספים. בגלל המצב בין העמים, יש התבוללות מאוד גבוהה. לפעמים יכול להגיע בן אדם עם שם משפחה 'מוסטפייב', אתה לא יודע שהוא יהודי אם הוא לא יציג את עצמו, שסבתא שלו הייתה יהודייה. בשבוע שעבר, יום לפני חג השבועות נכנס בחור צעיר לבית הכנסת, בן 37, שדרך בפעם הראשונה בבית הכנסת. סבתא שלו יהודייה, וכשהיא נפטרה הוא בא לבקש עזרה עם הקבורה. בחג הוא הגיע, פתאום הוא מגלה, אומר 'וואו, לא ידעתי שיש חיים יהודיים בקהילה'. במילים אחרות, אתה מגלה כל יום עוד ועוד יהודים".
הכפר שבו כולם יהודים
עדות לחיים יהודיים עתיקים אפשר למצוא לא הרחק מבאקו. במרחק כשלוש שעות הבירה שוכן "הכפר האדום", קירמיזי קסבה בשמו המקומי. הוא ממוקם ליד העיר גובה, וביניהם חוצץ נהר שהולך ומתייבש בשנים האחרונות. מה שמייחד אותו הוא שכמעט כל תושבי הכפר הם יהודים (או 100%, כמו שטוענים המקומיים). לכפר האדום היסטוריה ארוכת שנים, ובשנים האחרונות נבנה שם מוזיאון שמספר על כל תולדות הקהילה היהודית המקומית. מעבר לכך, אפשר לבקר במקווה, בבתי הכנסת ובאתרים נוספים כמו בית החולים ליולדות ששירת שנים ארוכות יולדות יהודיות.
התושבים המקומיים לא דוברים עברית על בוריה, אבל מתהדרים בשפה המיוחדת שלהם, ג'והורי – שאינה דומה לשפה האזרית ונחשבת לשפה שדבורה בקרב יהודי ההרים בקווקז. בתי הכנסת בכפר – הגדול והקטן – עדיין פעילים, ואם מסתובבים ברחובות אפשר לראות לא מעט סממנים יהודיים גם על שערי הבתים והגדרות. המקומיים מספרים שבעבר נהגו התושבים לנהל את כל חייהם בכפר: הבית שכן בקומה העליונה, ובחזית הרחוב, בקומה התחתונה, העסק המשפחתי.