דיון בנושא מכירות פומביות של חותמות מאושוויץ
(צילום: נדב אבס)
דרמה בבית המשפט: לאחר הפרסום ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" על הכוונה להעמיד למכירה פומבית את מערכות המחטים ששימשו לקעקוע המספרים על זרועותיהם של אסירים יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ – הודיע המוכר האנונימי כי הוא חוזר בו, ושוקל שלא להעמיד את הפריט למכירה פומבית, אלא לתרום אותו למוזיאון "יד ושם". בדיון הראשון שנערך היום (ג') בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין, המוכר אף התנצל והבהיר כי לא התכוון לפגוע באיש.
בסיומו של הדיון האריכה השופטת את צו המניעה למכירת ״פריט השואה המזעזע״, לדבריה. את הבקשה הגיש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, באמצעות עורכי הדין דוד פורר, לימור הלוי ואמיר אבני - נגד המוכר האנונימי, בית המכירות הפומביות "צולמנ'ס", אתר האינטרנט שבו הופיע הפריט, מדינת ישראל - האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה.
אבי רוזנטל, יושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, הגיע לבית המשפט כשהוא אוחז בתמונת ידו של אביו, ניצול אושוויץ, עם המספר המקועקע עליה, ואמר ״אני פה בשביל אבא שלי, אסור שהחותמות שצילקו אותם יימכרו, ואסור שמישהו ירוויח מהן כסף״.
4 צפייה בגלריה
אבי רוזנטל מחזיק בתמונת ידו המקועקעת של אביו, ניצול אושוויץ, לצד קולט אביטל
(צילום: מוטי קמחי)
השופטת רחל עורקבי דרשה לחשוף את זהותו של המוכר האנונימי, וזעמה על כך שלא הופיע לדיון. "זה לא מקובל עליי שאנחנו לא יודעים מי עומד מאחורי זה", אמרה. "אני דורשת שהוא יהיה נוכח בדיון, אחרת בשביל מה אנחנו מקיימים אותו? נתתי מספיק זמן כך שהוא יוכל להיות כאן". מאיר צולמן, הבעלים של בית המכירות אמר כי הוא מדבר בשם המוכר האנונימי, ואולם השופטת לא קיבלה את הטענה: ״אם החפץ היה בידך, הייתי יכולה להבין את זה, אבל אתה לא צד בהליך".
צולמן טען כי חשיפת פרטי המוכר האנונימי תפגע בפרנסתו, מאחר שבית המכירות שלו מאפשר תיווך בין אספנים שקונים לאספנים שמוכרים באופן סודי. אך השופטת התעקשה: ״אני רוצה את פרטי המוכר, אני גם רוצה שהחפץ יועבר לידיים אחרות״.
נציגת היועמ״ש טענה כי מדובר בפריטים רגישים שיש לבדוק את האותנטיות שלהם: ״לא בטוח שמדובר בחפץ שאכן שימש נגד יהודים בשואה, אנחנו מבקשים שהחפץ יעבור לבדיקת יד ושם״, אמרה, והסבירה כי ישנה תופעה של אנשים המוכרים חפצים מזויפים מתקופת השואה תמורת כסף רב.
"הצלתי את זה מנפילה לידיים זרות"
השופטת הציעה כפשרה שהחפץ ייבחן על ידי ״יד ושם״, ואם הוא אותנטי, ייתכן שהמדינה תקנה אותו מהמוכר וכך הוא יישאר בידיה, כאשר בית המכירות צולמנ׳ס ייוותר כרגע כגורם המתווך. בתום הדיון קבעה, כאמור, כי יוארך צו המניעה הזמני, ובית המכירה צולמנ׳ס לא יוכל לקיים מכירה פומבית למכירת החותמות. השופטת אף דרשה מצולמן לעדכן את המוכר האנונימי בהחלטה - וקבעה כי עליו להשיב לה, בתקווה שיחשוף את זהותו. בתגובה, כאמור, התנצל המוכר בפני מי שנפגע, ואמר כי בתוך 48 שעות יודיע אם הוא תורם את החותמות ל"יד ושם".
בכתב התגובה שהגיש בית המכירות נטען כי מי שמבקש למנוע את העסקה הוא זה שמוזיל את השואה, וכי המתנגדים למכירה עושים איפה ואיפה ביחס לחפצי השואה הנמכרים, בכך שהם מנסים למנוע רק פריטים שטרם השיגו, ואילו טלאים צהובים שנמכרים ברשת כבר לא מעניינים אותם. בבית המכירות טענו גם כי המוכר "הציל את החפץ מנפילתו לידיים זרות" כשרכש אותו במכירה פומבית.
עו״ד דוד פורר, המייצג את קולט אביטל ואבי רוזנטל, יצא נגד ההתעקשות של בית המכירות שלא לחשוף את זהות המוכר, "הוא רוצה למכור חפץ כזה תמורת כסף? אנחנו אמורים לסמוך על אדם כזה?" תמה. הוא הבהיר כי התובעים ימתינו לראות אם אכן המחזיק מעביר את החותמות - ואם לא, יימשכו ההליכים המשפטיים.
שרי החוץ והחינוך נגד המכירה
בשבוע שעבר פנו שר החוץ, יאיר לפיד, ושרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון לבית המכירות הפומביות, בדרישה "למצוא דרך מכובדת להעביר את החפצים הנוראים הללו ל'יד ושם', שם מקומם". במכתבם המשותף, תחת הכותרת "פגם מוסרי בסחר פריטי זוועות השואה", כתבו: "המומים ונחרדים אנו למצוא פרסום במדינת ישראל, המציע לכל המרבה במחיר את חותמות המחטים המקוריות ששימשו את הנאצים לקעקוע המספרים על ידיהם של האסירים היהודים באושוויץ".
לאחרונה פורסם כי בית מכירות פומביות בירושלים מציע למכירה את מערכות המחטים ששימשו לקעקוע המספרים על זרועותיהם של אסירים יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ. האוסף כולל שורה של חותמות מתכת, שאליהן מחוברות סדרות מחטים בצורת מספרים. סימני השימוש והשחיקה הרבים שעליהן מעידים על כמות הקעקועים הבלתי נתפסת שבוצעה בעזרתן.
לאוסף מצורפת חוברת השיווק וההפעלה של חברת AESCULAP הגרמנית, שסיפקה אותן למחנה ההשמדה. בבית המכירות הפומביות "צולמנ'ס" ציינו כי מדובר ב"פריט מוזיאלי מזעזע ונדיר ביותר, שאין ערוך לחשיבותו ההיסטורית", ומעריכים שיימכר במחיר של 40-30 אלף דולר. עמלת בית המכירות היא 25%.
כך עבדה השיטה השטנית
שיטת הסימון השטנית לזיהוי האסירים באמצעות קעקוע מספר על גופם נכנסה לשימוש באושוויץ ב-1941. הקעקוע נעשה על ידי שימוש בתבנית מתכת באורך של כסנטימטר וחצי, שבה סודרו מחטים בצורת מספרים. הנאצים הכניסו את התבניות לתוך ידית מעץ, ובאמצעותה לחצו את המחטים לתוך עורם של האסירים. מיד אחר כך נמרח דיו על החורים המדממים.
כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, למעט אסירים לא יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש" או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד. האסירים מוספרו בסדר עולה, לפי זמן הגעתם למחנה. תחילה קועקעו מספרים בלבד, אולם מ-13 במאי 1944, בעקבות ריבוי האסירים, הוסיפו גם אותיות למספרים. אסירים יהודים גברים קיבלו מספרי אסיר עם האות A, ועם סיום סדרה A החלו לקבל מספרים עם האות B.
הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20 אלף אסירים בכל סדרה. שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה הביאו לכך סוף.
