נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה היום (א') את בקשת הרבנות הראשית לקיים דיון נוסף בעתירות בנושא הכנסת מזון חיצוני, ובכללו חמץ, לבתי החולים במהלך חג הפסח. הנשיאה גם אישרה את דעת הרוב, שקבע באפריל 2020 כי איסור הכנסת החמץ והדרישה כי מאבטחים יחפשו חמץ בכלי המבקרים, מהווים פגיעה בזכויות החולים לחופש מדת ולפרטיות.
בזאת נסתם הגולל על אפשרות הרבנות לערער על פסק הדין של בג"ץ, ואם תבקש להגביל את הכנסת החמץ לבתי החולים, יהיה עליה לעשות זאת באמצעות חקיקה. שתי עתירות בנושא הוגשו לפני קרוב לשנתיים על ידי הפורום החילוני עם שורה של חברי כנסת, וכן של מרכז עדאלה.
יו"ר סיעת "דגל התורה", ח"כ משה גפני, כינה את שופטי בג"ץ "חצופים", והבהיר כי כוחם יוגבל בחקיקה: "שופטי בג"ץ החצופים מנצלים את התקופה שבין כנסת אחת לשנייה, שאי אפשר להעלות את התיקון לחוק שלי בעניין הזה, ולא מתחשבים ביהודים שומרי כשרות הנזקקים להגיע לשירותי בתי החולים בפסח", אמר. "נדרוש בכל תוקף את פסקת ההתגברות, כדי לעצור ולעשות סדר בכוח הלא מוגבל שלהם".
"פסק הדין לא רואה את הנולד"
עו"ד יאיר נהוראי, ממגישי העתירה מטעם "הפורום החילוני", בירך היום על ההחלטה: "סוף-סוף תמו מאמצי משרד הבריאות והרבנות להתנכל לחולים החילונים והלא-יהודים, ובחג הפסח הקרוב יוכלו כל החולים ומבקריהם לצרוך את האוכל שהם רוצים ושמנחם אותם, גם אם אינו כשר לפסח", אמר. הוא ציין כי מדובר ב"פסק דין שישמש כתקדים משפטי, ויאפשר מאבקים חילוניים גם בזירות אחרות".
סמנכ״לית עדאלה, עו״ד סאוסן זהר, בירכה אף היא: "היום נקבע סוף פסוק לנוהג המשפיל והמבזה שבו בתי החולים, באמצעות מאבטחיהם, כפו על מבקרי בתי החולים הערבים ועובדיהם הלכה יהודית, תוך רמיסת כבודם. טוב שלא יחפשו יותר פיתות בתיקים בשערי הכניסה לבתי החולים, ושכל אדם ינהג לפי אמונתו".
פרופ' אביעד הכהן, שייצג את הרבנות הראשית - בנפרד מהייצוג של פרקליטות המדינה - אמר כי "יש להצר על כך שלמרות בקשת הרבנות הראשית, שבה תמך גם היועץ המשפטי לממשלה, לממשלה להכריע בסוגיה רגישה זו בהרכב מורחב - החליט בית המשפט להותיר על כנו פסק דין שניתן על ידי שני שופטים, כנגד עמדת המיעוט של השופט הנדל".
הוא הוסיף כי "למרבה הצער, פסק הדין שניתן בסוגיה איננו רגיש להשלכות שיהיו לו על כלל מערכת הכשרות בישראל בכל ימות השנה, ואינו 'רואה את הנולד'. סביר להניח שהוא יביא למתיחות מיותרת לחלוטין, לעימותים ולמאבקי כוח דווקא בבתי החולים שבהם שוהים מתוך אחווה, שלום ורעות חולים, עובדים ומבקרים בני כל המגזרים, ללא הבדל דת, גזע ומין".
הוא שיער כי "העניין יתוקן בחקיקה, וחבל שלא היה ניתן להגיע להסכמה על המשל הסטטוס-קוו בעניין זה, שלפיו אין מכניסים חמץ לבתי חולים בפסח, הסדר שנוהג עשרות שנים״.
"פגיעה בזכויות יסוד"
בחודש אפריל האחרון פסק בג"ץ, בדעת רוב, כי אין לבתי החולים בישראל סמכות לאסור הכנסת חמץ בפסח. עוד נקבע כי למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בכלים של באי בית החולים או לפנות לבאי בית החולים בכל הערה, הנחיה או הסבת תשומת לב בנוגע להכנסת מזון במהלך חג הפסח.
העתירות נסבו על האיסור להכניס מזון פרטי לבתי החולים בחג הפסח, ובפרט לחדרי המטופלים, ולא עלתה כל טענה לגבי כשרות חדר האוכל של בית החולים או לגבי כשרותו של המזון המסופק על ידי בית החולים. האיסור לא נקבע בהחלטה של משרד הבריאות, אלא הוטל על ידי רוב בתי החולים בארץ, בעקבות דרישה של הרבנות הראשית.
בית המשפט העליון קבע בדעת רוב (השופט עוזי פוגלמן והשופט עופר גרוסקופף, לעומת השופט ניל הנדל) כי האיסור הגורף על הכנסת מזון שאינו ירקות ופירות טריים או מזון ארוז, הנושא תווית כשרות לפסח במהלך חג הפסח, פוגע בזכויות יסוד מן השורה הראשונה לאוטונומיה של הפרט ולחופש מדת. עוד נקבע, כי האיסור פוגע בכבוד המטופל, ובהכרה בזכותו להגדרה עצמית ולמימוש בחירותיו והעדפותיו.
המדינה דחתה את הצעות הפשרה
יצוין כי קדמו לפסיקה הצעות מצד בית המשפט למתווים שיאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים, מבלי לפגוע בזכותו של מאושפז המעוניין בכך לצרוך מזון אחר בדל"ת אמותיו. הצעות אלו נדחו על-ידי המדינה, ולכן נדרשה הכרעה בעתירות.
בית המשפט הבהיר כי בחינת החלופות האפשריות (ובכלל זאת האפשרות לשימוש בכלים חד-פעמיים בחדרי מטופלים, שהועלתה בהליך) לא מוצתה, וכפי שבבתי חולים מחוץ לישראל נמצאו פתרונות הלכתיים שמאפשרים לחולה שומר מצוות לאכול מזון כשר לפסח, בלא שהדבר ישפיע על בחירת המזון של מאושפזים אחרים - גם במקרה הנוכחי נדרשת הכרה בצורך להגיע לאיזונים שיאפשרו דו-קיום בחברה רבגונית כזו הקיימת במדינת ישראל.
בכל הנוגע למאבטחי בתי החולים, הורה בית המשפט כי אלה יימנעו מנקיטת צעדים כלשהם לאכיפת הכשרות בפסח. כולל חייפוש או הערות בנושא. נקבע כי בתי החולים יאפשרו הכנסת מזון (לרבות חמץ) לשטחיהם בתקופת חג הפסח, תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים.