בעקבות המנורות בכנסת: שיחה עם ד"ר משה פוקסמן שעל
(צילום: גיל יוחנן, נויל האריס)
יצא לכם לחשוב פעם על כך שהמושבים במליאת הכנסת מסודרים בצורת מנורה? זה לא מקרי. נוכחותו של הפריט היהודי שמופיע גם בסמל מדינת ישראל ניכרת בבית הנבחרים, ובייחוד במנורת הכנסת הגדולה מברונזה שניצבת מול המשכן. בחנוכה מדליקים חנוכייה לזכר חידוש הדלקת הנרות במנורת שבעת הקנים בבית המקדש השני, בידי החשמונאים – וזו הזדמנות מצוינת לצלול אל הסיפורים שמאחורי מנורות הכנסת.
מנורת הכנסת המפורסמת, הניצבת בגן הוורדים, נוצרה בידי האמן בנו אלקן. המנורה, שניתנה כמתנה מבריטניה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, יצרה מחלוקת בשל הימצאותם של פסלי בני אדם וחיות על גוף המנורה. רק לאחרונה התגלה מסמך הפשרה שכתב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבו של נשיא המדינה הנוכחי שהיה הרב הראשי לישראל, ולפיו לא יופיעו במנורה דמויות מהנצרות ויתווספו לה שני קנים, שכן במנורה המקורית היו רק חמישה. האמן אלקן ביצע את התיקונים במנורה המתנשאת לגובה חמישה מטרים – וכך היא הוצבה בבית פרומין, ובהמשך עברה למשכן הנוכחי.
"יש לא מעט מנורות בכנסת. בסך הכול גם הכנסת – או למעשה מועצת העם הזמנית, האמא של הכנסת – היא זו שבחרה את המנורה כסמל המדינה והסמל של הכנסת", מזכיר ד"ר משה פוקסמן שעל, מנהל אגף חוויה, מוזיאון ותוכן בכנסת ישראל, בריאיון לאולפן ynet. "למשל, ישנה המנורה בכניסה לאגף החדש בכנסת, שמדמה את מנורת המקדש, אותה מנורה מסיפור חנוכה – אבל אנשים לא יודעים שזו הייתה המתנה הראשונה שהכנסת קיבלה, מקהילה בחו"ל".
9 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת בנויה בצורת מנורה. שולחן הממשלה הוא השמש במרכז
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הד"ר מוסיף ומספר כי "אחרי שיו"ר הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק, היה בביקור בארגנטינה - החליטו היהודים שם לאסוף כסף וליצור מתנה מיוחדת לכנסת. מרוב שהייתה התלהבות מיו"ר הכנסת הראשון שמגיע, של מדינת ישראל החדשה – נאסף כל כך הרבה כסף, עד שהם הצליחו ליצור שתי מנורות.
"אז יש מנורה אחת פה – ועוד מנורה זהה, תאומה, שנמסרה לשגרירות הישראלית שנפתחה באותה העת בבואנוס איירס. זאת המנורה ששרדה את הפיגוע ב-1992, שהחריב לנו את מבנה השגרירות והיו בו הרוגים רבים. רק המנורה ההיא נשארה".
מנורות מתחבאות בין המסדרונות
את מוטיב המנורה אפשר למצוא בין השאר בטרקלין שאגאל, שמכיל יצירות מעשה ידי האמן היהודי המפורסם, מארק שאגאל. מנורת שבעת הקנים נראית שם במרכז פסיפס שהושלם ב-1966, לצד הכותל המערבי שעוד היה אז בידי הירדנים וליהודים לא הייתה גישה אליו.
מנורות נוספות נמצאות בשטיחי שאגאל המוצגים בטרקלין, שנארגו על בסיס ציוריו והושלמו בשנת 1968. כך בשטיח שנקרא "הכניסה לירושלים" או "שיבת ציון", נראה בין השאר ילד על מגדל שמירה שמדליק מנורה.
"יש לנו את המנורות שמארק שאגאל עשה, למשל בשטיחים המפורסמים שלו. ארבע שנים לקח לארוג את השטיח שבתוכו המנורה", אומר ד"ר פוקסמן שעל, "ויש לנו כמובן את מנורת הכנסת המפורסמת שעומדת מחוץ למשכן, שמספרת את כל הסיפור של מדינת ישראל".
במהלך חג החנוכה, מזמין מרכז המבקרים של הכנסת את הציבור לסיור משפחתי ללא תשלום בשם "סוד המנורות בכנסת", בעקבות המנורות והכדים במשכן. ההרשמה היא דרך אתר האינטרנט של מרכז המבקרים. במסגרת הסיור יפגשו המבקרים את המנורות שמתחבאות בין מסדרונות הכנסת, וגם כאלו שזוכות לתצוגה חד-פעמית, לאחר שהתקבל אישור מיוחד להוציא אותן ממחסן המתנות במשכן.
9 צפייה בגלריה
מנורת שבעת המינים שיצר האמן אליעזר ויסהוף, ונמצאת בקומת הטרקלין. בסיס המנורה הוא גזע של עץ זית
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
חלק מהמנורות שיוצגו למבקרים עשו את כל הדרך אל הכנסת מאוסטריה, מרומניה ומרוסיה – ויש אפילו מנורת ברונזה עם עיטורי בית המקדש שהגיעה ארצה מארגנטינה בדרך מרתקת, כאשר גם זהות האמן שיצר אותה לא הייתה ידועה במשך שנים רבות. המשתתפים הצעירים יזכו לשמוע על הסיפור מאחורי בחירת סמל המדינה, ויגלו מה היו ההצעות המפתיעות ששלחו ילדים בני גילם בימי הקמת המדינה.
